אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 1911-01-10

החלטה בתיק ת"פ 1911-01-10

תאריך פרסום : 14/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
1911-01-10
31/10/2011
בפני השופט:
נירה דסקין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אליהו ארזולאי
החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגד המבקש מכוח הטענה המקדמית של "הגנה מן הצדק" וזאת בהתאם להוראות סעיפים 149 ו- 150 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב - 1982 (להלן: " חוק סדר הדין הפלילי").

כתב האישום המתוקן (בטרם הקראה) מייחס למבקש עבירה של הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א (ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה").

זאת בנסיבות בהן ביום 10/08/08 בסביבות השעה 22:40 בכביש 446 לכיוון דרום בסמוך לצומת שילה הסיע המבקש במונית 3 תושבי איזור בלא אישורי כניסה ושהייה בישראל על פי דין.

עיקרי הטיעון של ההגנה נוגעים להנחיית פרקליט המדינה לפיה החל מתאריך מסויים תיקים של נהגי מוניות שהסיעו תושבי שטחים יגנזו ולא יוגש כנגדם כתב אישום ולגבי תיקים שכבר הוגש בהם כתבי אישום, על פי ההנחיה, יש להמשיך בהליכים.

לטענת ב"כ ההגנה הנחיית פרקליט המדינה הינה שרירותית ומפלה באופן שמקימה טענת הגנה מן הצדק.

במקרה דנן מדובר בנהג מונית נעדר עבר פלילי ותיקים העומד בתנאי ההנחיה. בעניינו יעילות המשטרה הובילה לכך שכתב אישום הוגש כנגדו בטרם נכנסה ההנחייה לתוקף . בעוד שיתכן כי כנגד נאשם אחר שעבר עבירה זהה אף באותו מועד לא הוגש ולא יוגש כתב אישום שכן ההנחייה חלה עליו. בהקשר זה ובתגובה לטענות המאשימה לפיהן מדובר בטענות בעלמא מבקש הסנגור המלומד כי בית המשפט יורה בצו למשטרה להציג את המידע לפיו אכן נסגרו תיקים של נאשמים שנמצאו בנעלי המבקש דכאן.

עוד מלין ב"כ ההגנה על התנהלות התביעה. לטענתו לאחר דין ודברים עם המאשימה ובשל סירוב המבקש לכך שהמאשימה תסתפק בעמדה עונשית מרוככת, תיקנה המאשימה את כתב האישום באופן שהוספו לו שני מוסעים נוספים.

מנגד מתנגדת המאשימה לבקשה לביטול כתב האישום מהטעם של הגנה מן הצדק.

לטענתה הלכות בית המשפט העליון מלמדות כי הטוען טענה של הגנה מן הצדק בעילה של אכיפה בררנית עליו הנטל להוכיח ראייתית כי אכן התקיימה אכיפה בררנית.

לטענתה ההגנה העלתה טענות בעלמא ולא הציגה מקרים בהם כתב אישום כנגד אחד נסגר ואילו כתב אישום נגד אחר ממשיך להתנהל.

בתוך כך הפנתה המאשימה לפסיקת בתי משפט השלום והמחוזי בסוגיה הנ"ל ממנה ניתן להסיק לטענתה כי טענות ההגנה הועלו, נידונו בעבר ונידחו.

דיון והכרעה

המבקש העלה טענת "הגנה מן הצדק" בין היתר מן הטעם של אכיפה בררנית. לטענתו כנגד אחרים המצויים במצב זהה לזה של המבקש לא מוגשים כתבי אישום ולו בשל העובדה כי טרם הוגש כתב אישום בעניין הגם שיתכן כי העבירה נעברה באותן נסיבות ממש לרבות המועד. על כן ישנה תחושה חזקה של קיפוח ואי צדק.

כאמור מפנה המבקש את בית המשפט ל"הגנה מן הצדק" ובין היתר מציין כי התייחסות המאשימה אליו הנה מקפחת זאת נוכח ההנחיות החדשות וההתנהלות התביעה בעקבותן.

הגנה מן הצדק

הגנה מן הצדק, הנה חידוש של העשורים האחרונים ועם זאת היא מעוגנת היטב ביסודות המשפט הישראלי כעולה מן הדיון הנרחב במסגרת הכרעת הדין ב ת"פ 4063/06 מ"י נ' צחי הנגבי (פורסם בנבו, ניתן ביום 13/07/10) להלן: " פרשת צחי הנגבי"). בפרשה זו ישנה סקירה מעמיקה ומפורטת של ההגנה והבסיס לה וממנה עולה כי כבר במסגרת ע"פ 2910/94 יפת ואח' נ' מדינת ישראל פד' נ (2) 221 (להלן: "פרשת יפת") קבע כבוד השופט לוין כי המבחן לעניין "הגנה מן הצדק" הינו מבחן "ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות" רוצה לומר כי מדובר במקרים נדירים בהם המאשימה מתעמרת בנאשם ומעשיה מעוררים זעזוע ופגיעה קשה בתחושת הצדק. כבוד השופט קדמי דקדק וקבע כי יש ליישם את דוקטרינה הגנה מן הצדק רק במקרים של התנהגות בלתי נסבלת של הרשות וחוסר הגינות קיצוני שלה (פרשת יפת בעמ' 465). עקרונות אלו חזרו ונשמעו בפסיקת העליון וראו לעניין זה ראו בג"צ 1563/96 כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה פד' נה' (1) 529 ו בג"צ 6781/96 אולמרט נ' היועץ המשפטי לממשלה פד' נ (4) 793).

בהמשך ריכך בית המשפט העליון את המבחנים לתחולת ההגנה מן הצדק במסגרת ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' דר' בורוביץ פ"ד נט(6) 776 (להלן: "פרשת בורביץ"). בפרשה זו קבע בית המשפט העליון כי ההגנה תחול כאשר קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות ולא נסוג מן האמרות כי מדובר "במהלך קיצוני" ו "במקרים חריגים ביותר". בתוך כך הובהר כי תכלית ההגנה מן הצדק היא עשיית צדק עם הנאשם ולא ביקורת על רשויות האכיפה.

בפרשת בורוביץ התקבע המבחן התלת שלבי המוזכר בין היתר בכתב התגובה של התביעה:

במסגרת השלב הראשון על בית המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים וזאת במנותק לשאלת האשמה או החפות של הנאשם. בהימצא פגמים ניתן לעבור לשלב השני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ