החלטה בתיק ת"א 19711-07-10

                                                            (בבקשה מס' 5)

בפני בקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי וצו למתן תשובות לשאלון, אשר הוגשה ביום 14.11.11 מטעם בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ( להלן: " המבקש" או " הבנק").  

מהות הבקשה

1.      במסגרת בקשה זו, עותר המבקש לכך, כי בית המשפט יורה למשיבים לגלות מסמכים הקשורים בחשבון משיבה מס' 2 בבנק דיסקונט לישראל בע"מ, מסמכים הקשורים בתוכנית הבראה שעברה משיבה מס' 2, מאזני בוחן ודו"חות תזרימי מזומנים של משיבה מס' 2 ביחס לשנים 2002 ועד 2006, הודעות שקיבלה משיבה מס' 2 בדבר הגבלת חשבונותיה, הן בבנק המבקש והן בבנקים אחרים, וכן כל ההתראות שנתקבלו על פי חוק שיקים ללא כיסוי. בנוסף מבוקש גילוי של כל כתבי הטענות, ההחלטות, הפרוטוקולים, מסמכי תיק ההוצאה לפועל וההחלטות אשר ניתנו בתיק ההוצאה לפועל הקשורים להליכים המשפטיים שנקט בנק לאומי נגד המשיבים. כן מתבקש בית המשפט להורות על גילוי כתבי הטענות בתביעה אשר הוגשה על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד המשיבים. בנוסף, עותר המבקש למתן צו שיחייב את המשיבים להשיב לשאלות בשאלון שהופנה אליהם.

תגובת המשיבים

2.         בתגובת המשיבים לבקשה מיום 17.11.11 טוענת ב"כ המשיבים, כי הדרישה לגילוי מסמכים מיום 06.06.11, הינה דרישה גורפת וכוללנית ואינה עומדת בדרישות התקנות, וכי המשיבים ענו והשיבו בתצהיר גילוי מסמכים ספציפי מיום 18.09.11.

לגבי בקשת המבקש לגילוי מסמכים  בנוגע לחשבונות המשיבים בבנקים אחרים, טוענת ב"כ המשיבים, כי מדובר במסמכי הבנק המבקש עצמו או בהודעות על הגבלה הנמצאות בבנק עצמו. לעניין מסמכי תוכנית ההבראה המבוקשים על ידי המבקש, נטען כי אין בידי המשיבים מסמכים כאלה. ביחס לבקשת הבנק לקבלת תלושי השכר וטפסי ה- 106, נטען כי מדובר בדרישה גורפת המניחה כי המשיבים קיבלו דיבידנדים וכך גם לגבי סעיף ו' (תלושי שכר חודשיים של משיב מס' 1 וטופסי 106, המשקפים את השתכרותו ממקורות אחרים שאינם עבודתו במשיבה מס' 2, ביחס לשנים 2001 ועד 2010).

3.         להשלמת התמונה ייאמר, כי המשיבים ערכו תצהיר גילוי נוסף ותצהיר תשובה נוסף אשר הועברו לב"כ המבקש. חרף זאת, הודיעה ב"כ המבקש כי מסמכים אלו אינם עונים על דרישות המבקש. ב"כ המשיבים חזרה על תגובתה מיום 17.11.11 והוסיפה, כי תעביר למבקש מסמכים הנוגעים לתלושי השכר של משיב מס' 1 וכן טפסי 106. בישיבה מיום 13.02.12, הסכימה ב"כ המשיבים להמציא לב"כ המבקש את דפי החשבון המקביל שניהלה משיבה מס' 2 בבנק דיסקונט.

המסגרת הנורמטיבית 

4.       המסגרת הנורמטיבית בה עסקינן הינה פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי").

שיטת המשפט בארצנו הינה השיטה האדוורסרית, לפיה המשפט מתנהל "בקלפים פתוחים", קרי, כל צד חושף בפני יריבו את המסמכים הנוגעים לעניין הנידון המצויים או שהיו מצויים ברשותו (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי). עמד על כך, המלומד אורי גורן, בספרו " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, שם בעמ' 198: 

"נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס בעלי הדין בהבטיחו עשיית משפט, והוא משרת גם את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת; לצידה עומדות טענות בדבר חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן. הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, ההגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה".

לצד עקרון הגילוי המירבי והרחב ניצבים שיקולים נוספים העלולים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. לעניין שיקול הדעת של בית המשפט בנושא צמצום היקף הגילוי, ציין המלומד אורי גורן, בספרו  לעיל, שם בעמוד 200 :

"צו הגילוי לפי הנוסח הכתוב של התקנות, נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. הוא לא ייתן צו לגילוי מסמכים או עיון בהם, אלא אם כן, היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן".. לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים  העשויים להביא לצמצום היקפו של עיקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו, מקרה בו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין (רע"א   6297/97 רכאח נ' טבע תעשיות פרמצבטיות) היקפו של צו גילוי מסמכים הוא עניין שבסדרי-דין ובית המשפט של הערעור ככלל, לא ייטה להתערב בו. לנוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבית המשפט בעניין גילוי מסמכים, יש להשתמש בסמכות זו בזהירות. במסגרת שיקול-דעת זה אין להורות על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה", וכאשר הגילוי "עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך". 

5.       בנוגע להצגת שאלונים, כתב אורי גורן בספרו לעיל, בעמוד 188, כדלקמן :

"מתן צו בעניין הצגת שאלון נתון לשיקול-דעתו של השופט הדן בבקשה ועליו להפעיל שיקול דעת ענייני. מטרת השאלות היא לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל-דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו. גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון  נועד למטרה משולשת:

א.      לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת יריבו;

ב.       להשיג הודיות מהיריב;

ג.       לחסוך בדרך זו את הטרחה ואת ההוצאות הכרוכות בהבאת עדים.