אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 1086-08

החלטה בתיק ת"פ 1086-08

תאריך פרסום : 23/09/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריית גת
1086-08
09/02/2012
בפני השופט:
ישראל פבלו אקסלרד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל/המשרד ל הגנת הסביבה
עו"ד זיו אברמוביץ
הנתבע:
פטרוכים (אשדוד) בע"מ
עו"ד אברהם נפרסטק
החלטה

לפניי בקשתו של הסנגור, להורות על פסילתה של חוות דעת המומחה, ד"ר אורי לרמן, אשר הוגשה כעדות הזמה מטעם המאשימה ביולי 11', וזאת לאחר שמטעם הנאשם הוגשה חוות דעת מומחה, פרופ' יעקב נפרסטק, מיום 17.11.10.

יש לציין, כי למרות שחוות הדעת של ד"ר לרמן הוגשה ביולי 11', הרי רק בפתח מועד הדיון שנקבע לצורך חקירתו של המומחה על חוות הדעת, ביקש הסנגור להורות על הוצאתה של חוות הדעת מתיק בית המשפט.

טוען הסנגור, כי חוות הדעת של ד"ר לרמן אינה בבחינה עדות הזמה. נטען, כי פרופ' נפרסטק מטעם הנאשם לא העיד באשר לצירוף החומרים הפעילים ואילו חוות דעתו של ד"ר לרמן עוסקת בכך. הנושא היחיד שהיה בבחינת "הפתעה" לתביעה, ואשר מכוחו ניתן להצדיק הגשת עדות הזמה, היה המסלול הפיזיולוגי של הפרשת התרופות ותו לא. טוען הסנגור, כי אם התובע סבר שעניין קיומם או העדרם של יצרנים שונים של תרופות הוא חשוב להכרעת בית המשפט, היה עליו להעלות נושא זה ביוזמתו ולהעיד את העדים הקשורים בכך כבר במסגרת פרשת התביעה. אין כל הפתעה בהגשת חוות דעתו של פרופ' נפרסטק, שכן כאשר התביעה טוענת לקיומו של יצרן אחד, היה עליה להביא ראיות לכך במסגרת פרשת התביעה ולא כעדות הזמה.

ב"כ המאשימה התרעם על מועד העלאת הטענה ולגופו של עניין הוא טען שהאמור בחוות דעתו של פרופ' נפרסטק, אינו עולה מחומר החקירה ולא מכתב האישום. נטען, שעניינה של חוות דעתו של פרופ' נפרסטק, היא ההסתברות שצירוף חומרים פעילים מקורם במפעל טבע-אסיא, ולנקודה זו בדיוק הובאה חוות דעתו של פרופ' לרמן, ולא כמקצה שיפורים אלא כמענה לטענת הגנה לתהליך שעוברים או לא עוברים החומרים הפעילים דרך גוף האדם והימצאותם בצורה כזאת או אחרת בשפכים. המאשימה לא יכלה לצפות את חוות דעתו של פרופ' נפרסטק.

סעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע שבית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור, טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן, לאחר סיום פרשת התביעה.

ב"כ הנאשם הפנה, ובצדק, להחלטה שניתנה בעניין זה בב"ש 5167/05 (ת.פ. 312/02) מד"י נ' אליהו משה רון ואח' (פורסם במאגרים משפטיים). בהחלטתו מיום 11.12.05, קובע כב' השופט (כתוארו דאז) מ' גל, כי סעיף 165 בא לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים: סופיות ההליכים המשפטיים מחד ועשיית צדק, כאשר לפני בית המשפט כל הנתונים הרלוונטיים, ללא הפתעות של צד כלשהו, מאידך. כב' השופט גל מתייחס לפסיקת בתי המשפט בעניין זה ומציין שמצד אחד, יש להקפיד שראיות כל צד תובאנה במסגרת מסכת הבאת ראיותיו, אך מצד שני, אין לקבל מצב שבו טענה המועלית בשלב פרשת ההגנה, תהיה מוכרעת רק על יסוד טענותיו של צד אחד, וזאת בשל כך שהסנגוריה גיבשה את קו הטיעון שלה בשלב מאוחר. נקבע, כי בית המשפט יתיר להביא ראיות הזמה, כאשר הטענות אשר עליהן מצביעה התביעה הועלו במסגרת פרשת ההגנה וכאשר התביעה לא יכלה לצפות באופן אובייקטיבי את הטענות מראש - אלמנט ההפתעה.

לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, בעניין דנן, מצאתי כי בקשתו של הסנגור להוצאת חוות הדעת של ד"ר לרמן מתיק בית המשפט דינה להידחות.

פרופ' נפרסטק, המומחה מטעם ההגנה, מתייחס בסעיף 3 לחוות דעתו, לרשימה של תרופות, שנמצאות בשימוש בארץ, ומכילות שישה מן המרכיבים אשר לגביהם נטען כי הם היו מצויים בשפכים נשוא כתב האישום וכי מקורם בנאשמת 1. לגבי כל מרכיב פעיל מן המרכיבים האמורים לעיל, מציין פרופ' נפרסטק שמות של יצרנים שונים, ללא התייחסות לשאלה האם אותם היצרנים מייצרים את התרופות בהן מצוי החומר הפעיל בישראל או בחו"ל. יש לציין, כי חברת טבע מופיעה כיצרנית של תרופות המכילות את החומרים הפעילים השונים, לגבי כל אחד ואחד מן החומרים שבחוות דעתו של פרופ' נפרסטק. ברור, כי קו ההגנה בעניין זה הוא שקיימים יצרנים נוספים, המייצרים תרופות, שבהן מצויים החומרים הפעילים, שישה במספר, פרט לטבע-אסיא, כרשום בכתב האישום. להזכיר בעניין זה, כי טענת המאשימה היא שהימצאותם של החומרים בשפכים הנידונים, מהווה "טביעת אצבע", של הנאשמת 1, כך נרשם בכתב האישום.

בחוות דעתו של פרופ' לרמן, קיימת התייחסות לשלושה נושאים: האחד - רק שתיים מן החברות ששמותיהן מופיעים בחוות דעתו של פרופ' נפרסטק הן חברות ישראליות - טבע ותרימה ואילו שאר החברות הן יצרניות בינלאומיות שלהן מפעלים בחו"ל. השני - היותו של מפעל תרימה בעמק חפר והסבירות הנמוכה, לדעת המומחה, באשר להימצאות שפכים של תרימה בדרום. השלישי - כי תרימה מייצרת רק תרופות מוגמרות, בעוד שהתרכובות שנמצאו בשפכים יכולות לנבוע רק מייצור חומרי גלם.

אתחיל בנושא השני ואומר, כי יש מקום לקבל את חוות דעתו של ד"ר לרמן לעניין הימצאותו של מפעל תרימה בעמק חפר, שכן אין הדבר בבחינת ידיעה שיפוטית של בית המשפט. אשר לעניין סבירות הימצאותם של השפכים של תרימה באזור הדרום, הרי אין זה עניין למומחה לענות בו, אין זו עדות הזמה והנושא נתון לשיקול דעתו ולהכרעתו של בית המשפט, לאחר שמיעת טענות וראיות הצדדים.

אשר לנושאים הראשון והשלישי, הרי מצאתי כי אכן האמור בחוות דעתו של פרופ' נפרסטק, לעניין קיומם של יצרנים נוספים, גם בארץ וגם בחו"ל, מהווה בבחינת הפתעה עבור המאשימה, בנוגע לקו ההגנה של הנאשמים.

כאמור, המאשימה טענה בכתב האישום, כי הימצאות החומרים בשפכים מהווה "טביעת אצבע" של הנאשמת 1. המאשימה לא יכולה הייתה לצפות שמטעם הנאשם תוגש חוות דעת שתפרט שמות של יצרני תרופות, מבלי להתייחס למקום הייצור שלהן (ובחקירתו הנגדית פרופ' נפרסטק לא ידע להשיב מי מן החברות מייצרות את התרופות המכילות את החומרים הפעילים בארץ, גם לא בהתייחס לשתי החברות הישראליות, טבע ותרימה). המאשימה גם לא יכולה הייתה לצפות שהמומחה, פרופ' נפרסטק, לא יעשה הבחנה בין ייצור תרופות מוגמרות לבין ייצור חומרי גלם, הבחנה שקיימת בחוות דעתו של ד"ר לרמן, אותה מבקשת המאשימה להגיש כעדות הזמה.

נכון הדבר כי מחובתה ומתפקידה של המאשימה היה להביא ראיות כדי להוכיח את טענתה בדבר היותם של החומרים הרעילים שבשפכים בבחינת "טביעת אצבע" של הנאשמת 1.

אכן, ראיות מסוג זה הובאו על ידי המאשימה אם כי אינני מכריע בשלב הזה אם מספיקות הן להרשעתם של הנאשמים, שהרי עדויות ההגנה וסיכומים טרם נשמעו. ואולם, המאשימה לא ידעה, וגם לא יכלה לדעת ולצפות כי הנאשם יטען שתרופות המכילות שישה מן החומרים הרעילים, מיוצרות על ידי לא פחות מתשעה יצרנים, מבלי שחוות הדעת מתייחסת למקום הייצור של כל תרופה ותרופה, האם בארץ או בחו"ל. ממילא, המאשימה לא יכלה לצפות כי יהיה עליה להצביע בפני ביהמ"ש, כך לטענתה (ואיני מכריע בכך בשלב הזה), על קיומה של הבחנה בין ייצור תרופות מוגמרות לבין ייצור חומרי גלם, לעניין הימצאות החומרים הפעילים בשפכים.

הותרת חוות דעתו של פרופ' נפרסטק וחקירתו הנגדית ללא מתן אפשרות למאשימה להגיש חוות דעת כעדות הזמה מטעמה, תותיר את ביהמ"ש, במקרה הזה, במצב שבו מונחים בפניו רק חלק מהנתונים הרלוונטיים, דבר אשר יקשה על בית המשפט במלאכת עשיית הצדק.

אומר בצורה שלא תשתמע לשתי פנים כי אין באמור בהחלטה זו משום הבעת דעה, לכאן או לכאן, לא בהתייחס לחוות דעתו ולחקירתו הנגדית של פרופ' נפרסטק כמו גם לא לגבי האמור בחוות דעתו של ד"ר לרמן.

על כן, חוות דעתו של ד"ר לרמן תיוותר כראיית הזמה מטעם המאשימה.

אני קובע, מועד לחקירתו הנגדית של ד"ר לרמן ליום 8/5/12  שעה ­­­­­10:30.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ