אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"מ 34531-01-10

החלטה בתיק ת"מ 34531-01-10

תאריך פרסום : 04/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
34531-01-10
19/05/2011
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובע:
שרון לוי
הנתבע:
עיריית חדרה
החלטה

המבקש הגיש בקשה לאשר תובענה כייצוגית, אשר נסבה על גביית תשלום של "תוספת ארנונה" שאושרה על ידי שר הפנים לשנת הכספים 2004. המבקש הוסיף וטען שעל אף שלא קיבלה היתר לכך על פי הדין, הוסיפה המשיבה סכום זה לבסיס הארנונה שלה לשנת 2005 ואילך, והיא ממשיכה בגבייתו (" הבקשה"). בעקבות כך הגישה המשיבה הודעת חדילה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק התובענות הייצוגיות תשס"ו-2006 (" החוק"), ובהתאם לכך ביקשה לדחות את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

על רקע זה הגיש המבקש בקשה לפסיקת גמול  ושכר טרחה לבאי כוחו.

המבקש מפנה לשיקולים המפורטים בעניין זה בסעיפים 22 ו-23 לחוק, והוא מפנה גם למאמרו של המחבר א' קלמנט " קווים מנחים לפרשנות החוק" , הפרקליט, כרך מ"ט (תשס"ז-תשס"ח) 131, 158 (" קלמנט"), שם הוצעה חלוקה של השיקולים לפסיקת גמול ושכר טרחה לשלוש קטגוריות עיקריות: תשומה, תפוקה לקבוצה המיוצגת, והכוונה ציבורית.

בגדר שיקולי התשומה מפרט המבקש את העובדה שהכנת הבקשה הצריכה השקעת זמן ומאמץ מרובה (אף שלא נמסר פירוט של אלה), וכן הוא מזכיר את הסיכון שנטל על עצמו כמי שעלול להיות מחויב בהוצאות משפט בסכום ניכר לו הייתה הבקשה נדחית. בגדר שיקולי התפוקה טוען המבקש כי התובענה הועילה לקבוצת תושבים של המשיבה הנאמדת ב-25,000 איש, אשר חיובי היתר שניגבו מחבריה נאמדים בכחמישה מיליון ש"ח בשנה. בגדר שיקולי ההכוונה הציבורית מצביע המבקש על חשיבות הגשת הבקשה כדי למנוע המשך גבייה בלתי חוקית, והוא טוען גם שחשיבותו של ההליך היא ביצירת אפקט הרתעתי כלפי רשויות מקומיות בכלל, והמשיבה בפרט, להימנע מהטלת חיובים בלתי חוקיים בעתיד.

על יסוד כל אלה טוען המבקש שיש לפסוק לו גמול בסך 100,000 ש"ח, ולבא כוחו שכר טרחה בסכום של 350,000 ש"ח.

בטענות המשיבה אין תשובה של ממש לטענות המבקש, ועל מקצתן ניתן לומר שמוטב היה שלא ייטענו משנטענו.

כך, למשל, טענה המשיבה כי המבקש נעדר תום לב כאשר הוא טען שהוא פנה למשיבה בעניין אי חוקיות הגבייה, וזו לא נענתה. בהתחשב בכך שהבקשה אכן הוגשה מספר ימים לאחר פנייתו של המבקש למשיבה, היה אולי מקום לשקול טענה מעין זו, אלא שמעיון בתשובת המשיבה לפניית המבקש עולה שהוא לא הקדים את המאוחר. פניית המבקש למשיבה (נספח 1 לתשובת המשיבה לבקשה זו) התקבלה אצלה ביום 1.1.10, והיא נענתה במכתבה של מנהלת הארנונה מיום 27.1.10. בהקשר הנוכחי חשוב הנאמר בסעיף 3 למכתב התשובה, לאמור " לפיכך נדחית בקשתך להחזר כספים, היות ואין כל גביית כספים ביתר". הבקשה הוגשה ביום 25.1.10, ובהינתן תוכן תשובתה של המשיבה קשה לראות על מה היא מבססת את טענתה כשהיא מייחסת חוסר תום למבקש, ואני דוחה את טענותיה בעניין זה.

טענה אחרת של המשיבה, שגם היא איננה מבוססת, היא שהחדילה מגבייה איננה הודאה אלא זכות יתר (פררוגטיבה) המוענקת מכוח חוק לרשות. דומה שקשה לחשוב על טענה מקוממת יותר מטענה זו,  המאפילה על כל טענותיה האחרות של המשיבה בבקשה זו. שהרי ממה נפשך, אם סברה המשיבה שהגבייה שעליה נסבה הבקשה היא גבייה חוקית, כי אז חובתה כלפי ציבור תושביה להגן על עמדתה ולנסות לשכנע כי אכן כך הדבר. מאידך גיסא, חדילתה מן הגבייה מיד לאחר הגשת התובענה, ואף בטרם הגשת תשובה לבקשה, מעידה כי לאחר שהיא בחנה את טענות המבקש הגיעה גם היא למסקנה שיש ממש בטענותיו וכי אכן הגבייה היא בלתי חוקית. בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הביע את דעתו שאליה, בכל הכבוד, אני מצטרף, כשאמר כי " כאשר רשות מנצלת את הזכות שניתנה לה במסגרת החוק, ומודיעה על חדילת גבייה, על בית המשפט להתייחס להודעה זו כאל 'הודאה'  בכך שהגבייה לא הייתה חוקית - ככל שמדובר בסוגיית הגמול לתובע ושכר טרחת עורכי דינו. אין מקום לאפשר לרשות להודיע על חדילת הגבייה, ובמקביל לטעון כי היא לא גבתה גביית יתר, וכי לכן אין מקום לשלם גמול לתובע המייצג, ושכר טרחה לבא כוחו." (בש"א (ת"א)  30948/08 קובי זמיר נ' עיריית רמלה (טרם פורסם, 6.1.09)).

המשיבה טענה גם כי אין לפסוק למבקש את הסכומים שלפסיקתם הוא עתר וזאת, בין השאר, מן הטעם שמדובר בכספי ציבור, וכי הגמול ושכר הטרחה שייפסקו ישולמו הלכה למעשה מכיסם של התושבים. לא ירדתי לסוף דעתה של המשיבה בטענה זו ונראה לי לדחותה. בחלק אחר של תשובתה לבקשה זו ציינה המשיבה שהסכום השנתי של הגבייה הבלתי חוקית שנחסך מן התושבים עומד על 4.2 מיליון ש"ח (נספח 3 לתשובה לבקשה זו). קצת קשה, אם כן, להבין את היומרה שמגלה המשיבה להגן על כספי הציבור, כאשר מסתבר שהמבקש חשף את העובדה שהמשיבה גבתה בעבר מן הציבור, שלא כחוק, מיליונים רבים והוא זה שחסך, מאותו ציבור ממש, גבייה בלתי חוקית של סכומים גדולים מאוד.

כאמור, המבקש עתר לפסוק לו גמול בסכום של 100,000 ש"ח, ולאחר שנתתי את דעתי לחלק זה של בקשתו החלטתי להעמיד את הגמול על סכום של 30,000 ש"ח. בהתייחסו לסוגיה זו סבור קלמנט, שמבין השיקולים שאותם מונה בהקשר זה סעיף 22(ב) לחוק, השיקול הראשון, היינו הטרחה והסיכון שנטל על עצמו תובע ייצוגי, צריך להיות השיקול המשמעותי ביותר (שם, בעמ' 167). בענייננו, אין בבקשה פירוט או תמיכה ראייתית המאפשרת את המסקנה שהמבקש נשא בהוצאות המצדיקות פסיקת גמול בסכום שהוא מבקש, ודומה שגם שאלת הסיכון שהוא נטל על עצמו היא בעלת חשיבות משנית. נותרו, אם כן, השיקולים המנויים בס"ק (2) ו-(3) של סעיף 22(ב) לחוק, היינו התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ומידת חשיבותה הציבורית של התובענה. על רקע העובדה שהסכום שנחסך מציבור התושבים בשל חדילת הגבייה עומד על כארבעה מיליון ש"ח בשנה (נספח 3 לתשובת המשיבה לבקשה זו), דומה כי סכום של 30,000 ש"ח יהווה תגמול ראוי במקרה זה.

אשר לשכר טרחת בא כוח המבקש, עניין זה מוסדר בהוראת סעיף 23 (ב) לחוק הקובע  כי : 

"(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1)   התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2)   מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3)   מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4)   האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5)   הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית."

בנסיבות העניין, כאשר הוגשה הודעת חדילה מיד לאחר שהוגשה התובענה, ברור שאין מקום לשקול את השיקול שבס"ק (4) ואני מסופק אם האמור בס"ק (2) רלוונטי לענייננו.לעומת זאת, יש לתת משקל לשיקולים שבס"ק (1) ו-(3) תוך שימת דגש על עניין התועלת שהביא ההליך לקבוצה המיוצגת. המבקש טען כי יש להביא בחשבון את סכום הגבייה הבלתי חוקית בעבר , סכום שאותו הוא העמיד על 25 מליון ש"ח אולם אני בדעה שלסכום זה אין רלוונטיות לענייננו ואני סבור שבמקרה זה את שכר הטרחה יש לשקול על רקע סכום הגבייה הבלתי חוקית שנחסך מן התושבים ולא מהסכום שכבר נגבה מהם בעבר. עיקר טעמו של הדבר נעוץ בהסדר המיוחד הקבוע בסעיף 9(ב) לחוק, הפוטר רשות מנהלית מחובת השבה במקום שבו היא הודיעה על חדילת הגבייה. במצב דברים זה התועלת שהושגה לקבוצה היא במניעת גבייה בעתיד, ולא בהשבת סכומים שנגבו שלא כדין בעבר. לפי נתוניה של המשיבה מדובר בגביית סכום שנתי של 4.2 מליון ש"ח ועל סמכו אני רואה לפסוק שכר טרחה בסכום של 336,000 ש"ח , המהווה 8% מסכום הגבייה שנתי. בקשר לכך אציין  שככלל, הסדר של פסיקת שכר טרחה באחוזים מן התועלת המושגת לבעל דין, בין אם הוא יחיד ובין אם הוא קבוצה, איננו זר למשפט הישראלי, וניתן למצוא כמותו במספר לא קטן של דברי חקיקה (למשל סעיף 16 לחוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, סעיף 68 לחוק פיצוי מפוני סיני, תשמ"ב-1982, כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000 ועוד) וגם קלמנט  מציין את האפשרות לקבוע את שכר הטרחה בהתאם לו (קלמנט, שם, בעמ' 172). בקביעתו של סכום זה יש לדעתי כדי  להוות תמריץ ועידוד להגשת תביעות שתכליתן מניעת פגיעה באינטרס הציבור בכללותו כמו גם ביטוי לתועלת שהשיגה הקבוצה המיוצגת במקרה זה.

סיכומו של דבר, המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 30,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 336,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ