אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 40509-01-11

החלטה בתיק ת"פ 40509-01-11

תאריך פרסום : 27/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
40509-01-11
22/12/2011
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
איהאב בן כאמל עואד
עו"ד מלכית
עו"ד בן אריה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד רוטשילד - פמ"ד
החלטה

פתח דבר

1.         בקשה לפסיקת הוצאות משפט ופיצוי על מעצר, מכח סעיף 80 לחוק העונשין תשל"ז-1977. 

כנגד המבקש, מורה לחינוך מיוחד במקצועו, הוגש כתב אישום בגין עבירות של ביצוע מעשה מגונה בקטינה כבת 7 שנים, תלמידת כיתה ב', אותה נהג המבקש ללמד במסגרת שיעורים פרטניים בבית הספר, ובגין עבירה של הדחה בחקירה בכך שלאחר המעשה אמר לקטינה שלא לספר על כך לילדי הכתה או להוריה.

לאחר מתן מענה מפורט, במסגרתו כפר הנאשם במיוחס לו, באו הצדדים בדין ודברים ביניהם ובעקבותיו נאותה המשיבה לחזור בה מכתב האישום בהתאם לסעיף 94(ב) לחסד"פ ולאחר שיחזור בו המבקש מכפירתו.

נוכח האמור, אושרה הסכמת הצדדים דלעיל וכתב האישום בוטל בהתאם לסעיף 94(ב) לחסד"פ.

  1. בבקשה זו עותר התובע לקבלת פיצוי בסך של 275,250 ש"ח, תוצאת ההליך שננקט כנגדו, המכמתים לשיטתו את הפסדי השתכרותו בעבר, אבדן תשלום עבור קורס שלא מומש עקב מעצרו, הוצאות נסיעה לדיונים לרבות נסיעה בכביש 6, הוצאות לטיפולים רפואיים, פיצוי בגין ימי מעצרו ופיצוי בגין עגמת נפש (זאת, לאחר שהפחית המבקש במסגרת תשובתו לתגובת המשיבה את רכיב הפיצוי בגין הפסדי שכר עתידיים בסך של 1,607,250 ש"ח מהבקשה המקורית, לאור העובדה כי שב לעבודתו במשרד החינוך).

הצדדים הסכימו כי תינתן החלטה על סמך החומר שבתיק, בלא צורך בקיום דיון.

טענות הצדדים

3.         המבקש טוען כי מעצרו והגשת כתב האישום נגדו לא היו מוצדקים שכן לא היו כל ראיות שיצדיקו הגשת כתב אישום חמור כפי שנעשה, ואשר נכתב בחופזה וברשלנות.

            לעמדת המבקש, אותן הראיות שעמדו לפני הגשת כתב האישום ואשר שימשו יסוד לחזרת המשיבה ממנו, מלמדות על כך שלא היה מקום לכתחילה להגשתו. כך, מצביע המבקש על עדותה של המתלוננת הלוקה במהימנותה כעולה מהערכת מהימנות ע"י חוקרת הילדים, ועל העדר פרטים ואי התאמת הנטען למציאות, כעולה מעדות הקטינה ואמה, דוגמת אי ידיעת שמו של המבקש, הטענה כי רואה את המבקש בביה"ס כל יום, שעה שמלמד הוא בביה"ס של המתלוננת רק יומיים בשבוע, הטענה כי למורה זו שנה שניה בביה"ס, שעה שמלמד הוא בו רק 4 חודשים.

            המבקש מצביע על האליבי המוצק שהציג כנגד הטענה בעדות אם המתלוננת כי המעשים הנטענים נעשו על ידו ביום 12.1.11, ולפיו כלל לא שהה בביה"ס ביום זה, יום ד' בשבוע, מאחר ואינו מלמד בו אלא בימים א' ו-ב' בשבוע. כן, מפנה המבקש לעדותו שאומתה בעדויות נוספות, לפיה לא ייתכן מצב בו שהה ביחידות עם הקטינה, ולנכונותו לבדיקת פוליגרף.

            המבקש מדגיש את נסיבותיו האישיות, היותו צעיר בן 28 בעל תואר אקדמי והכשרה להוראה בחינוך מיוחד, ההשפלה והנזק הנפשי הכרוכים בשהות בבית המעצר, והשפעתו ההרסנית של ההליך הפלילי על חייו, נוכח מהות ההאשמה והמגזר אליו הוא משתייך.

4.         המשיבה טוענת כי אין די בביטול האישום וכי בעניינו של המבקש לא מתקיימים אותם קריטריונים שיש בהם כדי להצדיק סיווגו כחריג בו ראוי לפסוק הוצאות ופיצוי.

לעמדת המשיבה, לנוכח הראיות שעמדו בעת הגשת כתב האישום היה על כל תובע סביר להגישו, ואף לא מתקיימות נסיבות מיוחדות שיצדיקו פיצוי. 

התשתית הראייתית שעמדה בפני המשיבה ערב הגשת כתב האישום ואשר שימשה יסוד להחלטתה להעמיד את המבקש לדין, התבססה על גרסת המתלוננת בפני חוקרת הילדים, במסגרתה תארה בפני חוקרת הילדים את מעשי המבקש כמתואר בכתב האישום, ולגרסה זו נמצאו תימוכין ממקורות ראייתיים שונים.

בין הראיות התומכות לגרסת המתלוננת יש למצוא את זיהויו של המבקש מבין מורי ביה"ס כמי שביצע בה את המעשים, הודעת אם המתלוננת במשטרה לה סיפרה הקטינה על מעשי המבקש ומצבה הנפשי של המתלוננת לאחר שסיפרה על כך לאמה (הקאות, חשש מחזרה לביה"ס והרטבת לילה שהחלה יומיים קודם לכן).

באשר לעניין האליבי סבורה המשיבה כי אין לכך כל נפקות, שכן המתלוננת ממילא לא נקבה במועד בו בוצעו האירועים, כפי שאף בא לידי ביטוי בעובדות המתוארות בכתב האישום.

לטענת המשיבה, די היה אם כן בתשתית הראייתית הנ"ל כדי להצביע באותו שלב על המבקש כמי שאכן ביצע את המיוחס לו, ומכל מקום וודאי אין עסקינן בנסיבות מיוחדות המצדיקות פיצוי (דוגמת עלילה או עינוי דין שנגרם לנאשם).

לעניין הפיצוי גופו טוענת המשיבה כי מעבר לתשלום הוצאות ופיצוי בגין ימי מעצר, אין באים יתר רכיבי הנזק בגדר סמכותו של בית המשפט עפ"י סעיף 80 לחוק העונשין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ