אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 33927-11-09

החלטה בתיק ת"פ 33927-11-09

תאריך פרסום : 09/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
33927-11-09
22/05/2011
בפני השופט:
דניאלה שריזלי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - פמת"א (מיסוי וכלכלה)
עו"ד יהודית תירוש - גרוס
הנתבע:
1. אסתר פינקלשטין נחום - בעצמה
2. דן פינקלשטין - בעצמו
3. גשר לרכב בע"מ

עו"ד אלון רון
החלטה
 
 

1.       לפניי בקשת הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") לקבל חומר חקירה - מסמכים ו/או רישומים שערכו חוקריה במהלך חקירתה ובקשר אליה, לרבות, מזכרים, ולרבות, התכתבויות שהחליפו ביניהם במהלך החקירה באמצעות הדואר האלקטרוני (להלן: "הדוא"ל"), בעיקר בקשר לכוונה לעצור אותה לצרכי חקירה.

2.       הנאשמת עומדת לדין בגין ביצוע עבירות שעניינן שימוש במידע פנים, לפי סעיף 52ג' לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. עמה עומדים לדין בעלה, הנאשם 2, וחברה פרטית בבעלותו, היא הנאשמת 3. הנאשמים כפרו בהאשמות המיוחסות להם בכתב האישום, והכחישו כי היה בידי מי מהם "מידע פנים", וכי נעשה על ידם שימוש במידע פנים שלא כדין.

3.       בקשתה הנוכחית של הנאשמת הועלתה לאחר שניתנה החלטתי במסגרת "משפט הזוטא" שקיימתי בשאלת קבילותן של הודעות הנאשמת אשר נגבו בידי חוקרי רשות נירות ערך (להלן: "רשות ני"ע", או, "הרשות") בתאריכים 23.5.06 ו-24.5.06 (ת/1, ת/2, להלן: "ההודעות") . בהחלטתי דחיתי את טענות הנאשמת כי מסרה את ההודעות הללו שלא מרצונה הטוב והחופשי.

4.       ב"כ הנאשמת לא התעלם בפניותיו מאופיים של המסמכים המבוקשים כ"תרשומות פנימיות", אשר על פי דין אינן נחשבות "חומר חקירה" ואינן מועברות לעיון ההגנה (סעיף 17 בתגובה מיום 17.4.11). ואולם, לגישתו, הכלל אינו מוחלט, ובמקרה זה, אמירות של החוקרים במסמכים או ברישומים המבוקשים ואשר בהן התייחסו לאופן חקירתה של הנאשמת, או, לכוונה לעצור אותה, אם ישנן אמירות כאלה, ראוי לחשוף אותן בפני ההגנה, וזאת, כדי לאפשר לה לטעון לעניין משקלן המופחת של ההודעות. אמירות כאלה, נטען, מהוות ראיה להתרחשויות סביב חקירתה של הנאשמת, ולגילוין עשויה להיות חשיבות רבה להגנתה.

5.       ב"כ המאשימה אישרה עוד קודם לכן, בתגובתה (מיום 12.4.11), כי היו חילופי התכתבות בין החוקרים, שכן, תיבת הדוא"ל משמשת כלי עבודה חשוב בידי החוקרים במהלך ימי החקירה, והיא מייעלת את ההתקשרות בין החוקרים, ובינם לבין הממונים. אלא שלגישתה, יש לדחות את הבקשה וזאת בשל שתים: האחת היא העובדה שהחלפת המסרים באמצעות הדואר האלקטרוני שקולה לשיחות בעל פה אותן מקיימים החוקרים ועובדי הרשות לצרכי היוועצות, ועל כן, זהו חומר פנימי מובהק, שאינו בא בגדר חומר חקירה. הסיבה השנייה נעוצה בחוסר רלוונטיות של המסמכים המבוקשים. לפנים משורת הדין, העבירה ב"כ המאשימה לעיון ההגנה מזכר שערך ב-25.5.06 עוה"ד ירון ליפשס, בתפקידו כיועץ משפטי למחלקת החקירות ברשות ני"ע.

6.       המחלוקת העקרונית נטושה בין הצדדים ביחס למהות תוכנם של חילופי הדוא"ל האמורים, חשיבותם להתרחשויות שארעו באותם ימי חקירה, ומידת הרלוונטיות שלהם להגנת הנאשמת. בהוראתי מ-28.4.11 הועברו לעיוני המזכר האמור, וכן, התכתבויות הדוא"ל בין החוקרים ובינם לבין עו"ד ליפשס, בימי החקירה 23.5.06 ו-24.5.06, ובימים שקדמו.

          בין לבין נתקבלה ב-2.5.11 תגובה נוספת מטעם ב"כ הנאשמת, לפיה, טענות ופרשנויות שהעלתה ב"כ המאשימה בטיעוניה ביחס למשקלן של הראיות שנתקבלו ויתקבלו אינן מקובלות עליו, ואין מקומן בדיון לעניין סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

7.       העקרונות שבבסיס סעיף 74 לחסד"פ והגדרתו של המונח "חומר חקירה" נדונו בהרחבה בפסיקת בית המשפט העליון, והם שגורים על פי כל. לכן, אקצר בהתייחסותי אליהם. 

          7.1          סעיף 74 האמור מתווה את עיקרי זכות העיון בחומר החקירה, וקובע, בין השאר, כי מי שנאשם בפשע או בעוון, רשאים הוא וסניגורו, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה שבידי התובע, וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, ולהעתיקו. כן, קובע ס"ק (ב) כי נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה שלא הועמד לעיונו.

7.2       המחוקק העמיד אפוא לרשות נאשם במשפט הפלילי את זכות העיון ב"חומר חקירה" בתורת כלי הגנה חיוני שבלעדיו לא ניתן להבטיח את יכולתו של הנאשם להגיע אל הראיות והמידע שעשויים להועיל להגנתו; ללא זכות העיון, ממילא לא ניתן להבטיח את קיומו של משפט הוגן לנאשם [בש"פ 1355/98 בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 1, בעמ' 4].

7.3       מאידך גיסא, קובעת הפסיקה המחייבת, כי זכות העיון לפי סעיף 74 איננה משתרעת על חומר שאינו בא בגדרו של המונח "חומר חקירה". מונח זה אינו ניתן להגדרה פשוטה שתחומיה ברורים ומוגדרים. אולם, מהררי הפסיקה שנכתבו בעניין זה מקובלים מספר אפיונים שעשויים לסייע בשיוך חומר מסוים ל"חומר חקירה" - ביניהם, מידת הרלוונטיות שלו לאישום הפלילי, וכן, היותו חומר שנאסף על-ידי הגוף החוקר במהלך החקירה והועבר לתביעה, אפילו אם הרלוונטיות שלו לאישום היא עקיפה בלבד; כך, הורונו פוסקים גם כי כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלכו, הינו "חומר חקירה", בין שהוא תומך בגרסת התביעה, בין שהוא עומד, לכאורה, בסתירה לה, ובין שהוא ניטראלי לגבי השאלות השנויות במחלוקת [בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376; בג"צ 1885/91 בעניין "צוברי", בעמ' 633-634].

7.4       לכך אוסיף, כי הקביעה מהו "חומר חקירה" צריכה להיות מודרכת "על ידי כללי השכל הישר ועל ידי המגמה לאפשר לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה . . ." [בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4), 124, בעמ' 129]. לא כל ספקולציה מרחיקת לכת של הסנגור עשויה לשמש תשתית מספקת להגדרתו של חומר כ"חומר חקירה", ואין די בתקווה בלבד כי בידי התביעה נמצא חומר שעשוי להועיל לסנגוריה, כדי להכניס את החומר בגדר "חומר חקירה"; על כך אוסיף, שאין זה ראוי להניח לסנגור להפליג למרחקים ולכלול במונח חומר חקירה ראיות שהרלוונטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית [דברי כב' השופט א' ריבלין, בבש"פ 2632/00 פלוני נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2000(2), 1287].

7.5       מסמכים פנימיים ותרשומות פנימיות של הגוף החוקר, או, תרשומות שהוחלפו בינו לבין הפרקליטות, על פי הגדרתם לא יהוו "חומר חקירה". זה הכלל, עליו חזר בית המשפט העליון פעם אחר פעם. כדברי כב' השופט ריבלין (כתוארו אז) בבש"פ 6552/02 נחום אליהו נ' מדינת ישראל :

            "בעבר נפסק, כי תרשומות פנימיות ודו"חות סיכום פנימיים אינם באים בגדר חומר חקירה כאמור.... אף כאן כך... ככל שמבקש הסנגור להתחקות אחר אומד דעתה של התביעה והדרך בה היא משקיפה על חומר הראיות, בשלב ראשוני זה של ההליך הפלילי, אין בכך כדי להצדיק מתן היתר עיון; וחשוב יותר, אין במסמכים שבמחלוקת כדי להשפיע על ברור האמת...".

8.       ב-7.9.06 התפרסמה החלטת בית המשפט העליון (כב' השופטת מרים נאור) בסוגיות שונות הקשורות לעיון ב"חומר חקירה" בש"פ מאוחדות 2270/06, 2752/06, 2778/06 חאלד אל עילווי ואח' נ' מדינת ישראל ועודד פריניאן ואח', תקדין עליון 2006(3) 3761, בעמ' 3769. בין השאר, נבחנה השאלה האם תכתובת פנימית יש לגלות להגנה, אף שהשופט שעיין בה קבע שיש בה רלבנטיות.

          בהתייחסה לבש"פ 2752/06 אומרת כב' השופטת נאור: 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ