אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 8220/07

החלטה בתיק פ 8220/07

תאריך פרסום : 12/05/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8220-07
09/07/2008
בפני השופט:
צלקובניק יורם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד סעדון ירון
הנתבע:
1. פתחי אבו תאבת
2. רבחי אבו תאבת

עו"ד מחמוד חסיין
החלטה

ב"כ הנאשמים לא התייצב ועו"ד אבו עאבד הואיל בטובו להסביר לשני הנאשמים את הנאמר בגזר הדין, ושני הנאשמים הביעו הסכמתם, כי גזר הדין יוקרא להם בהעדר בא כוחם.

ניתנה היום ו' בתמוז, תשס"ח (9 ביולי 2008) במעמד הצדדים

                                                                                    _________________

                                                                                                י. צלקובניק - שופט

גזר דין

1.         הנאשמים תושבי הרשות הפלסטינית, הינם אחים, ובחודש מאי 2007 ריצו מאסר בכלא קציעות.

2.         הנאשם 1, פתחי, החליט לפגוע בסוהרים בכלא, על רקע פעילות צה"ל ברצועת עזה, ולפיכך חידד מקל מטאטא עשוי עץ,  כדי לדקור באמצעותו את הסוהרים.

3.         ביום 20.5.07, בשעת צהריים החל הסוהר אבירם טיטיאבסקי, בבדיקת מגנומטר ל - 6 אסירים, ביניהם הנאשמים, זאת במסגרת הכנות לביקורי משפחות. במהלך הבדיקה הגיח הנאשם 1 מאחורי אבירם, ודקר אותו בעורפו וברקתו השמאלית, בכוונה לגרום לסוהר חבלה חמורה באמצעות המקל המחודד אותו הסתיר קודם לכן מתחת לבגדיו.

סוהר אחר, יוסי חובאלשוולי, ניסה להשתלט על הנאשם, ואז פרצה מהומה באגף, במהלכה תקפו שני אסירים נוספים, ביניהם נאשם 2 את יוסי ואת אבי עמר, סוהר נוסף, שנחלץ לעזרה. במהלך המאבק עם  הנאשמים והאסיר הנוסף, הוכה יוסי בגבו, ראש וידו השמאלית. הנאשם 2 תקף את עמר בכתפו באמצעות אבזם החגורה שכרך סביב ידו. סמוך לאחר מכן הגיעו סוהרים נוספים למקום והשתלטו על שלושת האסירים.

עקב מעשי התקיפה נחתך אבירם באיזור הרקה השמאלית ובצווארו, ובוצעו שני תפרים ברקה.

4.         שני הנאשמים הודו במעשיהם, במסגרת כתב אישום מתוקן. הנאשם 1 הורשע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפת עובד ציבור, והנאשם 2 הורשע בעבירה של תקיפת עובד ציבור.

5.         בעת ביצוע המעשים ריצה הנאשם 1 עונש מאסר בן - 38 חודשים שהוטל עליו ביום 10.2.05, על ידי בית המשפט הצבאי שומרון בגין עבירות נגד הביטחון, ובכללן, החזקת נשק והנחת חומרי חבלה.

6.         הנאשם 2 נידון ביום 21.7.04, ל - 7 שנות מאסר לריצוי ממשי בגין עבירות נגד הביטחון. במסגרת  הסדר הטיעון מבקשים הצדדים להטיל על נאשם זה עונש מאסר ממשי  שרק  3 וחצי חודשים מתוכו ירוצו במצטבר למאסר אותו מרצה הנאשם, בנוסף להטלת קנס.

7.         באשר לנאשם 1, מציין ב"כ המאשימה כי נאשם זה פעל מתוך קור רוח ותכנון, והעובדה שריצה אותה עת תקופת מאסר, לא הרתיעה אותו מלחזור ולפגוע בממלאי תפקיד, על רקע  אידיאולוגי, ומתוך מטרה להסב נזקי גוף ממשיים.

8.         ב"כ הנאשם, טען כי יש ליתן משקל ממשי לקולא להודאת הנאשמים והחיסכון שנגרם בזמן שיפוטי, ולכך שהנאשם 2  פעל מתוך רצון טבעי לסייע לאחיו בעת שהיה במצב של מצוקה. עוד צויין כי חרף חומרת התנהגותו של הנאשם 1, הרי שלא נגרם נזק גופני רציני, ויש לאפשר לנאשם לסיים מאסרו מהר ככל הניתן, ולחזור לשגרת חייו.

9.         הנאשם 1 פעל בקור רוח ובנחישות, כדי לבצע מעשה נפשע נגד סוהרים שאותה עת פעלו במסגרת תפקידם, כדי לאפשר ביקור משפחות. הנאשם הכין במחתרת כלי תקיפה שפגיעתו עלולה הייתה להסב חבלות קשות, וכיוון המוט לעבר ראשו של המתלונן, כדי להבטיח כי הפגיעה בו תהיה מזיקה ככל הניתן.

הפגיעה בסוהרים באה על רקע מעמדם, ובשל כך בלבד, וזאת עקב איבתו של הנאשם למדינה ומוסדותיה, ונראה כי העובדה שהנאשם ריצה אותה עת עונש מאסר בגין עבירות נגד הביטחון, לא הותירה עליו רישומה. יצויין כי לבד מהסיכון הישיר שנגרם לסוהרים, הרי שבמעשים מעין אלה, קיים סיכון להתססה והמרדה של אסירים בטחוניים אחרים, כפי שכבר עלה על פי הנסיבות שהתבררו במקרה זה, ויש בהם כדי לקרוא תיגר על סדרי הכלא ולהגביר סיכון לאנשי הביטחון העומדים בקו הראשון מול אוכלוסייה עויינת.

מקרה זה, כמו אחרים, ממחיש כי אין מנוס מהטלת עונשים מרתיעים, וכבר ציינתי במקרה דומה (בתיק פ' 8308/06) כי "אין להסכין עם מצב בו יינתן דרור להתנהגות משתלחת ומסוכנת כנגד אנשי כוחות הבטחון... ומשקלן של נסיבות אישיות  אינו יכול להאפיל על צרכי הציבור, נוכח רגישות הבטחונית הקיימת", ומשהסכנה להישנות מקרים מעין אלה שרירה וקיימת. באותו עניין הוטלו על הנאשמת, שהיו לה נסיבות אישיות מיוחדות, ללא עבירות קודמות נגד הביטחון, שלוש שנות מאסר ממשי.

10.        סופו של דבר, ותוך מתן משקל להסדר הטיעון בעניינו של הנאשם 2, שחלקו במעשים קטן מזה של נאשם 1, והוא נגרר לשתף פעולה עם אחיו, לאחר שנעשה ניסיון להשתלט בכוח על נאשם 1, ומשנותן אני משקל מסויים להודאת הנאשמים, גוזר אני על הנאשמים עונשים אלה:

א.    על הנאשם 1, מוטלים  60 חודשי מאסר. מהם 42 חודשים לריצוי בפועל, ואלה ימנו מתום המאסר אותו ריצה הנאשם בעת ביצוע העבירה. היתרה תהא מותנית ל - 3 שנים, שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע או עבירת אלימות שהסבה נזק גופני לזולת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ