אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 133-08

החלטה בתיק ת"פ 133-08

תאריך פרסום : 22/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
133-08
05/08/2012
בפני השופט:
אייל אברהמי סגן הנשיאה

- נגד -
התובע:
מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז
הנתבע:
דולינסקי אריה
החלטה

1.  בפניי בקשת הנאשם להורות על פיצוי בגובה 30,000 ש"ח לפי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). המאשימה מתנגדת לבקשה.

2.  בעניינו של הנאשם בתיק זה ניתן פסק דין ביום 26.2.12 (להלן: "פסק הדין"), בו נתקבלה טענת הנאשם כי "אין להשיב לאשמה" והוא זוכה מאשמה.

3.  סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 שכותרתו "הוצאות ההגנה מאוצר המדינה"  קובע כך:

 (א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים.

(ג) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

4.  התנאי המקדמי לתחולת הסעיף הינו העמדה לדין פלילי שאחריה זיכוי. עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה של זיכוי ישנה הצדקה לפסיקת פיצוי. כעולה מלשון הסעיף, העילות החלופיות לפיצוי הן שתיים אלו:

א. לא היה יסוד לאשמה.

ב. נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

5.   בעוד העילה הראשונה הינה קשיחה ודווקנית, העילה השנייה הינה עילת מסגרת. הפסיקה פירשה את הסעיף כך שמקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לפסוק את גובה הפיצוי, בהתאם לנסיבות העניין. (ע"פ 4466/98 דבש נ' מדינת ישראל פ"ד נו(3), 73 (2002) ; הע"ז (נצ') 48714-05-10 מדינת ישראל נ' עזר (ניתן ביום 19.12.10)).

6.  בפסק הדין בתיק זה נקבע כי גם אם תיוחס מהימנות מוחלטת לכל הראיות שהובאו בתיק, אין די בראיות אלו כדי להרשיע את הנאשם, הואיל וחסרות היו ראיות המצביעות על כי האזרחים הזרים, שפרטיהם בכתב האישום, עבדו אצל הנאשם. לנוכח הקביעה כי לא קיימות ראיות לכאורה לכך שהנאשם העסיק את האזרחים הזרים, נתקבלה טענת הנאשם כי אין להשיב לאשמה, והוא זוכה מהאשמה שיוחסה לו בכתב האישום.

7.  בע"פ (ארצי) 18/07 מעבדות גלקסי אלקטרוניקס (1985) נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 7.4.08) נקבע במקרה בו נתקבלה טענת "אין להשיב לאשמה", כך:

"נסיבות אלה על פניהן הן נסיבות שעל פי סעיף 80 לחוק מצדיקות פסיקת השתתפות המדינה בהוצאות המערערים, באשר כאמור הסתבר כבר בשלב "שאין להשיב לאשמה", כי אין בחומר הראיות די כדי להרשיע את הנאשמים, וכי קיימת סבירות מספקת שלמסקנה זו ניתן היה להגיע עוד בטרם הגשת כתב האישום (ראה לעניין זה: ע"פ 3770/05 עאצי מוחסין נ' מדינת ישראל 25.12.06, סעיף 11 לפסק הדין)."

8.  באותו מקרה נקבע כי על המדינה לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, כאשר סכום זה כלל בתוכו גם את הוצאותיהם בגין הערעור. בית הדין הארצי ציין כי בהתאם לסעיף 80 לחוק בית הדין שיקול דעת בפסיקת הפיצוי. כשיקול רלוונטי צוינה תרומתם של המערערים באותו עניין להגשת כתב האישום, בכך שנמנעו מלהתייצב לחקירה אליה הוזמנו.

9.  ומן הכלל אל הפרט. בענייננו אין ספק שלא היה מקום להגיש כתב האישום הואיל והראיות שהיו בידי המאשימה לא היה בהן די, כפי שנקבע בפסק הדין בו זוכה הנאשם. נראה אפוא כי התקיימה העילה הראשונה המופיעה בסעיף 80 לחוק, עילת "לא היה יסוד לאשמה". בנסיבות אלו, מן הדין לפסוק לנאשם פיצוי בגין הוצאות הגנתו כפי שתבע, שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ. מדובר בהוצאות ריאליות בהתחשב באורך ההליכים ובמספר הדיונים שהתקיימו בתיק, שבעה במספר, בהתאם לתעריפי שכר הטרחה המינימאליים של לשכת עורכי הדין.

10.  עם זאת, אין לומר כי לא היה מקום לחקור את הנאשם ולברר עניינו, או כי מעצרו הינו בגדר כליאת שווא. אדרבה, לנוכח התנהלות הנאשם ותשובותיו לשאלות בזמן החקירה הראשונית, היה מקום לבירור נוסף עימו. אין מקום לחייב המאשימה לחקור בכל מקרה את העובדים הזרים שנמצאים במקום, ולפיכך לא שוכנענו שהמאשימה לא פעלה כדין משלא חקרה את העובדים הסינים שנמצאו ברכבו של הנאשם. לדברי הנאשם המעצר פגע בו בין היתר בשל קיומה של חתונתם של ידידיו באותו ערב, אליה לא יכול היה להגיע. הנאשם לא הביא ראשית ראיה על קיום החתונה באותה ערב, והמאשימה טענה כי לא ציין זאת בחקירה. לא התרשמנו כי הנזק שנגרם לנאשם במעצרו לשעות אחדות, למטרות בירור ענייני ונדרש, מצדיק פיצוי בגובה 10,000 ש"ח כפי שנתבקש. הבקשה נדחית אם כן באשר לרכיב זה של הפיצוי.

11.   כמו כן, הנאשם לא הביא קבלות או אסמכתאות ביחס לגובה הפיצוי שביקש בגין עצם השתתפותו בשש מישיבות בית הדין והפסד שכר עבודה באותו זמן, בסך 8,400 ש"ח. על פני הדברים לא נראה סביר כי הפסד שכרו בשעות הדיון הינו בסך 1,400 ש"ח לדיון, ומכל מקום לא הובאו לנו כל הוכחות בעניין. גם בענין זה נדחית אפוא הבקשה.

סוף דבר

12.  הבקשה לפסיקת פיצוי לפי סעיף 80 לחוק העונשין מתקבלת אפוא בחלקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ