אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"פ 040123/04

החלטה בתיק ת"פ 040123/04

תאריך פרסום : 29/09/2005 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
040123-04
19/01/2005
בפני השופט:
שהם אורי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד נאוה שילר
עו"ד ענבר פלש
הנתבע:
שגב גונן
עו"ד ליאור אפשטיין
עו"ד פנינת ינאי
עו"ד גדי זילברשלג
החלטה

הבקשה לחיקור דין

1.         בפניי בקשה לאשר גביית עדויות בהולנד, הנוגעת לשבעה עדי תביעה, ששמם מופיע ברשימת עדי התביעה (עדים מס' 5 , 7, 8, 74, 75, 81 ו-82 ברשימת עדי התביעה).

            בקשה זו לגביית ראיות, הידועה בשם " חיקור דין", מעוגנת בסעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק העזרה המשפטית"), הקובע לאמור:

                        "הרשות (קרי: היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו - א.ש.) רשאית להגיש למדינה אחרת בקשה לגביית ראיות, לרבות העברת חפץ לצורך הצגתו בישראל, אם בית המשפט אישר שהראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל; לעניין סעיף זה, ואם הבקשה היא בשל הליך תלוי ועומד 'בית משפט' - בית המשפט הדן בהליך הקשור לבקשה".

            חוק העזרה המשפטית וסעיף 47 בכלל זה, נועד להקנות תוקף מחייב לאמנה האירופית בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים (להלן: "אמנת שטרסבורג"), אמנה שישראל הצטרפה אליה בשנת 1967. האמנה מחייבת את הצדדים המתקשרים, להושיט עזרה למדינות האחרות, בהליכים הפליליים המתקיימים באותן מדינות.

            עזרה זו באה לידי ביטוי בזימון עדים, המצאת מסמכים, גביית ראיות, ביצוע פעולות חקירה, העברת מידע, תפיסה וחילוט רכוש, וכד'.

            פניית הרשות המוסמכת בישראל אל המדינה הזרה לקיים הליך של חיקור דין, מותנית באישורו של בית המשפט, כי הראיה דרושה להליך משפטי בישראל.

            למותר הוא לציין, כי גביית העדות באופן המתואר בסעיף 47 לחוק העזרה המשפטית, אין בה כדי לשמש תחליף למסירת עדותו של האזרח הזר בבית המשפט, בפניו מתקיים ההליך הפלילי.

            כידוע, הכלל הוא כי מי שעדותו נדרשת בהליך המשפטי, בין אם מדובר בעד תביעה ובין אם בעד הגנה, חייב להתייצב על דוכן העדים לצורך מתן העדות, ועל מנת שניתן יהא להתרשם ממנו באורח בלתי אמצעי.

            ככל שמדובר בעד המצוי בתחומי מדינת ישראל, ניתן לכפות את הופעתו, תוך שימוש, לעיתים, באמצעים שונים, לרבות מעצרו של העד.

            כאשר מדובר בנתין מדינה זרה, רשאי בית המשפט לזמנו לעדות, ובהתאם לאמנת שטרסבורג יבוצע הזימון ע"י הרשות המוסמכת בחו"ל, אך אין דרך לחייב העד להופיע אישית בפני בית המשפט לישראל.

סעיף 14 לפקודת הראיות

2.         כדרכם של עקרונות וכללים חשובים, שלמרביתם ניתן למצוא חריגים, אף כאן קיים חריג לכלל שבבסיסו חובת הופעה אישית של עד. חריג זה מעוגן בסעיף 14 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), שכותרתו " עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי".

            סעיף זה משמש כחוט המקשר בין הוראות אמנת שטרסבורג וחוק העזרה המשפטית, לבין כללי המשפט בישראל, ככל שהדבר נוגע לדיני הראיות.

            סעיף 14 לפקודת הראיות קובע כדלקמן:

                        "על אף האמור בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, מקום שנגבתה עדות מחוץ לתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, מכוח כל אמנה, הסכם או דין, לצורך הליך פלילי בישראל, רשאי בית המשפט להתיר שפרוטוקול העדות שניתנה כאמור יוגש כראיה במשפט, ובלבד שבית המשפט ראה להנחת דעתו שיש סיבה מספקת להיעדרו של העד שהעיד לפי הפרוטוקול וכי לנאשם או לעורך דינו ניתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד בשעה שנגבתה העדות".

            סעיף 14 לפקודת הראיות יוצר, אפוא, מנגנון שנועד להכשיר כראיה עדות שנגבתה מחוץ לתחומי מדינת ישראל, לצורך הליך פלילי בישראל.

            זה המקום לציין כי, לכאורה, אמור בית המשפט להחליט אם לקבל העדות כראיה, רק לאחר שהתקיים חיקור הדין, בהתאם לאמנה ולסעיף 47 לחוק העזרה המשפטית.

            ואולם, מקובלנו כי ראוי שבית המשפט יקבע עמדתו עוד טרם הוחל בהליך חיקור הדין, על מנת שלא יתבצע מהלך סרק, אשר לא ישיג את מטרתו, היינו, קבלת פרוטוקול העדות כראיה במשפט.

            מסיבה זו, טרחה התביעה והגישה את בקשתה, עוד טרם ננקטו צעדים ממשיים לקראת חיקור הדין.

            התנאים אשר נקבעו בפסיקה, לקבילותה של עדות שהתקבלה בדרך של חיקור דין, הם אלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ