אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"מ 201/06

החלטה בתיק ת"מ 201/06

תאריך פרסום : 03/05/2007 | גרסת הדפסה
ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
201-06
06/02/2007
בפני השופט:
מוסיה ארד - נשיאה

- נגד -
התובע:
עו"ד נפתלי גרוס
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד א' כץ ואח'
החלטה

1.         לפניי בקשה לחדש הדיון בהליך שבכותרת.

2.         המבקש הוא גמלאי של שירות המדינה אשר פרש פרישה מוקדמת מעבודתו. מאז פרישתו מקבל המבקש גמלה חודשית, ממנה מנוכים תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. יש לציין כי בת זוגו של המבקש עובדת כשכירה בעיריית תל-אביב ומשלמת אף היא תשלומי ביטוח לאומי. ביום 7.6.06 הגיש המבקש תובענה מינהלית ובקשה לאשרה בתובענה ייצוגית (להלן - הבקשה). במסגרת הבקשה נטען, כי את ההגדרה "עקרת בית", כפי שהיא מופיעה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"א-1955 (להלן - חוק הביטוח הלאומי, או החוק) יש לקרוא גם בלשון זכר, וכפועל יוצא מכך, יש להעניק את הפטור מתשלום דמי ביטוח הקבוע בחוק לעקרת בית לא רק לגמלאית שבן זוגה עובד (המהווה "עקרת בית" על פי לשון החוק), אלא גם לגמלאי, כדוגמתו, שבת זוגו עובדת. המבקש ציין בבקשתו, כי מכיוון שהמשיב מפרש את הגדרת עקרת בית שבחוק הביטוח הלאומי כחלה על נשים בלבד, הוא אינו מעניק את הפטור הקבוע בחוק לעקרת בית גם לגברים, וזאת, לטענתו, בניגוד לפרשנותו הנכונה של חוק הביטוח הלאומי. לאור זאת, ביקש המבקש מבית המשפט, כי יורה למשיב להשיב לו ולכלל חברי הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג (גמלאים שבת זוגם עובדת) את אותם הסכומים שגבה מהם בשנתיים שלפני הגשת הבקשה, אשר נגבו, לשיטתו, שלא כדין. ביום 1.11.06 הוגשה תגובת המשיב לבקשה במסגרתה טען המשיב כי פרשנותו שלו את חוק הביטוח הלאומי היא הנכונה וכי המבקש מעוניין למעשה בשינוי החוק, סעד שבית המשפט העליון נמנע מלהעניקו בנסיבות דומות. 

3.         ביום 22.11.06 נתקיים דיון בבקשה, במסגרתו נטען לראשונה על ידי המשיב כי בבית הדין הארצי לעבודה תלוי ועומד ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בב"ל 3809/04 יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי, העוסק בשאלה משפטית זהה לזו שמעלה המבקש במסגרת הליך זה. לאור מידע זה, ועל מנת להימנע ממצב בלתי רצוי בו שתי ערכאות שונות תדונה במקביל באותו עניין, הסכימו הצדדים על מחיקת הבקשה, תוך שמירת האפשרות למבקש לפנות לבית המשפט ולבקש, תוך חודשיים, את חידושה, וזאת, לאחר שיעיין בתיק האמור המתנהל בבית הדין הארצי לעבודה. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

4.         ביום 29.11.06 הגיש המבקש, לאחר שעיין בתיק המתנהל בבית הדין הארצי לעבודה, את הבקשה הנוכחית, לחידוש הדיון בבקשה. לטענת המבקש, מעיון בתיק האמור עולה כי אין בניהולו בבית הדין הארצי לעבודה כדי להצדיק מחיקת בקשתו. לטענתו, נסיבות ההליך המתנהל בבית הדין הארצי שונות מהנסיבות הרלוונטיות לבקשתו. כך, לדבריו, התובע בבית הדין לעבודה הנו מובטל אשר נמנע מלשלם למוסד לביטוח לאומי סכומים שנדרש לשלם, וזאת, בשונה מהמבקש בהליך הנוכחי, שהנו גמלאי התובע, בשמו ובשם גמלאים אחרים במצבו, השבת הסכומים שכבר נגבו ממנו שלא כדין. לטענת המבקש, בשים לב לשוני האמור, הרי שגם אם תתקבל עמדת התובע בבית הדין הארצי לעבודה, לא יהא בכך כדי לייתר תביעתו ותביעת חברי הקבוצה אותם הוא מבקש לייצג, להשבת אותם הסכומים שנגבו מהם שלא כדין. עוד טוען המבקש, כי טענת התובע בבית הדין לעבודה היא כי בת זוגו, הצריכה לשאת בעול הביטוח עבורו, מופלית לרעה אל מול גבר באותו מצב, בעוד שטענתו שלו היא שונה, ולפיה פרשנות המשיב את הגדרת עקרת בית כך שחלה רק על נשים, היא בגדר אפליה כלפי גברים דווקא. טענות נוספות שמעלה המבקש הן כי אין להפקיד את גורל השאלה המשפטית החשובה העולה במסגרת הבקשה בידי התובע בבית הדין הארצי לעבודה, שאינו מיוצג ואינו מעלה את כל הטענות האפשריות לתמיכה בעמדתו, כי פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה אינה מחייבת את בית המשפט לעניינים מינהליים, וכי לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן - חוק תובענות ייצוגיות) אפילו במקרה שבו הוגשו שתי תובענות ייצוגיות באותו עניין, בית המשפט לא יורה על מחיקת התובענה המאוחרת, אלא ישקול העברתה לבית המשפט שבו מתנהלת התובענה המוקדמת.

5.         ביום 4.1.07 הוגשה תגובת המשיב לבקשה לחידוש ההליך, במסגרתה נטען כי בהליך המקביל המתנהל בבית הדין הארצי לעבודה נדרש בית המשפט להכריע באותה טענה משפטית אותה העלה המבקש בבקשתו, והיא האם את הגדרת עקרת בית בחוק הביטוח הלאומי יש לקרוא גם בלשון זכר. לטענת המשיב, העובדה שהמבקש מייצג דווקא את אוכלוסיית הגמלאים אין בה כדי לשנות את העובדה שהשאלה המשפטית הרלוונטית בשני ההליכים היא זהה. המשיב הוסיף וטען, כי מלבד ההליך המקביל האמור, תלוי לפני בית הדין הארצי הליך נוסף העוסק בשאלת תחולת הגדרת עקרת בית בחוק הביטוח הלאומי על גברים (עב"ל 317/06 שקד נ' המוסד לביטוח לאומי), שעניינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי שלא לאשר תובענה בעניין זה כתובענה ייצוגית (יצוין, כי המדובר בבקשה שהוגשה לפני חקיקת חוק תובענות ייצוגיות). המבקש השיב לתגובה זו ביום 8.1.07, וביום 17.1.07 הודיע לבית המשפט כי ההליך בעב"ל 317/06 נמחק בהסכמה, וזאת לאחר שהמערער באותו הליך הסתפק בהצהרת המוסד לביטוח הלאומי לפיה יחיל את הכרעת בית הדין הארצי בשאלת פרשנות הגדרת "עקרת בית" שתתקבל בפסק דין שינתן לעניין מבוטח מסוים על כלל המבוטחים הרלוונטיים.

6.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושקלתי את טענותיהם הגעתי למסקנה כי אין להיענות לבקשה. אבאר:

התובענה והבקשה נמחקו מלכתחילה, מהנימוק לפיו מצב בו שתי ערכאות שיפוטיות שונות דנות במקביל באותה שאלה משפטית אינו רצוי. לפיכך, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשתו לחידוש ההליך, היה על המבקש, לאחר שעיין בתיק ההליך המתנהל בבית הדין הארצי לעבודה, להראות מדוע מצב זה אינו מתקיים. המבקש לא עשה כן. למרות השוני בין נסיבותיהם הפרטניות של המבקש ושל התובע בבית הדין הארצי לעבודה, אין למעשה חולק כי בשני ההליכים נדרש בית המשפט להכריע באותה שאלה משפטית, והיא האם הגדרת "עקרת בית" בחוק הביטוח הלאומי מתייחסת באופן בלעדי לנשים שאינן עובדות ובן זוגן עובד, או שמא היא חלה גם על גברים שאינם עובדים ובת זוגם עובדת. לצורך שאלה זו אין נפקות לשאלה האם מדובר בגבר שאינו עובד מאחר ופרש מעבודתו, או מסיבה אחרת. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה לחידוש ההליך.

7.         לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

8.         יובהר כי אין בדחיית הבקשה לחידוש הבקשה כדי להביע עמדה לגוף השאלה המשפטית המתעוררת במסגרת הבקשה, או כדי למנוע מהתובע לשוב ולהגיש את בקשתו, במידת הצורך, עם סיומו של ההליך המקביל בבית הדין לעבודה.

9.         המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, י"ח בשבט תשס"ז (6 בפברואר 2007), בהעדר הצדדים.

מוסיה ארד, נשיאה

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ