אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 32087-05-11

החלטה בתיק ת"פ 32087-05-11

תאריך פרסום : 23/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
32087-05-11
27/07/2011
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. שמעון מרדכי גבאי
2. איריס זוזוט

החלטה

הרקע לבקשה וכתב האישום

1.         לפני בקשה למתן צו זמני ברכוש לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וסעיף 36ו(א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים"). הרכוש בגינו מבוקש הצו כולל נכס מקרקעין, משק 11 במושב מחסיה, חלקה 3 גוש 52229 השייך למשיבה 2 (להלן: "המשיבה"); רכב מסוג מזדה 3 הרשום על שם המשיבה; זכויות על פי תעודת זיכוי מבתי הזיקוק לנפט של המשיבה; נכס במושב תירוש בגוש 34350 חלקה 1 על שם משיב 1 (להלן: "המשיב") ואשתו הגב' ז'קלין גבאי; כספים בחשבונות בבנק הפועלים, על שם כל אחד מהמשיבים (סך של 204,970 ש"ח על שם המשיבה וסך של 416,802 ש"ח על שם המשיב); וכספים שנתפסו בחיפוש בבתיהם של כל אחד מהם (סך של 170,639 ש"ח אצל המשיבה וסך של 176,000 ש"ח אצל המשיב).

2.         נוכח הגשת הבקשה, ניתן ביום 18.05.11 צו ארעי כמבוקש עד למתן החלטה אחרת למניעת פעולות בנכסים המפורטים לעיל, וביום 14.07.11 ניתן צו ארעי נוסף לרישום הערת אזהרה על נכס נוסף, מקרקעין השייכים למשיבה, המצויים במושב מחסיה, בגוש 52229 חלקה 3.

3.         כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של הלבנת הון בסך של 1,526,268 ש"ח. כפי שעולה מכתב האישום, האישומים מתייחסים לתקופה שבין השנים 2007-2011 בהן הייתה המשיבה רשומה כ"עוסק" ובמסגרת זו הפעילה תחנת דלק בחצר משק 11 במושב מחסיה, שהיה בבעלותה באותה תקופה, ללא היתר כחוק. המשיב ניהל בתקופה שבין 2007-2010 מטעם אדם בשם ברק גאון את תחנת הדלק על שם המשיבה.

4.         כתב האישום כולל חמישה אישומים. לפי המסופר באישום הראשון, בתקופה שבין שנת 2007 לחודש מאי שנת 2010 הפעילו המשיבים, עבור ברק גאון, תחנת דלק ללא היתר. לפי האישום השני, ביצעה המשיבה עבודות בנייה במקרקעין ללא היתר בניה והפעילה את תחנת הדלק ללא היתר ובניגוד להוראות הדין. על פי האישום השלישי, בתקופה שבין יום 14.02.10 ליום 23.05.10, המשיבים עברו על חוק התכנון והבניה תוך הפעלת תחנת הדלק ללא היתר. סך התמורה הכספית שנתקבלה בתקופה זו הייתה 1,703,601ש"ח. המשיבים ביצעו פעולות שונות במטרה להסתיר את מעורבותו של ברק גאון בעסק, בין היתר מכרו דלק מבלי להוציא חשבונית מס, והוציאו חשבוניות מס על שם אחרים שלא מכרו בפועל את הדלק. הסכום שנתקבל בגין מכירה באופן זה עמד על סך של 985,224 ש"ח. בחלק מהמקרים פעלו המשיבים למכירת הדלק באמצעות חשבוניות המס על שם המשיבה בסך כולל של 541,044 ש"ח, אף שברק גאון היה בעל הזכויות בדלק ולא המשיבה. על פי האישום הרביעי, לא כללו המשיבים את מלוא עסקאות מכירת הדלק בדיווחיהם לרשויות המס בתקופה הרלוונטית. זאת כדי לאפשר לברק גאון להתחמק מתשלום מס. סך הכול לא דווח על סך של 9,572,358 ש"ח, אשר המס בגינם הינו לפחות 1,297,185 ש"ח, זאת בנסיבות מחמירות בשל גובה הסכומים. על פי האישום החמישי הצהירו המשיבים על הכנסות באופן כוזב והם סייעו בשנת 2008 להשמיט הכנסות מתוך דו"ח סכום של 4,293,813 ש"ח. בשנת 2009 הם סייעו להשמיט סך של 4,262,636 ש"ח ובשנת 2010 לא כללו בספרי הנהלת החשבונות את מלוא ההכנסות בסך של 1,239,811 ש"ח. כך סייעו לאחר להתחמק מתשלום מס במזיד. נוסף על כך קיבל המשיב שכר חודשי בסך כולל של 280,000 ש"ח, ביודעו שלא נוכה ממנו מס. כנגד ברק גאון הוגש כתב אישום נפרד.

טענות הצדדים

5.         הדיון הופרד בעניינם של שני המשיבים מפני שהמשיבה לא הייתה מיוצגת והדיון בעניינה נדחה למועד אחר.

6.         לטענת המבקשת יש בידיה ראיות מספיקות כדי להוכיח כי שני המשיבים ביצעו עבירות שונות על חוק מס ערך מוסף התשל"ו- 1975, על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961, על חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 וכן על עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. הרכוש הינו בר חילוט ובמידה ויורשעו המשיבים, קיים סיכויי סביר כי הרכוש יחולט לטובת המדינה. כל שעליה להוכיח בשלב זה הוא סיכויי סביר שהרכוש יחולט במידה ויורשעו המשיבים, ברמה הלכאורית בלבד.

7.         מנגד, לטענת המשיב, הסכום אותו מבקשת המדינה לתפוס ולחלט עולה מסך הסכום המיוחס לשני המשיבים ולברק גאון יחדיו ולכן פגיעת הצו המבוקש אינה מידתית. לפי הנטען בכתב האישום, שני המשיבים יחד עם ברק גאון פעלו בצוותא חדא כאשר הסכום הכולל בגין הפעולות המיוחסות להם הוא 1,526,268 ש"ח. לעומת זאת, רק אצל המשיב לבדו נתפסו כספים ורכוש בסכום ובשווי של למעלה מ-1,800,000 ש"ח. יתר על כן, גם לפי המתואר בכתב האישום חלקו של המשיב במעשים היה משני, והיה זה ברק גאון שמילא את התפקיד המרכזי בביצוע העבירות המיוחסות לכל המעורבים בפרשה. לכן יש לתפוס מנכסיו של המשיב, לכל היותר, סכום של 500,000 ש"ח, כפי חלקו. תפיסת נכסיו של המשיב בהיקף המבוקש פוגעת בו, באשתו ובילדיו. מה גם, הוא זקוק לכספים שנתפסו לשימושו השוטף. על אלה נטען כי הגדרת העבירה של הפעלת תחנת הדלק ללא היתר כ"עבירת מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון הינה תיקון חדש לחוק. למרות שאין מניעה עקרונית מלהחיל את הדין, נוכח חלקו המזערי של המשיב בביצוע העבירה אין זה נכון ליישם את התיקון החדש במקרה זה.

8.         בתשובה לטענות המשיב, טענה המבקשת כי התפיסה היא מידתית וכי ניתן לחלט רכוש בשווי העבירה מכל שותף לעבירה לבדו. בשלב מקדמי זה, גם אין לדעת מי מבין שלושת המעורבים יורשע.

9.         לשלמות התמונה יצוין כי בנק הפועלים (להלן: "הבנק"), שהינו נושה ראשון ומובטח על זכויות המשיב בנכס במושב תירוש, הגיב אף הוא על הבקשה. הבנק התנה את הסכמתו לחילוט הנכס בכך שתישמרנה זכויותיו כנושה מובטח, בכך שבמכירת הנכס יהיה כדי לכסות את יתרת ההלוואה לדיור שנטל המשיב מהבנק על סך של 181,252 ש"ח, ובכך שהכספים הראשונים שיתקבלו ישמשו לסילוק יתרת ההלוואה.

10.       לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה לביסוס ההאשמות או כי קיימת זיקה בין הרכוש המבוקש למשיב.

דיון והכרעה

11.       סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי במידה ולא נמצאו נימוקים מיוחדים, יחולט רכושו אל אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק, בשווי רכוש ששימש לביצוע העבירה או שהושג, במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה. חוק איסור הלבנת הון מפנה בסעיף 23 בו בשינויים המחויבים, לעניין חילוט להוראות סעיפים 36ג' עד 36י' לפקודת הסמים. במקרה זה, מדובר בבקשה למתן צו ארעי לשם הבטחת אפשרות החילוט, בהתאם לסעיף 36ו' לפקודת הסמים.

12.       בשלב זה על המבקשת העותרת למתן צו זמני להראות כי קיים סיכויי סביר שבית המשפט יחלט את רכושו של המשיב, אם יורשע בסופו של ההליך. כמו כן עליה להראות כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות וזיקה של המשיב לנכס בגינו מתבקש הצו. במקרה זה, כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי קיימת הזיקה הנדרשת בין הרכוש לבין המשיב וכי קיימות ראיות לכאורה לביסוס ההאשמות המיוחסת למשיב בכתב האישום. הצדדים חלוקים אך באשר לסכום אשר כנגדו ניתן לחלט את רכוש המשיב שהוא הסכום אשר ניתן כבר היום להוציא צו זמני כדי להבטיח אפשרות חילוטו בעתיד. המבקשת טענה כי ניתן לתפוס את נכסי המשיב בשווי סכום העבירה בה מואשמים כל הנאשמים בפרשה על סך של כ-1,500,000 ש"ח, מכל אחד מהם לחוד. מנגד, לטענת המשיב ניתן להוציא צו זמני לרכוש בסכום כולל שאינו עולה על סכום העבירה משלושת הנאשמים יחדיו, קרי משני המשיבים וברק גאון, השותפים יחדיו.

13.       מטרתו של הצו הזמני לתפיסת נכס או להקפאת מצב הזכויות בנכסים, היא לאפשר חילוט עתידי למקרה בו יורשע הנאשם בדין ויינתן צו לחילוט רכושו. צו זמני זה ניתן במחשבה שהנכס ששימש לביצוע העבירה או שהתקבל באופן כזה או אחר כתוצאה מביצועה, אינו רכושו של הנאשם. יחד עם זאת, תפיסת חפץ לצורך חילוטו בשלב זה של ההליך, כאשר לנאשם עומדת חזקת החפות הינה צעד משמעותי הפוגע ביכולתו לעשות שימוש בקניינו, לעיתים לתקופה ארוכה. לכן יש להמעיט בשימוש בצעד זה ולנקוט בו כאמצעי אחרון ובהיעדר חלופות המניחות את הדעת להבטחת תכלית תפיסת הנכסים, שהיא אפשרות חילוט הנכסים בעתיד (ראה בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון, פורסם במאגרים [31.10.07]; בש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(1) 14; בש"פ 342/06 בעניין לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים [12.3.06]; ע"ח (י-ם) 32854-06-10 בתיה כהן נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים [6.7.10]). 

14.       אכן ישנה חשיבות לפגיעה מצומצמת במשיב בשלב זה של ההליך. ברם, תכלית חוק הלבנת הון ולצידה פקודת הסמים המאפשרים את תפיסת רכושו של נאשם עוד טרם הורשע בדינו, היא כאמור, להבטיח את אפשרות החילוט העתידי של הרכוש שנתפס (בש"פ 6685/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 464; בש"פ 6323/10 בתיה כהן נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים [13.9.10]). במקרה זה, המבקשת לא ביקשה לתפוס רכוש ששוויו עולה על סכום העבירה מכל נאשם וקשה היום עד בלתי אפשרי לדעת מהו הסכום שיעמוד לחילוט מכל נאשם לבדו. פשיטא כי המדינה אינה יכולה לחלט משלושת הנאשמים יחדיו יותר מסכום העבירה שהיא מייחסת להם, אך צודק בא כוח המבקשת כי בשלב זה לא ניתן לומר מי מבין שלושת הנאשמים יורשע בסופו של יום ויינתן צו לחילוט רכושו. אין צריך לומר גם, כי הרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום יכולה להוביל לחילוט רכושו, גם אם חלקו בביצוע העבירה קטן יחסית מחלקם של המעורבים האחרים. גם אין לשעות לטענה שיש לבוא לקראת המשיב הואיל והתיקון לחוק המגדיר את העבירה של הפעלת תחנת דלק ללא היתר כעבירת מקור נכנס לתוקף אך לפני מספר חודשים. הנורמה האוסרת את ההתנהגות הייתה קבועה עלי ספר מלפני זמן רב. משלא נטען כי התיקון לחוק אינו חל במקרה זה, הרי שהיה על המשיב לכלכל את צעדיו לפי קנה המידה של הנורמה האוסרת הקבועה בדין ומבלי להתייחס לסנקציה שלצדה. לפיכך לא מצאתי פגם במתן צו תפיסה במלוא סכום העבירה ברכוש כל נאשם לבדו (וראו ב"ש (ת"א) 91030/03 מדינת ישראל נ' בלס, פורסם במאגרים [31.08.03]).

15.       הדברים האמורים נכונים בדרך קל וחומר בכל הנוגע לנכסי דלא-ניידי. גם בעניין זה,  לא מצאתי ממש בטענתו של המשיב כי הפגיעה בו ובמשפחתו אינה מידתית בשל רישום הערת האזהרה על כל ביתו אשר מחצית הזכויות בו רשומות על שם אשתו. בשלב הזה, ובעניין זה, לא קיימת פגיעה כלשהי, לא במשיב ולא ברעייתו, שכן מדובר ברישום הערה לטובת המדינה בלבד. כמו כן, יש לדחות את הטענה כי די ברישום ההערה על בית המגורים של המשיב, אשר שוויו הוערך לדברי ב"כ המבקשת בסכום של 1,200,000 ש"ח. אדרבה, דווקא משום שמחצית הזכויות בבית רשומות על שם אשתו של המשיב, ונוכח העובדה שעל הבית רשומה משכנתא לטובת הבנק, ספק רב אם מימושו יביא כדי להבטיח את מלוא סכום החילוט, היה והמשיב יורשע בדינו.

16.       נוכח כל האמור, ובשים לב לכך שבסופו של יום, כל הרכוש והכספים של המשיב שנתפסו על ידי המבקשת מגיעים בשווים אך לכדי סכום החילוט העתידי הפוטנציאלי, צו התפיסה הארעי וצווי הרישום למיניהם שניתנו יעמדו על כנם עד למתן הכרעת דין בעניינו של המשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ