אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 343/04

החלטה בתיק ת"פ 343/04

תאריך פרסום : 16/08/2007 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
343-04
26/12/2005
בפני השופט:
יוסף שפירא

- נגד -
התובע:
1. אהרון אייל (ירון) כהן
2. יצחק כהן

עו"ד נבות תל- צור
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. אבנר לארי (נאשם מס' 6)

עו"ד ענבל לוי
עו"ד פנחס מרינסקי
החלטה

לפני עתירה לגילוי ראיות חסויות מטעם הנאשמים 1 ו- 4, לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות").

רקע כללי

1.         ביום 27.12.2004 הוגש כתב אישום נגד העותרים בת"פ 343/04, המייחס להם עבירות שונות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 ולפי חוק העונשין, תשל"ז-1977. בנוסף, מיוחסות לנאשם 4 מספר עבירות מס לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.

ביום 13.9.2005 נחתמה תעודה בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב, על-ידי השר לביטחון פנים (להלן: "תעודת החיסיון"), בתוקף סמכותו לפי סעיף 45 לפקודת הראיות.

תעודת החיסיון מורה על חסיונם של מידעים מודיעינים, פרטים, שיטות ומידע על חקירת המשטרה, וזאת במטרה למנוע סכנה לשלומם של בני אדם, למנוע פגיעה בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה ולמנוע חשיפת שיטות העבודה ודרכי הפעולה של המשטרה.

ביום 27.11.2005 הוגשה עתירה זו, שעניינה בקשת העותרים כי בית המשפט יורה למשיבה לגלות למבקשים את הראיות החסויות הנוגעות לעד תביעה מס' 136 לכתב האישום, שלמה רוטנברג (להלן: "רוטנברג"), ואינם מבקשים לחשוף את כל החומר הנחסה תחת תעודת החיסיון. הרקע להגשת הבקשה הוא עדותו הצפויה של רוטנברג במהלך פרשת התביעה.

החומר אותו מבקשים העותרים לחשוף הוא כמפורט להלן:

א.     תשובה לשאלה האם רוטנברג הינו מוסר מידע מודיעיני.

ב.      דברים שנקלטו ו/או נרשמו מפיו של רוטנברג במהלך החקירה, שהם בבחינת אמרות חוץ של עד.

ביום 19.12.2005 התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה דנן, בו העלה כל צד את טענותיו.

טענות המבקשים

2.         המבקשים טוענים כי יש לראות בחומר המבוקש בבחינת "ראיה חיונית" להגנתם של הנאשמים, על-פי המבחנים שנקבעו בע"פ 889/96 מאזריב מוחמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1), 433 (להלן: "פרשת מאזריב"). לטענתם, החומר המבוקש דרוש משום שהוא מתייחס במישרין לעבירות המיוחסות למבקשים, כעולה מהזיקה ההדוקה בין רוטנברג לבין האישומים השונים הנכללים בכתב האישום. בנוסף, יש בחומר המבוקש כדי להשליך על שאלת המהימנות של רוטנברג כעד תביעה בתיק, ודי בכך כדי להפוך אותו לחומר שגילויו נדרש לשם עשיית צדק, כפי שנקבע בבש"פ 1924/93 משה גרינברג נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(4), 766 (להלן: "פרשת גרינברג").

לטענת המבקשים, אי גילוי החומר המבוקש עלול לסכל את יכולתו של הסנגור לנהל חקירה נגדית לעד התביעה, דבר העלול לקפח את זכויות המבקשים ולגרום להם עיוות דין, מקום שמדובר בעד תביעה מרכזי דוגמת רוטנברג. עוד טוענים המבקשים, כי הדברים אשר נקלטו ו/או נרשמו מפיו של העד במהלך החקירה, ואשר נחסים תחת תעודת החיסיון מהווים חלק בלתי נפרד מ"אמרות החוץ" שלו, ולכן הם חלק מחומר החקירה בו זכאים העותרים לעיין. החומר החסוי הנ"ל חיוני למבקשים, על-מנת לבחון קיומן של סתירות בין הגרסאות השונות שמסר העד בהזדמנויות שונות.

טענות המשיבה

3.         ב"כ המשיבה טענה כי אין בחומר המבוקש, החוסה תחת תעודת החיסיון, כדי להוות פוטנציאל להגנת המבקשים וכי קיים צורך ממשי כי הראיות תשארנה חסויות, לרבות המידע הנוגע לזהותם של מוסרי הידיעות. ב"כ המשיבה שבה והדגישה כי גילוי החומר עלול לסכן שלומם של בני אדם, לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה ולחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה. לטענת ב"כ המשיבה, כאשר המאשימה סברה כי היה מידע חסוי שיכול היה לסייע להגנת המבקשים, חזרה בה מהאישום (אישום מס' 8 לכתב האישום), וזאת כדי לא לחשוף את המידע, אשר היה גורם לפגיעה באינטרס ציבורי חשוב יותר.

טענות המשיב הפורמלי

4.         ב"כ המשיב הפורמלי הצטרף לדבריו של ב"כ המבקשים, וביקש לחשוף את החומר החסוי כאמור לעיל, בהדגישו את עקרון שמירת זכויות הנאשם, והגינות ההליך.

דיון

5.         מתוקף סמכותי לפי סעיף 46(א) לפקודת הראיות, עיינתי ראשונית בחומר החסוי, ואף שמעתי במעמד צד אחד את הסבריהם של ב"כ המשיבה ונציגי המשטרה. נציגי המשטרה הסבירו ופירטו מדוע, לשיטתם, הוטל חיסיון על החומר האמור, וכן הסבירו מהו הצורך הציבורי בהשארת החיסיון בעינו. בתום הדיון קיבלתי את כל החומר הנחסה תחת תעודת החיסיון לעיוני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ