אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 293-04-10

החלטה בתיק ת"פ 293-04-10

תאריך פרסום : 25/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
293-04-10
29/06/2011
בפני השופט:
תמר שרון נתנאל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
גנס שניידר גשימוב (עציר)
החלטה

בתיק זה הואשם הנאשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329(א)(1)+29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), אותה ביצע ביחד עם אחר - אלכסנדר בוגוסלבסקי שמו (להלן: " אלכסנדר").

לאחר שמיעת רוב עדי התביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הוגש (בישיבת יום 22.2.11), כתב אישום מתוקן, שבעובדותיו נעשו תיקונים מסויימים, אך סעיף החיקוק נשאר כשהיה. הדיון נדחה לקבלת תסקיר שירות המבחן וכן תסקיר קרבן ולאחר שאלה התקבלו, נקבעה שמיעת הטיעונים לעונש ליום 26.6.11.

ביום 26.6.11 ביקש הסנגור להרשות לנאשם לחזור בו מהודייתו וזאת - בטענה, כי מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם אמר לקצינת המבחן, שהוא רק הפריד בין אלכסנדר לבין המתלונן. כן ציין הסנגור שהוא שוחח עם אימו של הנאשם, אשר טענה בפניו שהנאשם אמר לה שהוא לא עשה את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום בו הודה.

            הנאשם עצמו טען בפניי, בישיבת יום 26.6.11, שהוא חתם על הסדר הטיעון מאחר שסנגורו הסביר לו שיותר טוב לקחת את העסקה, בה נקבע טווח ענישה, במקום שאחר כך יקבל עונש יותר ממה שמגיע לו.

כן טען הנאשם בפניי, שהוא בא להפריד ולא בעט במתלונן אלא הוא עצמו קיבל מכות והוסיף:

" ... יצא שהנאשם השני בחוץ ואני אוכל את כל התיק הזה. הנאשם השני כמעט מחוץ לתמונה. שופטים אותו על סעיף אחר ואם זו אותה עבירה אני לא מבין למה שופטים אותו על סעיף של 14 שנה ואותי על סעיף של 20 שנה.

הוא בן אדם שלא פעם ראשונה יושב בבית סוהר. אני פעם ראשונה בבית סוהר. אין לי עבירות. אין לי כלום."  

המאשימה מתנגדת לבקשה בטענה שלא מתקיימים חריגים המצדיקים היענות לה, כפי שנקבעו בפסיקת ביהמ"ש העליון, שכן לא התקיים כל פגם ברצונו החפשי של הנאשם ובהבנתו, עת הודה בכתב האישום המתוקן. לטענת המאשימה, הנאשם מבקש לחזור בו מהודייתו, רק משום שהוא חש שטעה "בכדאיות העסקה" וזאת - בעקבות כך שבתיק בו הואשם אלכסנדר (להלן: " התיק האחר"), ניתנה (ביום 27.4.11), הכרעת דין, במסגרתה זוכה אלכסנדר מעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיפים 329(א)(1)+29 לחוק העונשין)והורשע בעבירה חמורה     פחות -  גרימת חבלה חמורה בצוותא (עבירה לפי סעיפים 333 + 335 (א)(2) לחוק העונשין).

לטענת ב"כ המאשימה, אין מדובר בהסדר טיעון שנולד בן רגע, זמן קצר לפני הדיון, אלא בהסדר שהינו פרי משא ומתן שארך מספר חודשים, בהם התקיימו מספר פגישות ושיחות בין הצדדים, כאשר הנאשם היה מיוצג, לאורך כל הדרך, ע"י עו"ד מקצועי ומנוסה. כן טען, שבמהלך ארבעת החודשים שחלפו בין הישיבה בה הודה הנאשם ובין הישיבה הנוכחית, לא טען הנאשם דבר נגד ההסדר, למרות שהיו בפניו מספר הזדמנויות בהן יכול היה לעשות זאת - בחודש מרץ, בעת שהעיד במשפטו של אלכסנדר ובאותו חודש - גם בדיון בפני בית המשפט העליון בנוגע להארכת מעצרו, שם הסכים הנאשם להארכת המעצר ולא כפר בחלקו במעשים ואף בעת שהוגשו מטעמו שתי בקשות לדחיית מועדי הטיעונים לעונש.

בעקבות דברים אלה הסביר הסנגור שעל אף שהנאשם אישר, במשפטו של אלכסנדר, שהוא הגיע להסדר הטיעון, הוא סרב לאשר בפני בית המשפט חלקים נכבדים של ההסדר, כאשר כפר, למשל, בכל קשר של אלכסנדר לאירוע למרות שבכתב האישום המתוקן מצויין חלקו של אלכסנדר.

לטענתו, ההזדמנות הראשונה של הנאשם לחזור בו מהודייתו היתה בפני שירות המבחן וכך הוא עשה. כן טען, שעקב הכרעת הדין בתיק האחר, נוצר מצב בו, כביכול, מדבר בית המשפט, לכאורה, בשני קולות.

הסנגור ציין, כי אם אקבל את הבקשה לא תהיה לנאשם התנגדות שהמשפט ימשיך להישמע בפני בפניי.

ב"כ המאשימה הבהיר, שאלכסנדר הורשע בעבירה חמורה פחות, רק משום הספק שהתעורר בלב בית המשפט, שמא הוא היה שיכור בעת ביצוע העבירה וטען שהמדינה איננה מקבלת הכרעה עובדתית זו.

לאחר ששקלתי בדבר החלטתי לדחות את הבקשה.

על פי סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: " החסד"פ"), ביהמ"ש רשאי להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו " מנימוקים מיוחדים שיירשמו". נימוקים אלה אינם מפורשים בסעיף, אולם התגבשו בפסיקה, בענין זה, מספר כללים, תוך שהובהר שיש צורך בנימוקים שמשקלם משמעותי. ראו, למשל, ע"פ 5583/08 - פלוני נגד מדינת ישראל . (לא פורסם, ניתן ביום 13.4.2010).

עיקר המשקל מושם על מצב בו, ממכלול הנסיבות בהן ניתנה ההודייה, טיב הייצוג שניתן לנאשם, או נסיבות אחרות "מתעורר חשש ממשי כי חרף העובדה שההודיה נמסרה בין כותלי בית המשפט, ועל אף ההנחה הרגילה לפיה הודיה כזו ניתנה באופן חופשי ומרצון, נפל בה פסול הנובע מפגם ברצונו החופשי של הנאשם או בהבנתו את משמעות ההודיה, או מכך שהיא הושגה שלא כדין באופן המצדיק את פסילתה". ראו: רע"פ 2292/08 אמסלם נגד מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 30.3.2009). גם הסיבה לכך שהנאשם החליט לחזור בו מהודעתו וכן השלב בו מבקש הנאשם להרשות לו לחזור מהודייתו - האם לפני גזר הדין או לאחריו, יכולים לבוא במכלול שיקולי בית המשפט בשקלו בקשה כגון זו. ראו, לענין זה, דעת הרוב בע"פ 3754/91 סמחאת נגד מדינת ישראל, פ"ד מה(5) 798 (1991), שם נאמר, כי ככל שהנאשם סבור שהשיקולים שהביאו אותו להודות במויחס לו היו שגויים וככל ש"המטרה האחת והיחידה העומדת ביסוד בקשתו היא כי תינתן לו ההזדמנות להוכיח את חפותו, כי אז נכון וראוי הוא שלא להכביד תמיד במשקלם של אותם 'נימוקים מיוחדים' הנדרשים בסעיף 153(א) לחסד"פ".

במקרה שבפניי, בהודייתו של הנאשם במסגרת הסדר הטיעון לא נפל כל פגם. הסדר הטיעון נערך בעת היות הנאשם מיוצג על ידי סניגור מקצועי ומנוסה והוא תוצאה של דין ודברים שנערך, ביישוב הדעת, בין הסנגור לבין הפרקליטות.

בישיבת יום 22.2.11 הודיע הסנגור שהוא הסביר לנאשם את תוכן הסדר הטיעון ואת מהותו, שהוא קרא בפני הנאשם את כתב האישום המתוקן, שהנאשם הבין את תוכנו ושהוא מבקש להרשות לו לחזור בו מכפירתו ולהודות בכתב האישום המתוקן.

הנאשם עצמו אישר בפניי כי אכן כך הדבר וכי זו בקשתו, ורק לאחר הדברים האלה הרשיתי לנאשם לחזור בו מכפירתו, קיבלתי את הודאתו בכתב האישום המתוקן והרשעתיו על פיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ