אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת"ט 47149-05-11

החלטה בתיק ת"ט 47149-05-11

תאריך פרסום : 05/12/2012 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום אילת
47149-05-11
18/11/2012
בפני השופט:
שוש שטרית

- נגד -
התובע:
קבוצת אס.סי.אל-יצור שיווק והפצה בע"מ
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בעמ
החלטה

1.                       בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר (להלן: בקשה להארכת מועד) והתנגדות לביצוע שטר בסכום של 80,000 ש"ח שהוגש לביצוע כנגד המבקשת  בתיק הוצל"פ 17-05484-11-9.

2.                       בנימוקי הבקשה להארכת המועד טוענת המבקשת כי ב"כ שהה במועד הרלוונטי בחו"ל, ובנוסף, נוכח פגרת בית משפט (פגרת חג הפסח) חלה אצלה טעות בחישוב מניין הימים, טעות שבחישוב מספר הימים יש  משום טעם מיוחד, המצדיק הארכת המועד ובכל מקרה אין מדובר באיחור מזערי של 3-4 ימים בלבד.

באשר לסיכויי הגנתה טענה המבקשת כי במסגרת עסקיה עם חברת קשמש (חייבת 2 בתיק ההוצאה לפועל) היא מסרה לה  5 שיקים בסך 80,000 ש"ח כל אחד. השיקים, נטען נמסרו לחברת קשמש לביטחון בלבד ועל מנת להבטיח קבלת הסחורה שהוזמנה ממנה. טענה הגנה נוספת עניינה בכישלון תמורה,  לטענת הנתבעת היא לא קיבלה כל תמורה בגין השטר ונעשה בו שימוש שלא כדין ע"י חברת קשמש ובניגוד להסכמות שביניהם העבירה את השטר למשיב ובכישלון התמורה יש כדי לפגום בזכות הקניין של המשיב.  עוד נטען כי לא עומדת למשיב החזקה כי אוחז כשורה מאחר ויש גם בזכות הקניין. 

3.                       במועד הדיון עתר המשיב לדחיית הבקשה להארכת המועד מהטעם שהוגשה ללא שנתמכה בתצהיר ובמאוחר להגשת ההתנגדות, עוד נטען כי הבקשה כללית וסתמית. באשר למספר ימי האיחור בהגשתה טען כי די באיחור של מספר ימים מועט על מנת לדחות את הבקשה זאת במקום המבקש אינו מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה ובכל מקרה עליו להראות טעם מיוחד מה שלא נראה בבקשת המבקשת.

באשר לסיכויי ההגנה טען ב"כ המשיב כי טענות המבקשת באשר לכישלון התמורה נטענו באופן סתמי וחסרות פרטים במידה הפוגעת בזכות החקירה ומכאן הוא מוצא עצמו פטור מלחקור את המבקשת על תצהירה.       

עוד נטען כי לא יכול להיות כי המשיב הוא צד רחוק לעסקת היסוד שעה שמדובר בשטר סחיר ואחיזתו בשטר היא כדין. עוד הוסיף כי המבקשת לא הניחה תשתית מספקת להפריח קיומה של החזקה הקבועה בסעיף 29 לפקודת השטרות לפיה כל אוחז שטר חזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה.

באשר לטענה כי המדובר בשטר שניתן לביטחון בלבד טענה המשיבה כי השטר שנמסר לא הוגבל בסחרותו, והדבר מקבל ביטוי גם בנספחים שצורפו להתנגדות, מהם  עולה במפורש הסכמת המבקשת וחברת קשמש  לפיה תוכל חברת קשמש לעשות שימוש בשטרות כבטוחות בבנק. עוד נטען כי טענות המבקשת סותרות שכן מצד אחד נמסר כי השטרות נמסרו לביטחון בלבד ומצד שני נמסרו בתמורה לסחורה שהייתה צריכה להתקבל אצל המבקשת.  עוד נטען כי ככל שהמבקשת רוצה להעלות טענת תרמית, היה עליה לפרט לפרטי פרטים את העובדות עליהן מתבססת האשמה ולפרש את התאריכים והפרטים הרלוונטיים, ואין זה מספיק לטעון שהמצהיר רומה על ידי קשמש.

4.                   הארכת המועד - עיון בתיק מעלה כי ביום 29.3.2011 הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר. מסירת האזהרה בוצעה למבקשת ביום 17.4.2011 מכאן שהיה על המבקשת להגיש את בקשת ההתנגדות תוך 20 ימים בהתאם לתקנה 106 (א) ל תקנות ההוצאה לפועל, וזאת עד ליום 8.5.2011. ימי פגרת הפסח חלו מ- 6.4.2011 ועד 13.4.2012 - יוצא אפוא כי אין בימי הפגרה שהסתיימו עוד טרם המצאת האזהרה. כדי להוות נימוק  מוצדק לאיחור בהגשת הבקשה.

מאחר והמועד נקבע בחיקוק הארכתו תינתן רק בהתקיים "טעמים מיוחדים" (ר' סיפא תקנה 528 ל תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984). איחור שאירע בתום לב, כתוצאה מספירה מוטעית של הימים או אי שהייה ב"כ המבקשת בארץ - יכולים לבוא בדוחק כטעם מיוחד זאת אם טרח ב"כ המבקשת וביאר בתצהירו כיצד ארעה התקלה ומדוע. לא כך פעל ב"כ המבקשת במקרה שלפניי ודי היה לו, מבחינתו, להסתפק בהגשת בקשה כללית וסתמית.  

מתאימים הדברים מתוך ע"א 8547/96 אברהם אלימלך נ' מנהל מרשם המקרקעין, דינים עליון 1998 (9) 70:

" ככלל, טעות או רשלנות של עורך דין או בעל דין לא הוכרו כסיבה להארכת מועד, אולם טעות של של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה. ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 889).".

כאמור ב"כ המבקשת לא תמך את טיעוניו בתצהיר. ודין הבקשה להארכת מועד היה להידחות. יחד עם זאת ונוכח טענת ההגנה בדבר שאלת האחיזה הכשורה של המשיב בשטר, מצאתי כי ניתן לרפא את הפגם בהוצאות שיושתו על המבקשת.

5.                      לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את טענותיהם, באתי למסקנה כי יש ליתן למבקשת רשות להגן ואולם בשים לב לכך שהטענה העיקרית הינה סביב שאלת האחיזה כשורה. טענה זו הנעדרת כל פירוט וראיות להוכחתה בשלב זה, לצד העובדה כי המבקשת היא חברה בע"מ אשר אין כל אינדקציה באשר ליכולתה הכלכלית - מביאה לכך שיש לחייב את המבקשת בהפקדה כספית כתנאי למתן הרשות להגן.

6.                       יובהר כבר עתה, כי טענות המבקשת לפיהן מדובר בשיק לבטחון בלבד, וכי מדובר בכשלון תמורה מלא - לא יכולות לעמוד לה ככל שימצא שמדובר במי שהוא אוחז כשורה בשטר, שכן אוחז כשורה מקבל את השטר כשהוא נקי מההתחייבויות וההסכמות אשר היו, ככל שהיו, הן בין עושה השטר לבין הנפרע.

אין חולק כי המבקשת מסרה את השטר לחברת קשמש,  ללא כל ציון על גבי השטר כי נמסר לבטחון או כי מדובר במסירה על תנאי, או כי קיימת מגבלה כלשהי על סחרותו. השטר אין חולק לא כולל כל הוראה כאמור ועל פני הדברים רשאי היה הבנק לקבלו בהסבה כנטען.

7.                      בשאלה האם אכן הבנק אוחז כשורה אם לאו, אין לדון בשלב זה של בקשת רשות להגן ויש להשאירה להכרעה בתיק עצמו, הואיל ויש להדרש לראיות בשאלת תום הלב והתמורה שהן התנאים לאחיזה כשורה. לעניין זה ראה המרצה 645/62 יחזקאל מאירמן נ' גרשון נבון בע"מ חב' לבניין והנדסה אזרחית, פד"י יז' 996 בעמ' 998:

"יתכן שגם אם יוכיח הנתבע את הגנתו, יזכה התובע אחר הדיון בפסק דין, הואיל והוא אוחז כשורה ולפיכך נקיה זכותו מכל פגם בזכות הקניין של קודמו, כאמור בסעיף 37 (2) לפקודת השטרות. אולם בשאלה זו לא ידון בית המשפט בשלב מוקדם זה אלא יניח אותה להכרעת בין המשפט שידון בעניין, שכן הדבר מחייב גביית עדות להוכחת תום ליבו של התובע ומתן תמורה על ידיו, כאמור בסעיף 29 (ב) לפקודה ובית המשפט לא יפסוק בכגון דא על יסוד התצהירים שהוגשו לו".   וכן ר' ע"א [חיפה] 1098/03 סאנמאר מחשבים נ' עזמי פאר [לא פורסם 2003].

8.                      כאמור, רשות להגן  תינתן רק בשאלת קיומה של אחיזה כשורה, שהרי טענותיה האחרות של המבקשת אין כוחן יפה כנגד אוחז כשורה ורק בהעדר אחיזה כשורה יכול ויהיה להם המקום.  בשים לב לכך שהשאלה המרכזית הינה שאלת האחיזה כשורה לגביה בשלב זה אין ראיות של ממש, ובשים לב לכך שמדובר, על פני הדברים בשטר אשר לא הוגבלה סחרותו ולאור האמור לעיל, יש להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדה של מחצית מסכום השטר.

9.                      סופו של דבר ניתנת  למבקשת רשות להגן. התצהיר ישמש ככתב הגנה.  מתן הרשות להגן הינו בתנאי ובכפוף  לכך שמהמבקשת תפקיד תוך 20 ימים מהיום, בקופת בית המשפט סכום של  של 40,000  ש"ח. לא יופקד הסכום האמור במלואו ובמועדו, יראו את ההתנגדות כהתנגדות אשר נדחתה והבנק יהיה רשאי להמשיך בהליכי הוצל"פ על מלוא הסכום אשר בתיק ההוצל"פ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ