אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 2135-09

החלטה בתיק ת"פ 2135-09

תאריך פרסום : 08/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
2135-09
03/11/2011
בפני השופט:
עידו רוזין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
נידל חמאיסה
החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול כתב האישום כנגד הנאשם בשל אי קיום חובת היידוע, לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ").

כתב האישום

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 18.5.09, המייחס לו עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"). לפי הנטען בכתב האישום ביום 19.10.08, סמוך לשעה 00:30, החזיק הנאשם סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקו למטרה כשרה.

            בסעיף 186 (א) לחוק העונשין נקבע, כי המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים. לנוכח תקופת המאסר מסוווגת העבירה כעבירה מסוג "פשע".

טענה מקדמית מטעם הנאשם

2.         ביום 31.5.11, במועד הקראת כתב האישום, בטרם הנאשם השיב לכתב האישום, בא כוח הנאשם העלה טענה מקדמית לפיה, נשללה מהנאשם זכות היידוע, שכן זה הוגש מבלי שהמאשימה קיימה את חובת היידוע, כפי שמורה סעיף 60א' לחסד"פ. לטענתו, בחקירתו במשטרה הנאשם מסר למאשימה את כתובתו הרלוונטית שהינה- " בית 7 שכונה 61 ברהט", ואילו המאשימה שלחה את המכתב בדבר זכות השימוע לכתובת משובשת "לרחוב שכ 7  0061 ברהט". לאור כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטול כתב האישום. 

תשובת המאשימה לטענה המקדמית

3.         בדיון בפני טענה המאשימה כי המכתב נשלח לכתובתו הנכונה של הנאשם, בהתבסס על הכתובת שמסר הנאשם בחקירתו במשטרה. לטענת המאשימה המכתב בדבר כוונתה להגיש כתב אישום נשלח ל- " שכונה 7 בית 61 ברהט". עוד טענה כי יש אישור מהדואר על משלוח המכתב לנאשם (פר' מיום 31.5.11 עמ' 2 ש' 17). למרות האמור, בתגובתה שבאה לאחר מכן בכתב, ציינה כי מבדיקה שנערכה מול רשות הדואר עולה כי אישור המסירה לא קיים.

מכל מקום טענה המאשימה כי גם אם בית המשפט יקבל את טענות בא כוח הנאשם, הסעד הראוי במקרה דנן יהיה, קיום הליך שימוע בעוד כתב האישום תלוי ועומד כנגד הנאשם, ולא ביטול כתב האישום.

המסגרת הנורמטיבית

4.         חובת היידוע ובעקבותיה זכות השימוע, מעוגנת היום בסעיף 60א' לחסד"פ שכותרתו: "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירות פשע:

            (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

            (ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב ולהצגת טיעונים.

            (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

            (ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור..."

5.         בית המשפט, בפסיקותיו הכיר בזכות השימוע המורחבת כזכות יסוד, העומדת בבסיס זכויותיו של הנאשם בהליך הפלילי.

בבג"ץ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה (פורסם בנבו, 8.9.05), התייחס כב' השופט א' לוי לזכות הטיעון כנגזרת מעקרונות המשפט המנהלי : ..."בגדרי השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן, ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש. זוהי זכות הטיעון, שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו" (פסקה 6).

בבג"ץ 4175/06 הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 6.6.06) , קבעה כבוד השופטת פרוקצ'ה כי: ..." מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום" (פסקה 4).

כבוד השופט רבלין מסכם סוגייה זו בבג"ץ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה (פורסם בנבו, 6.3.06) ..." ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע- שאם לא תאמרו כן, יש בכך משום הקדמת אחרית לראשית" (פסקה 15).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ