אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 16509-01-12

החלטה בתיק ת"פ 16509-01-12

תאריך פרסום : 05/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
16509-01-12
03/07/2012
בפני השופט:
אילתה זיסקינד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
דניאלה יאירוף אברג'ל
עו"ד חגית רייזמן
החלטה

הרקע  וההליך

1.            החלטה זו נסובה על סוגיית אחריות הנאשמת למעשים המיוחסים לה בכתב האישום, או שמא קמה לה הגנת אי שפיות הדעת המעוגנת בהוראת סעיף 34ח' לחוק העונשין תשל"ז לאור חווה"ד הפסיכיאטריות שהוגשו בעניינה. אין מחלוקת כי הנאשמת כשירה לעמוד לדין.

2.            הנאשמת מואשמת בעבירות של תקיפת שוטר, פציעה והעלבת עובד ציבור.

עפ"י כתב האישום ביום 03.1.12 בשעה 13:30 הנאשמת הבחינה בשוטרות משמר הגבול, המעכבות 3 בני מיעוטים לבדיקה שגרתית במתחם התחנה המרכזית בירושלים, והחלה לצעוק ולקלל את השוטרות: "אתן עוצרות רק ערבים ואחר כך מוצצות להם". משלא נענתה, המשיכה לקללן באומרה: "מזדיינות", "שרמוטות", "מוצצות", ובשלב מסויים כשהודיעו לה השוטרות כי היא מעוכבת בשל העלבת עובד ציבור, הנאשמת משכה בשערות השוטרת בת-חן וכשהשוטרת אורה ניסתה להפריד בין השתיים, משכה הנאשמת גם בשערותיה של אורה, זרקה לעברה גלידה שהיתה בידה ונשכה באצבעות השוטרת אורה עד זוב דם. כתוצאה מכך נגרמו לשוטרת אורה חתכים באצבעות ידה השמאלית וחתך ברקתה.

השוטרות הזמינו תגבורת, וכשזו הגיעה נסעו יחד עם הנאשמת בניידת. במהלך הנסיעה, המשיכה הנאשמת לקלל את השוטרות בניידת, תוך התייחסות מבזה לאחת השוטרות בשל מוצאה מאתיופיה.

3.            הנאשמת נבדקה על ידי 3 פסיכיאטרים, שהתייחסו למצבה ולאחריותה למעשיה בעת ביצוע העבירות כלהלן:

4.            ד"ר ולדימיר רודרמן מטעם שב"ס שבדק את הנאשמת למחרת יום האירוע ב-4.1.12 ותיעד בכתב את בדיקתו, לפיה הנאשמת מוכרת למערכת מאשפוזים קודמים, נמצאה בבדיקתה במצב פסיכוטי מאניפורמי, שיפוטה ותובנתה פגומים באופן גס והיא סובלת מהפרעה אפקטיבית דו קוטבית והפרעת אישיות גבולית, במצבה לא מסוגלת לעמוד לדין, זקוקה לזריקות מודיקאט ויש לשקול הסתכלות וטיפול במסגרת בי"ח פסיכיאטרי.

         חוו"ד מיום 16.1.12, מאת ד"ר מדבדב וד"ר אי קוקוב מטעם הפסיכיאטר המחוזי (לאחר הסתכלות), שערכו לאחר 11 ימי הסתכלות, חוו"ד לפיה הנאשמת שעברה אישפוזים רבים, סובלת מהפרעה ביפולרית (דהיינו הפרעה דו קוטבית א.ז.) של הפרעת אישיות קשה עם קווים גבוליים ואנטי סוציאליים בולטים ושימוש בסמים, בתהליך ההסתכלות לא ניצפו סימנים פסיכוטיים או אפקטיביים מג'ורים, אלא סימני  גמילה מאמפטמינים, שחלפו תוך מספר ימים. התנהגותה במהלך האישפוז התאפיינה בחוסר גבולות, מניפולטיביות והתפרצויות אלימות כלפי מטופלות והצוות, אך קיימת אצלה תובנה למצבה, ביקורת המציאות שמורה, היא מתמצאת בהליכי המשפט, מבינה את מהות המעשים המיוחסים לה וכשירה לעמוד לדין, כמו"כ, בעת ביצוע המעשים,  ידעה להבדיל בין טוב לרע  ולבין מותר ואסור, ולכן אחראית על מעשיה. המשך טיפול של שילוב הפרעה נפשית והתמכרות לסמים.

וחוו"ד ד"ר וינוקור מריה, מיום 9.4.12 מטעם ההגנה, לפיה הנאשמת מוכרת למערכת מגיל 18 באישפוזים רבים מהם שוחררה עם המלצות להמשך טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי, אובחנה כסובלת מהפרעה אפקטיבית דו קוטבית, לאחר התקפים מאניים ודכאוניים- פסיכוטיים, בהתקף מאני היא נכנסת לאי שקט פסיכומוטורי, הופכת אלימה, עם הפרעות בתהליך החשיבה, הזיות שמיעה, ירידה בסף גרוי, אי שקט, שימוש בסמים כטיפול עצמי, ומחשבות אובדניות. לפני שנים אובחנה כבעלת הפרעת אישיות גבולית. רוב אישפוזיה היו במצבים פסיכוטיים חלקם מלווים באלימות פיזית ומילולית, ובשתי פעמים אף הוכרה כלא כשירה לעמוד לדין. גם במקרה זה היתה במצב פסיכוטי פעיל עם פגיעה גסה בשיפוט, נטלה סמים כדי להקל על תופעות אי השקט, החרדה, וכו'. סימני הפרעת האישיות שלה מתבטאים באי יציבות אפקטיבית, חוסר התמדה, נטיה להתפרצויות אגוצנטריות, אי בשלות, ונטיה לפגיעה עצמית, ההופכים את מחלתה למורכבת וקשה יותר, כמו"כ היא בעלת נטיה למניפולציות פרימיטיביות, המסבכות את הסיטואציה שלה וגילתה ומגלה מחשבות שוא של יחס ורדיפה כלפי שוטרים במשך מס' שנים.

לפיכך תחת מחשבות השווא בעת ביצוע המעשה, היא לא ידעה להבדיל בין מותר לאסור, טוב ורע, בוחן מציאותה היה פגום ולכן אינה אחראית למעשיה, אך מסוגלת לשתף פעולה עם עו"ד מתמצאת בתפקידי ביהמ"ש, מבינה את האישומים המיוחסים לה ולכן מסוגלת לעמוד לדין.

טענות הצדדים

5.            אין מחלוקת כי הנאשמת סובלת מהפרעה ביפולרית והפרעת אישיות קשה עם קווים גבוליים ואנטיסוציאליים, משתמשת באופן מאסיבי ורב שנים בסמים, וסבלה בעבר מהתקפים מאניים או לחילופין דכאוניים, בעטיים נזקקה לטיפול ולעיתים לאשפוז, אך חרף זאת, לא שמעה להוראות הטיפול, פעמים רבות הפסיקה אותו על דעת עצמה, כנגד המלצות הרופאים, כשתקופות ארוכות סרבה לקבל טיפול ולהיות במעקב פסיכיאטרי מסודר, והתאשפזה פעמים רבות על רקע שימוש בסמים, שהוביל לאלימותה כלפי סביבתה.

6.            המחלוקת נוגעת למצב הנאשמת ולאחריותה למעשיה בעת ביצוע העבירה. בעוד ההגנה טוענת כי מדובר במצב פסיכוטי (בדומה להתקפים בהם לקתה בעברה), ששלל ממנה בשל מחלתה את היכולת להבחין בין טוב ורע או להימנע מביצוע המעשים המיוחסים לה, טוענת המאשימה כי הנאשמת סבלה מהפרעה נפשית אך לא ממחלת נפש, ולא היתה בעת ביצוע העבירה במצב פסיכוטי הנובע ממחלתה, אלא במצב מעורער שנבע משימושה המאסיבי בסמים, אותם נטלה כשלא היתה במצב פסיכוטי, היא גם הבינה את מהות מעשיה נשוא כתב האישום והפסול שבהם, מתנהלת במניפולטיביות, ולפיכך היתה אחראית למעשיה בעת ביצועם, וכשירה לעמוד לדין.

7.            המאשימה טוענת, כי מעיון בחוו"ד ד"ר מדבדב ולאור הודעת הנאשמת במשטרה מיום 3.1.12), הנאשמת לא הצליחה להקים ספק סביר ולהוכיח כי הייתה חולה במובן המשפטי, בעת ביצוע המעשים המיוחסים לה, ולא הייתה מסוגלת להבין את הפסול במעשיה או להימנע מביצועם עקב מחלתה, שכן ד"ר מדבדב קבעה כי היא סובלת מהפרעת אישיות ולא מחלת נפש, ותסמיני התנהגותה המתוארים ע"י ד"ר רודרמן משב"ס בבדיקתו, שהם התנהגות שאינה תואמת את הסביבה, חסרת שיפוט חברתי, מצב אופורי (מרומם), אי שקט פסיכו מוטורי, תחושה של זיעה וקור, תואמים מצב של אדם הנתון להשפעת סמים, ששרידיהם אכן נמצאו בגוף הנאשמת בעת אישפוזה כמפורט בחווה"ד והשפיעו על מעשיה והתנהגותה. כמו"כ ד"ר רודרמן עצמו השיב בעדותו בביהמ"ש כי התנהגות הנאשמת ביום הבדיקה תואמת להתנהגות מי שנמצא תחת השפעת סמים, מסוג הסמים שנמצאו בדמה (ראה עמ' 4 ש' 25-26 לפרו'), ובכל מקרה הוא קבע כי מצבה דורש בחינה לאחר הסתכלות, שכן לא היה די בבדיקתו הקצרה שנסמכה על דברי הנאשמת. מנגד, בדיקת ד"ר מדבדב וחוות דעתו נעשו לאחר 11 ימי הסתכלות באישפוז, ומדובר בבדיקה מקיפה, מעמיקה, רצינית ואמינה יותר, שמאפשרת אבחון מדוייק יותר.

8.            לטענת ההגנה, הסימנים הללו מעידים על הפרעת / מחלת נפש של הנאשמת, עובדה שהתנהגותה החריגה במעצרה הובילה לבדיקתה ע"י ד"ר רודרמן, לאחר שדווח לו כי הנאשמת: " לא שקטה, צועקת מקללת, צוחקת בלי סיבה, או מנסה להיפך לבכות, פתאום מתנתקת מהסביבה... עשתה תנועות שיכולות להפחיד אדם שנמצא בסביבה". (עמ' 5 ש' 22 לפרו'). ד"ר רודרמן ציין בבדיקתו כי הבחין אצלה: " אי-שקט פסיכומוטורי בולט. אפקט מרומם מאניפורמי עם סף גירוי נמוך. ניסתה לנשק רופא הבודק בזמן בדיקה. אח"כ דיברה בלהט ולחש. בהליך חשיבה ריפיון אסוציאטיבי, פרסברציות בתוכן מחשבות פרנואידיות כלפי אנשים בסביבתה. טוענת שיש לה כוחות מיוחדים לטפל בכל הבעיות. גם משוכנעת שנשכה את חיילת כי היתה משוגעת ולא קיבלה בזמן זריקה. שוללת כוונות לפגוע בעצמה ומוכנה לקבל טיפול רק בזריקה במינון נמוך של מודיכט. שיפוט ותובנה פגומים באופן גס. ריכוז וזכרון פגומים", ואיבחן אותה כסובלתמהפרעה אפקטיבית דו קוטבית דו אפקטיבית מניפורמית נמצאת במצב פסיכוטי מאניפורמי, כשבמצבה היא לא מסוגלת לעמוד לדין. לפיכך תיאור ד"ר רודרמן תומכים במסקנת ד"ר וינוקור, לפיה הנאשמת לא היתה אחראית למעשיה.

9.            גם ד"ר וינוקור מטעם ההגנה העידה על בוחן מציאות פגום של הנאשמת, הסבורה כי המשטרה עוקבת אחריה, רודפת אותה, ובכך היא מגלה יחס של מחשבות שווא כלפי השוטרים. מסקנתה זו מתיישבת עם מסקנת ד"ר רודרמן, שציין בבדיקתו כי בעת ביצוע המעשה הנאשמת פעלה תחת מחשבות שווא, ולא היתה מסוגלת להבין את מהות מעשיה. ד"ר וינוקור הינה מומחית מנוסה, שבדקה את הנאשמת בדיקה יסודית בבית המעצר, נחשפה לחומר הרפואי הרלוונטי טרם כתיבת חוות דעתה והתייחסה בחוות דעתה למכלול הנתונים הרלוונטיים, לפיכך יש לקבל את מסקנותיה.

דיון

10.        ככלל, על מי שעובר על הוראות חוק העונשין, ליתן את הדין על כך, זולת אם עומד לו הסייג לאחריות פלילית לפי סעיף 34ח' לחוק העונשין התשל"ז -1977 (להלן- "החוק")  כלהלן:

לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה, אם בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ