אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 27908-09-10

החלטה בתיק ת"פ 27908-09-10

תאריך פרסום : 26/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
27908-09-10
31/07/2011
בפני השופט:
סגן הנשיאה אברהם הימן

- נגד -
התובע:
ועדה מקומית לתכנון ובניה אור יהודה אזור
הנתבע:
יוסף אליהו
החלטה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו יחסה לו התביעה עבירות של בנייה ללא היתר, בניה בסטיה מהיתר ושימוש במקרקעין במבנה שנבנה בלא היתר או בסטיה ממנו. על פי כתב האישום בנה הנאשם מבנים, כפי המפורט בסעיפים 4.1 , 4.2 ו-4.3 בכתב האישום. לא מצאתי לחזור על האמור בכתב האישום אלא אציין כי מדובר בבנייה בקומת קרקע, בקומה עליונה ובקומת גג של בית המצוי ברח' ירושלים 31 בתחום המועצה המקומית אזור.

בדיון שהתקיים ביום 14.4.11 עוד בטרם פתיחת המשפט, דהיינו בטרם הקראת כתב האישום, הודיעה ב''כ המאשימה, כפי המחויב על פי סעיף 91 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ''ב - 1982 (להלן - "החוק")  כי היא מודיעה על תיקון כתב האישום. ואכן, הגישה כתב אישום מתוקן. ראוי להדגיש כי בדיון זה נכח ב''כ הנאשם ולא נשמע מפיו שמץ טרוניה על הודעה זו.

ב''כ הנאשם הודיע כי בפי הנאשם טענת התיישנות. בהחלטה מאותו יום נתתי הוראות בדבר הגשת טענות בכתב על ידי הצדדים. ב''כ הנאשם לא עמד במועדים על פי החלטה זו. לפנים משורת הדין התרתי לו להגיש טענותיו למרות מחדלו.

ואכן, הגיש ב''כ הנאשם טענותיו המקדמיות. שתי טענות עיקריות לב''כ הנאשם: האחת התיישנות לפיה הבניה אליה מכוונות עובדות כתב האישום היתה בשנת ,1995 כך ניתן להבין בדוחק מהאמור בסעיף 2 למסמך המכונה "תשובת הנאשם" והשנייה טענה של "הגנה מ הצדק" שכפי הנוהג במקומותינו, הפכה להיות כמעט חלק בלתי נפרד מתשובות נאשמים לכתבי אישום, בין אם יש לה ביסוס, ובדרך כלל, לצערי, גם כאשר אין לה ביסוס.

אין ממש בטענות ב''כ הנאשם.

באשר לטענת ההתיישנות. טענה זו יש להוכיחה ואין די בטענה בעלמא לפיה מציין ב''כ הנאשם בין הטענות הרבות בתשובתו, באופן מובלע ובסוגריים, כי מועד הבנייה הוא 1995. ירצה, יתכבד הנאשם לפרוש טענותיו באופן ברור,ויביא ראיותיו לעניין זה תוך עדותו על דוכן העדים. מעבר לכך, גם אם מדובר בטענה בעלמא, הרי יש להזכיר לב''כ הנאשם כי הנאשם הואשם גם בעבירה של שימוש במבנה שנבנה שלא כחוק. שימוש במבנה הוא בבחינת מעשה נמשך או כפי הידוע בשיטתנו המשפטית "עבירה נמשכת". עבירה נמשכת מתקיימת בכל עת ככל שלא הופסקה. לפיכך, ככול שעל פי כתב האישום אנו נסמכים, שהרי זו המסגרת המשפטית הרלבנטית בשלב הדיוני הנוכחי, אין ממש בטענה זו.

באשר לטענה של הגנה מן הצדק. ב''כ הנאשם מבסס המסגרת הנורמטיבית על פסיקת בית המשפט העליון בעניין יפת, זקין ובורוביץ. לא מצאתי לאזכר פסקי דין אלה מן הטעם הפשוט, שרבים, רבים מדי התיקים בהם נטענת הטענה. נדמה כי עורכי דין, לא הפנימו עד תום משמעות הדוקטרינה, תכליתה והיקפה. אגב, יועבר לב''כ הנאשם כי המסגרת הנורמטיבית דהיום אינה דווקא ההלכה הפסוקה כי אם דווקא סעיף 149 (10) לחוק אשר נתן לבוש חוקי לדוקטרינה, - אשר כמעט ולא יושמה בפסיקת בית המשפט העליון - אלא זכתה להתייחסות רחבה בפסקי דין של ערכאות נמוכות וספרות משפטית.

טוען ב''כ הנאשם כי הנאשם נרדף על ידי הרשויות. הראייה לכך, לדבריו, היא שהוגשו נגדו שני כתבי אישום בגין אותו עניין. רוצה הוא לומר כי הרשות רודפת את הנאשם ומתנכלת לו עד כי החליטה "להתעלות על עצמה" ולהגיש שני כתבי אישום זהים, לפתוח שני תיקים של בית משפט, בגין אותו עניין. טענה מעניינת ביותר המצביעה, לכאורה, על קונספירציה של הרשות נגד הנאשם. דא עקא שלא מניה ולא מקצתיה. כל שקרה הוא טעות טכנית בלבד שיש ותקרה תדיר, שהתביעה מגישה מספר כתבי אישום למזכירות בית המשפט על מנת לפתוח תיקי בית משפט. בטעות בנאלית, של חוסר שימת לב, יש ויקרה שהתביעה מגישה עותק נוסף של אותו כתב אישום, במועד מאוחר יותר. במקרים אלה, מבטל בית המשפט אחד משני התיקים. לא קונספירציה ולא כלום - כל שיש היא טעות תמימה בלבד. ראוי היה לו לב''כ הנאשם  שלא לבסס טענה בעניין כה סבוך ומורכב של הגנה מן הצדק, על טעות בנאלית כל כך. יש בכך כדי להצביע על התופעה, דהיינו עד כמה הפך להיות נושא משפטי מורכב וסבוך אשר יש וייושם לעיתים נדירות ביותר,  שחוק עד דק ונטען תדיר ובכל הזדמנות כמעט.

עוד טוען ב''כ הנאשם כי תיקון כתב האישום בטרם הקראה יש בו משום מקצה שיפורים דהיינו משמצאה התביעה כי כתב האישום שהגישה מלכתחילה חסר הוא, תיקנה כתב האישום באופן שהוסיפה עובדות שיש בהן כדי לסבך הנאשם, לכאורה, במעשים שטרם התיקון לא בא זכרם בכתב האישום. לפי הטענה, תיקון זה מצביע על רדיפת התביעה את הנאשם. שהרי אם לא הייתה רודפת אותו, מה לה כי תתקן את כתב האישום ותשאירו כמות שהוא?

כפי הטענה הקודמת גם זו, ראוי היה לה שלא תיטען. הוראות החוק ברורות, לתביעה פררוגטיבה להגיש כתבי אישום, בהם תפרט עובדות אשר לפי שיקול דעתה יש בהן כדי לייחס לנאשם עבירה. פררוגטיבה זו נמשכת, כמעט ללא סייג, עד לתחילת המשפט, דהיינו, עד להקראת כתב האישום ומענה הנאשם לכתב האישום. כפי הוראות החוק, לאחר תחילת המשפט התיקון ייעשה, אם יחליט על כך בית משפט, לאחר שמיעת הנאשם לעניין זה. התביעה פעלה כפי הוראות החוק. על פני הדברים - והוא המבחן היחיד לשלב הפרוצדוראלי בו אנו מצויים -  עובדות כתב האישום הוא המסגרת הרלבנטית והיחידה לדיון. משהודיעה התביעה כי ברצונה לתקן כתב האישום יש להחזיקה בגדר תקינות הרשות המנהלית. מעבר לטענות בעלמא של התעמרות ורדיפה, לא מצאתי, במסגרת  הפרוצדוראלית  הצרה בה אנו מצויים, כי הודעת התביעה לתיקון כתב האישום, מקורה במניעים זרים.

עוד טוען ב''כ התביעה טענה שאף היא הפכה להיות שגרתית כמעט - טענה לאכיפה סלקטיבית. טוען ב''כ הנאשם כי מעשיו של הנאשם, כפי הנטען בכתב האישום, הם מעשי רבים אחרים בישוב אזור. עוד טוען כי מעשיו כנטען קיבלו הסכמת העירייה שבשתיקה. על פי טענה זו, לאחרונה, גחמה קמה לה לרשות והחליטה לאכוף חוק. לדבריו העובדה שבחלוף שנים החליטה הרשות לאכוף החוק, "מעלה חשש כשמונעת משיקולים זרים לדיני העונשין. בהקשר זה לא מן הנמנע כי אין המדובר בניסיון אמיתי לאכוף את החוק באמצעות ההליך הפלילי אלא שקיימת מטרה לשם גביית תשלומי ארנונה גבוהים יותר על ידי העירייה." הוא אשר אמרתי לעיל, קיים חשש כי עורכי דין לא ירדו לשורשה של דוקטרינה "ההגנה מן הצדק". היעלה על הדעת כי ייטען שהרשות התנהגה תוך פגיעה כה קשה באזרח משום חשש א ו חשד בלב  הנאשם? האם כך נכון לבסס הדוקטרינה? למצער, על הנאשם להוכיח טענות קשות אלה כלפי הרשות בראיות ולא בטענות בעלמא. להוכיח כי הרשות באמצעות שלוחיה, בין היתר באת כוח התביעה, קשרו קשר להוציא מן הנאשם תשלומי ארנונה גבוהים בדרך של הגשת סרק של כתבי אישום. הנטל על הנאשם אינו פשוט, וברור כי אין די בטענה בעלמא.

אשר על כן, על פי השלב הפרוצדוראלי הנוכחי אין ממש בטענות הנאשם. יחד עם זאת, אם סבור הנאשם שבידו להוכיח כי הרשות אוכפת החוק בצורה בררנית או התנהלותה וההליך המשפטי עומדים בסתירה מהותית "לעקרונות של צדק והגינות משפטית" כלשון החוק, הרי תהיה פתוחה לפניו הדרך במסגרת המשפט.

אשר על כן, אני דוחה טענות הנאשם.

מזכירות בית המשפט תעבירו עותק מהחלטה זו לב''כ הצדדים.

ניתנה היום,  כ"ט תמוז תשע"א, 31 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ