אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 4651-11-09

החלטה בתיק ת"פ 4651-11-09

תאריך פרסום : 16/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4651-11-09
23/07/2013
בפני השופט:
יעל פרדלסקי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. שמעון גבאי
2. יעקב דני ביטון
3. משה יהושע אלחדד (נשפט)
4. מוחמד חמאד
5. רונן מרקו
6. מאזן בדראן (נשפט)
7. חברת ח.י.צ אנרגיה שיווק דלקים בע"מ
8. הוד והדר ארגמן בע"מ
9. דרך ישרה שיווק והובלות בע"מ-נשפטה
10. חברת אור חן בע"מ
11. טירה תדלוק השקעות וניהול בע"מ
12. מוחמד חאמד ובניו אחזקות והובלות בע"מ

החלטה

1.      בפניי בקשה של המאשימה לקבוע מועדים  להוכחות ולזמן בצו הבאה את העד דורון כושאווי (להלן: " העד"), אשר התייצב לדיון ביום 18/6/13 לאחר שלדיונים רבים לא התייצב, ולאחר שטען בפתח הדיון כי אינו חש בטוב, והזמין צוות מד"א שפינה אותו לבית חולים,  לאחר שממסמכים רפואיים שהגיש העד בעבר עולה כי מצבו הבריאותי של העד טוב,כשבנסיבות אלה  יש לאפשר למאשימה  להביא את העד     ,שהינו מפוחד ואינו מעונין ליתן  עדות, להעיד.

ב"כ הנאשמים מתנגדים לבקשה ועותרים לזכות את הנאשמים בשל עינוי הדין שנגרם לנאשמים. לטענתם, מדובר בתיק שהחל לפני כ-4 שנים, הנאשמים התייצבו לדיוני הוכחות רבים, כשלא נשמעו עדי תביעה כלל, כל זאת כאשר התביעה הגישה כתב אישום בהתבסס על עדותו של העד שבוחר שלא להעיד ואין לה ראיות מעבר לעדות העד, וכשמהאשימה בחרה שלא להשתמש בסמכותה לעכב את ההליכים בתיק.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשת ב"כ הנאשמים וטוענת, כי בזמנו לא הצליחה לאתר את העד ולפיכך ביקשה להגיש הודעותיו באמצעות סעיף 10(א)(ב) לפקודת הראיות, חזרה בה מהבקשה לאחר שאיתרה את העד, העד התייצב לדיון ביום 18/6/13 אולם בשל היותו מפוחד ולחוץ לא העיד, ועל בית משפט לאפשר לה להביאו לעדות.עוד טענה  שמאחר והעד התייצב בבית משפט  אין מדובר בעד שלא ניתן להביאו לבית משפט ולפיכך אין מקום לעכב הליכים בתיק. בתשובה לשאלת בית המשפט השיבה  , כי מדובר בעד מרכזי לשני אישומים מרכזיים בתיק, "רצינו שהוא יהיה העד הראשון יש לנו עדים נוספים בתיק שיש באפשרותנו להביא אותם. לטעמנו יש לנו ראיות גם עם העדים האחרים" (עמוד 151 לפרוטוקול, שורות 20-21).    

2.      בטרם הכרעה בבקשות מצאתי להביא בתמצית את השתלשלות התיק.

כנגד הנאשמים הוגש בחודש נובמבר 2011 כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן: " החוק").  

ביום 25.5.10, לאחר מספר דחיות שהתבקשו על ידי הצדדים, נקבעו 11 מועדי הוכחות, כאשר מועד ההוכחות הראשון שנקבע ליום 25.11.10 לא התקיים עקב שביתת הפרקליטים.

לאחר שהועלו טענות מקדמיות, ביטלתי לבקשת הצדדים מספר ישיבות הוכחות, והחלטתי   לאפשר למאשימה להגיש כתב אישום מתוקן , בחודש ספטמבר 2011 הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן המייחס לנאשמים עשרות עבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק.

ביום 8/9/11, מועד ההוכחות הראשון לאחר תיקון כתב האישום לא הובאו עדים על ידי המאשימה, כשלטענתה לא הצליחה לזמן עדים למועד זה   והמאשימה הודיעה , כי במועד 12/9/11 תישמע עדותו של העד. בדיון שהתקיים ביום 12.9.11 לא התייצב העד, המאשימה טענה שהודיעה לעד טלפונית על הדיון ושקיים זכ"ד של שוטרים כי הגיעו לביתו של העד והודיעו לו על הדיון, אך אין בידה להציגו. לבקשת המאשימה זימנתי את העד לדיון ביום 15.9.11, אולם גם במועד זה לא התייצב העד. המאשימה הגישה אישור מסירה ולבקשתה הוצאתי כנגד העד צו הבאה.    מאחר  העד  הגיש בקשה לביטול צו הבאה אליה צירף מסמכים לפיהם היה מאושפז בבית חולים במועד 15.9.11 ביטלתי את צו הבאה. בהמשך, העד לא התייצב לדיון ביום  3.10.11 והוצא כנגדו צו הבאה. לבקשת ב"כ נאשם 4 שהתייצב בשם כל ב"כ הנאשמים והנאשמים, ביטלתי את מועד ההוכחות שהיה קבוע ליום 6/10/11.

בדיון ביום 2.1.12 לא בוצע צו ההבאה והעד לא התייצב. ב"כ נאשמים 2,5,8 עתרו לזכות את הנאשמים, המאשימה התנגדה לבקשה וטענה, כי מדובר בעד המרכזי בתיק אשר מזה מספר חודשים המאשימה מנסה לאתרו, ועתרה לבטל את דיוני ההוכחות הסמוכים ולאפשר לה לבצע את צו ההבאה ולהגיב   לבקשת ב"כ הנאשמים לזכות את הנאשמים.    ניתנה החלטה  בה   ביטלתי את מועד ההוכחות שהיה קבוע ליום 5/1/12 וקבעתי מועד תזכורת במעמד המאשימה והעד על מנת לאפשר למאשימה לאתר את העד. 

במועד התזכורת- 5/1/12, לא התייצב העד, והמאשימה הודיעה כי היא פועלת בשני מישורים- האחד למימוש צו הבאה כאשר כוחות של היחידה הכלכלית של המשטרה מנסים לאתר את העד, והשני- לביסוס ראיות על מנת להגיש הודעות העד מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות. לבקשת המאשימה ביטלתי את מועד ההוכחות שהיה קבוע ליום 8.1.12 והוצאתי כנגד העד צו הבאה ללא שחרור.

ביום 16.1.12 לא בוצע צו ההבאה והעד לא התייצב. ב"כ המאשימה ציינה בדיון, כי על אף שהודיעה לב"כ הנאשמים ביום 2/1/12 שבכוונתה להודיע על עיכוב הליכים באם העד לא התייצב, לאור החומר שבידה אודות לחצים שמופעלים על העד שלא להעיד, אין מקום להודיע על עיכוב הליכים, ועתרה לאפשר לה הזדמנות נוספת להביא את העד ובמקביל לאסוף ראיות על אמצעים פסולים שמופעלים כנגד העד, על מנת לבקש להגיש את הודעותיו מכוח סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות. ב"כ הנאשמים עתרו לזכות את הנאשמים בשל עינוי הדין שנגרם לנאשמים . ניתנה החלטה  בה נעתרתי לבקשת המאשימה וחידשתי את צו ההבאה ללא שחרור כנגד העד.

ביום 22.1.12 הובא העד  בפני במסגרת צו הבאה ללא שחרור שבוצע . ב"כ המאשימה עתרה לעצור את העד עד למועד ההוכחות ולחילופין להטיל על העד ערבויות כספיות גבוהות, כאשר במידה והעד לא יתייצב לדיונים תבקש לחלט את הערבויות. בהחלטתי הוריתי לשחרר את העד בתנאים. ביום 23.1.12,  לאחר שהעד לא עמד בתנאי השחרור, נעתרתי לבקשת המאשימה להקל בתנאי השחרור של העד בהתאם להסכמות אליהן הגיעה עם העד.

ביום 16.2.12 התייצב העד לדיון, אולם בשל אי התייצבותם של נאשמים 1, 2 לא ניתן היה לשמוע עדותו, והדיון נדחה, כשמועדי ההוכחות הנוספים הודעו לעד וכן הובהר לעד חובתו    להתייצב לדיוני ההוכחות. בדיון שהתקיים ביום 3.6.12 לא התייצב העד. ב"כ הנאשמים ביקשו לזכות את הנאשמים תוך שציינו שמעבר לעינוי הדין, הסניגורים נאלצים ללמוד לכל דיון את חומר הראיות הרב התיק, וכן מבוזבז כסף רב הן של הנאשמים והן של המדינה . ב"כ המאשימה התנגדה  לבקשה, טענה כי העד התייצב בבית משפט לדיון ביום 1/5/12 שבוטל, ואשתו של העד מסרה לה שהעד יצא    בשעות הבקר  לבית המשפט, ועתרה להוציא כנגד העד צו הבאה. בהחלטתי דחיתי את בקשת ב"כ הנאשמים לזכות את הנאשמים, תוך שהבהרתי כי באם יורשעו הנאשמים יינתן משקל בגזר הדין לחלוף הזמן, להתמשכות ההליכים ולעינוי הדין של הנאשמים. בנוסף הוריתי על צו הבאה ללא שחרור כנגד העד.

ביום 1.7.12 התייצב העד לדיון ההוכחות וטען, שאינו יכול להעיד בשל מצב רפואי וביקש לדחות עדותו למועד אחר. לבקשת ב"כ הצדדים שחררתי את העד לאור טענותיו לענין מצבו הרפואי   והוריתי לעד  להציג בדיון התזכורת מסמכים רפואיים. בדיון התזכורת שהתקיים ביום 23.9.12 קבעתי לאחר עיון במסמכים הרפואיים שהוצגו על ידי העד, כי על העד להתייצב לדיון ההוכחות הקבוע ליום 3/2/13 ולהעיד, וכן הוריתי למאשימה להביא עדים נוספים למועד זה.

בדיון שהתקיים ביום 3.2.2013 וחרף החלטתי, לא הביאה ב"כ המאשימה עדים נוספים. כמו כן, העד לא התייצב וחתנו שהופיע לדיון הציג מסמכים רפואיים וסיפר, כי העד נמצא בחדר מיון בית חולים הדסה בירושלים. ב"כ המאשימה עתרה להגיש את הודעותיו של העד במסגרת סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות שכן מדובר בעד המרכזי בתיק זה, כאשר לאחר שנתיים וניסיוניות רבים לאתר אותו הוא אינו מתייצב ועושה כל שביכולתו על מנת שלא להעיד מכיוון שהוא מאוים. עוד טענה, כי ברשותה שתי ידיעות מודיעיניות, ומאחר שלא היו ברשות המאשימה  תעודות חיסיון נדחה הדיון ליום 1.5.13 להצגת תעודות חסיון וחומר מודיעני ולשמיעת התנגדות ב"כ הנאשמים.    

בפתח הדיון שהתקיים ביום 1.5.13 הודיעה המאשימה, כי לאור העובדה שהעד התייצב לדיון בעניינו בבית משפט השלום בירושלים, היא חוזרת בה מבקשתה להגיש הודעותיו של העד באמצעות סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות, ועתרה להוציא כנגד העד צו הבאה. ב"כ הנאשמים עתרו לזכות את הנאשמים ולדחות את בקשת המאשימה שכן לא השתנו הנסיבות. בהחלטתי מיום 7.5.13 החלטתי לדחות את בקשת ב"כ הנאשמים, הוצאתי צו הבאה כנגד העד והוריתי למאשימה לזמן עדים אחרים. עוד קבעתי דיון תזכורת במעמד המאשימה והעד, על מנת לוודא ביצוע צו הבאה כנגד העד ועל מנת להזהיר את העד, כי עליו להתייצב לדיון ההוכחות הבא הקבוע ליום 12.6.13.  

ביום 13.5.13 התייצב העד לדיון התזכורת. במועד זה הוזהר העד, כי עליו להתייצב לדיון ההוכחות הקרוב. ביום 12.6.13 לא התייצב העד לדיון ההוכחות, וכן לא התייצבו עדים אחרים, והוצאתי נגד העד צו הבאה ללא שחרור.

בדיון ביום 18.6.13 התייצב העד לדיון, טען כי הוא חש ברע, צוות מד"א שהוזמן למקום  ע"י העד ואביו פינה את העד לבקשתו לבית החולים. ב"כ המאשימה עתרה  כאמור להוציא כנגד העד צו הבאה, ואילו ב"כ הנאשמים ביקשו לזכות את הנאשמים. עוד טענה ב"כ המאשימה, כי מדובר בעד המרכזי בתיק ולכן בכוונתם שיעיד ראשון, אולם יש להם עדים נוספים שניתן להביאם ואשר יבססו את הראיות בתיק .

3.      מתמצית השתלשלות האירועים שהוצגה לעיל עולה, שהמאשימה  לא זימנה עדים למעט העד ,ואף לאחר שבית משפט הורה למאשימה לזמן עדים אחרים  לא  פעלה  המאשימה   ולא זימנה עדים אחרים  . בנסיבות אלה, אין ספק שנגרם עינוי דין     לנאשמים ויש מקום להביא את ההליכים בתיק זה לכלל סיום בדחיפות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ