אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 4392-06

החלטה בתיק ת"פ 4392-06

תאריך פרסום : 28/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4392-06
29/12/2011
בפני השופט:
לימור מרגולין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל/פרקליטות מחוז ת"א - מיסוי וכלכלה
הנתבע:
1. אליהו אוזן
2. יצחק גולדנברג
3. דבורה אוזן
4. ישי פרנקפורטפורת

החלטה

מבוא

מונחת לפניי בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ"). הבקשה המקורית כללה מספר מרכיבים, אך כיום נותרה להכרעה עתירת הנאשמים כי המאשימה תעמיד לעיונם את נימוקיה להחלטה שלא להעמיד לדין קבוצת עדי תביעה שנחקרו תחת אזהרה במסגרת חקירת התיק. כעולה מהצהרת ב"כ המאשימה מיום 4.4.11 מדובר בעשרה חשודים, שהם אנשי כספים פנימיים ורוה"ח חיצוניים. לשם הנוחות יכונו עדים אלה במקובץ "האחרים".

טרם העברת הבקשה לטיפולי, הוגשו בקשות, תשובות ותגובות בכתב, והתקיימו מספר דיונים לפני המותב השומע את התיק העיקרי, כב' השופטת פרדלסקי. משהועברה הבקשה לטיפולי, נערך דיון נוסף, במסגרתו חידדו הצדדים את עיקרי טענותיהם.

עניינו של התיק בתמצית שבתמצית הוא בשימוש נטען למטרות פרטיות בכספים של קבוצת נוגה, כהגדרתה בכתב האישום, תוך ביצוע עבירות גניבה, מרמה, עבירות מנהלים ועוד על ידי נאשמים 1 - 2 במעמדם כבעלי שליטה בקבוצת נוגה, ביחד עם נאשם 4 במעמדו כמנהל כספים בקבוצת נוגה.

החומר נושא הבקשה דרוש לנאשמים לצורך ביסוס טענת הגנה מן הצדק של אכיפה בררנית.


טענת הגנה מן הצדק - אכיפה בררנית

בטרם אדרש לתרשומות עצמן, אעמוד בקצרה על משמעותה של טענת האכיפה הבררנית, ונטלי הראיה החלים בעניינה.

בבג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע נדונה משמעותה של אכיפה בררנית, וכך הגדיר השופט זמיר אכיפה בררנית המבססת טענת אפלייה פסולה:

"ללא יומרה להציע הגדרה ממצה, אפשר לומר, לצורך עתירה זאת, כי אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. דוגמה מובהקת לאכיפה בררנית היא, בדרך כלל, החלטה לאכוף חוק כנגד פלוני, ולא לאכוף את החוק כנגד פלמוני, על בסיס שיקולים של דת, לאום או מין, או מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני. די בכך ששיקול כזה, גם אם אינו שיקול יחיד, הוא השיקול המכריע (דומיננטי) בקבלת החלטה לאכוף את החוק. אכיפה כזאת נוגדת באופן חריף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה. היא הרסנית לשלטון החוק; היא מקוממת מבחינת הצדק; היא מסכנת את מערכת המשפט".

אכיפה בררנית, אם כן, היא יחס שונה באכיפת הדין כלפי שווים או דומים, כשהאבחנה מונעת רובה ככולה  מטעמים לא עניינים או פסולים, או מתוך שרירות גרידא. בהתקיים קריטריונים אלה, אין מדובר באבחנה מותרת אלא באפלייה פסולה.

כידוע, למעשה המנהלי, לרבות החלטה של רשות התביעה להעמיד לדין פלוני ולהמנע מהעמדתו לדין של אלמוני, עומדת חזקת תקינות המעשה המנהלי. חזקה זו ניתנת כמובן לסתירה. על הטוען לאכיפה בררנית להראות שהדין נאכף כלפיו - ולא נאכף כלפי אחרים - הגם שהאחרים דומים לו במעמדם, ובמעשיהם, עד כי אין הצדקה להבחין בינו לבין האחרים. הונחה תשתית שכזו, יש בה כדי להצביע לכאורה על כך ששיקולי האבחנה באכיפה השונה מחייבים הסברים והבהרות, וחזקת תקינות המעשה המנהלי של ההחלטה להעמיד לדין מתערערת. המאשימה במצב דברים כזה נדרשת להשיב, להסביר, לנמק ולהבהיר את טעמיה לאבחנה בין הנאשם לאחרים, ובית המשפט שבפניו נטענת הטענה מכריע בה על יסוד הראיות שהובאו בפניו.

היקף חומר חקירה לצורך טענת אכיפה בררנית

אשר לבקשה שלפניי, לטענת הנאשמים החומר המבוקש נועד לבסס את טענת האכיפה הבררנית, והוא נוגע לליבת הטענה, היינו נועד להניח את התשתית הראייתית לכך שנימוקי המאשימה באבחנה בין האחרים לבין הנאשמים מהווים אכיפה בררנית. במצב דברים זה ולתכלית האמורה, כך נטען, גם תרשומות של המאשימה, אשר בדרך כלל חוסות תחת הפטור של תרשומות פנימיות, הופכות לחומר רלבנטי שיש להגדירו כחומר חקירה ולהעמידו לעיון ההגנה.

המאשימה מתנגדת לבקשה, כאשר לשיטתה מדובר בתרשומות פנימיות, שהן עיבוד וניתוח של חומרי חקירה, ואין בהן כל חומר גלם ראייתי שהוא, ובהתאם לעקרונות המקובלים אין מקום לחשיפתן.

לוז המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה אם במקום שנטענת טענת אכיפה בררנית, מהוות התרשומות בהן מפורטים נימוקי ההחלטות, חומר חקירה אם לאו.

בהחלטתי זו אגביל את עצמי לנושא תרשומות פנימיות, ולא אחזור על ההלכות הידועות בכל הנוגע להגדרת חומר חקירה והיקפו באופן כללי. בנוסף, אין בכוונתי להביע דיעה בכל הנוגע לטענות וטענות נגדיות שהועלו על ידי הצדדים, הנוגעות למשמעות של טענת האכיפה הבררנית, יישומה בתיק הנוכחי, והיקף התערבות בית המשפט בהחלטות מנהליות. שאלות אלה, המהוות חלק מטענת ההגנה מן הצדק שעוררו הנאשמים, יוכרעו על ידי המותב הדן בתיק לאחר שישמע את מכלול הראיות, כפי שנקבע בהחלטתו מיום 26.3.11.

לגופם של דברים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ואת הוראות הדין, הגעתי למסקנה כי אין מקום להעמדת התרשומות המבוקשות לעיון הנאשמים. אבאר את טעמיי.

ככלל, ההלכה הפסוקה אינה רואה בתרשומות פנימיות משום חומר חקירה. בתי המשפט עמדו פעם אחר פעם על האינטרס הראשון שבמעלה לאפשר לרשות התביעה והחקירה לערוך בכתובים, לצורך ניהול ההליך, תרשומות ובהן להביע את עמדתן, דעותיהן ומסקנותיהן לגבי התיק וכן להיערך לקראת ניהולו. משכך, נקבע כי הגם שמדובר במסמכים שיש להם זיקה מהותית לתיק, אין הם מהווים חומר חקירה, ואין מקום להעמידם לעיון הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ