אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"מ 111/06

החלטה בתיק ת"מ 111/06

תאריך פרסום : 20/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, ת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב
111-06,30998-06
02/05/2007
בפני השופט:
הנשיא אורי גורן

- נגד -
התובע:
עו"ד נפתלי גרוס
הנתבע:
1. מדינת ישראל / רשות המיסים
2. פקיד שומה כפר-סבא

עו"ד ורבה זלינגר ויפעת-ענתבי
החלטה
 

פתח דבר

1.         זוהי בקשה לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית, לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן - החוק או חוק התובענות הייצוגיות).

עם פרישתו מעבודתו בשירות המדינה, שולם לתובע מענק פרישה בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963. סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן- הפקודה), עוסק בפטור ממס הכנסה על מענק פרישה, וקובע פטור מוגבל בסכום. מעל הסכום הקבוע בסעיף זה, חייב הסכום העודף של מענק הפרישה במס הכנסה (להלן - החלק החייב). 

עניינה של התובענה העיקרית הוא, שיעור המס על החלק החייב של מענק הפרישה שקיבל התובע ממעסיקתו לשעבר. לטענת התובע, ניכוי מס בשיעור של 50% מהחלק החייב, נעשה שלא כדין, שכן החלק החייב אינו "הכנסת-עבודה" אלא "רווח הון", ששיעור המס החל עליו בעקבות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132) תשס"ב - 2002 (להלן- תיקון 132), הינו שיעור של  25% בלבד החל מיום 1.1.03.

בבקשתו ביקש התובע להתיר לו לייצג את עניינה של קבוצה הכוללת את כל עובדי המדינה ועובדי המגזר הציבורי, לרבות אנשי הקבע, השוטרים והסוהרים, שפרשו לגימלאות החל מיום 1.1.03,  וממענקי הפרישה שקיבלו נוכה מס בשיעור 50% (להלן - חברי הקבוצה).

רקע עובדתי

2.         המבקש החל את עבודתו במשרד ראש הממשלה בשנת 1986, ופרש לגימלאות באוקטובר  2003. עם פרישתו שילמה לו מעסיקתו מענק פרישה בסכום של 267,698.34 ש"ח, מתוכו סכום של 210,914.63 ש"ח היה פטור ממס, לפי סעיף 9(7א) לפקודה. החלק החייב עמד, איפוא, על סכום של      56,783.71 ש"ח, מתוכו ניכתה המעסיקה ביום 5.10.03 מס בשיעור של 50%, סך הכול סכום מס  של 28,891 ש"ח שהועבר לרשויות המס, כמפורט בטופס 161 (נספח ת/1).

בדו"ח לשנת המס 2003, שהגיש המבקש באמצעות רו"ח עמרי וולף במהלך חודש אפריל 2004 (נספח ת/2), ובהודעת השומה לאותה שנה, שנשלחה אליו על-ידי פקיד שומה כפר-סבא ביום 10.4.05 (נספח ת/3), סווגו כל הכנסותיו של המבקש כהכנסות מיגיעה אישית.

כעבור כעשרה חודשים, ביום 25.12.05, פנה המבקש לפקיד השומה כפר-סבא וביקש ממנו לערוך לו חישוב מחדש של השומה לשנת המס 2003 ולתקנה, כך שיחול על החלק החייב של מענק הפרישה שיעור המס החל על הכנסה הונית (נספח ת/4). כעולה ממכתבו של המבקש, הבקשה  באה בעקבות פסק-דין שניתן ביום 20.11.05 על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בעמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ' פ"ש אילת (פורסם במיסים כ/1 ה-19 ) (להלן - פסק-דין "כבלי ציון") ואשר עסק בסיווג מענקי-פרישה.

3.         בתשובתה מיום 12.2.06 הבהירה סגנית פקיד השומה כפר-סבא, רו"ח פזית קליימן, למבקש, כי פסק-דין "כבלי ציון" לא הביא לשינוי ההלכה, לפיה החלק החייב הוא הכנסה פירותית. עוד הבהירה סגנית פקיד השומה, כי השומה לשנת המס 2003 היא "שומה סופית", שהסמכות לתקנה נתונה למנהל רשות המיסים, ובשל-כך הועברה הבקשה למחלקה המקצועית בנציבות מס הכנסה (נספח ת/5). 

המבקש השיב למכתב זה ביום 15.2.06 וטען, כי הפרשנות של רשויות המס לפסק-דין "כבלי ציון" מוטעית. כמו-כן, הפנה המבקש לסעיף 145 לפקודה וטען,  כי הסעיף מעניק לפקיד השומה סמכות לתקן שומה תוך 3 שנים, מתום השנה בה הוגש לו הדו"ח (נספח ת/6). 

תשובתה של סגנית פקיד השומה מיום 16/2/06 היתה, שסעיף 145 לפקודה עוסק באישור פקיד השומה לדו"ח שמגיש הנישום. אישור לפי סעיף זה ניתן ביום 10.4.05 לדו"ח לשנת המס 2003 שהגיש המבקש באפריל 2004. עם מתן האישור, הפכה השומה לאותה שנה לשומה סופית שתיקונה מוסדר בסעיף 147 לפקודה. סעיף זה  מעניק את הסמכות לתיקון "שומה סופית" למנהל רשות המיסים (נספח ת/7).

ביום 5.4.06 פנה המבקש בעצמו למנהל רשות המיסים בדרישה לבצע חישוב מחדש של השומה לשנת המס 2003, אך דרישתו טרם נענתה (נספח ת/8).

טענות הצדדים

טענות המבקש

4.         בפתח התובענה העיקרית עתר המבקש לסעד, המצהיר שהחלק החייב של מענק הפרישה הינו הכנסה הונית ולא הכנסת-עבודה, כך שיש לנכות מתוכו את שיעור המס החל על רווח הון.

המבקש הסביר, כי עתר לסעד הצהרתי בשל הליך משפטי המתנהל בינו לבין מעסיקתו (בג"ץ 2619/06 נפתלי גרוס ו-23 אח' נ' בית הדין הארצי לעבודה), ואשר עשוי להביא לשינוי בגובה מענק הפרישה ולקבלתם של סכומים נוספים מאת המעסיקה, כהשלמה למענק שקבל. לדבריו, הסעד ההצהרתי נועד להוות הנחייה לפיה ינהגו המשיבים בעתיד לגבי הסכומים הנוספים העשויים להגיע לידיו.

כעבור זמן, בתגובתו לתשובת המשיבים, הבהיר המבקש, כי עתירתו לבג"ץ נדחתה, כך שהבקשה לסעד הצהרתי אינה רלוונטית עוד. הסעד היחידי שנותר בתובענה העיקרית הוא סעד של השבה לגבי סכום המס שנוכה בעבר.

כאמור, מהחלק החייב בסך 56,783 ש"ח ניכתה מעסיקתו של המבקש ביום 5.10.03 מס בשיעור 50% והעבירה לשלטונות המס  סכום מס של 28,891 ש"ח (נספח ת/1).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ