אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 6962/05

החלטה בתיק פ 6962/05

תאריך פרסום : 11/05/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
6962-05
07/09/2006
בפני השופט:
דיסקין מרים

- נגד -
התובע:
יהודה דורון
עו"ד דוידוביץ
הנתבע:
מנהלת ההגירה - מטה
החלטה

נגד המבקש ואחרים הוגש כתב אישום המחזיק שלושה אישומים בהם מיוחסת להם שורה של העבירות ובהן, קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 449(1) לחוק העונשין, שבועת שקר, לפי סעיף 239 לחוק העונשין, היתר להעסקת עובד זר, לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א - 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") והעבדה שלא כדין, לפי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים.

טרם השיבו לכתב האישום העלה בא כוחו שתי טענות מקדמיות, מכוחן טען לביטול כתב האישום נגדו. הראשונה, מחמת "הגנה מן הצדק" המעוגנת בטעמים הבאים: א. העדר תום לב ומניעים פסולים של המשיבה בעצם הגשת כתב האישום. אלה נודעים מן העובדה, ולפיה, מקורו של חומר הראיות עליו מתבסס כתב האישום בשניים מיריביו המרים של הנאשם, שעוררו את העניין בתיק. מדובר, לטענתו, בשני אנשים בעלי עניין ואינטרס לפגוע במבקש ולהרע לו, זאת מעבר לכך שהם מקושרים היטב למשטרת ישראל. ב. פגיעה חמורה ביכולת הגנתו של המבקש בעקבות הודעה בכתב מיום 30.1.05, מטעם מנהלת ההגירה, על סיום החקירה, שהוגשה וסומנה "בימ"ש1" (להלן:"המכתב" או "ההודעה"). סגירת התיק נומקה בהעדר ראיות מספיקות להעמדתו לדין. לטענת סנגורו, המבקש נסמך על הודעה זו עת גמל אומר למתוח קו על הפרשה ולשימה מאחוריו. מתוך הבנה והכרה כי אין הוא נדרש עוד להגנתו, עשה צעד נוסף והשמיד חלק ניכר מהמסמכים הקשורים לתיק. כתוצאה מכך, נפגעה אנושות יכולתו להתגונן כדבעי מול האשמות נגדו ונגד הנאשמת .

הטענה השנייה עניינה, אליבא הסנגור, בפגמים בהם לוקה כתב האישום, כמפורט להלן: סעיף 8 לכתב האישום מתייחס לאמה של הנאשמת, שהינה חברה- יציר משפטי, ולכן, מדובר בעובדה אבסורדית. הוא הדין לגבי סעיף 12 המתייחס להוריו של הנא, שאינם בין החיים. בנוסף, העלה הסנגור טענות לגבי הניסוח חסר הקוהרנטיות בסעיפים 15 ו-17.

נימוקי הצדדים

א. בגורסה כי יש לדחות על הסף את טענת ההסתמכות של המבקש על האמור במכתב, מפנה המשיבה לשורת התיקים אליהם הוא מתייחס, כמתבקש מכותרתו המפורשת, שזו לשונה: "סיום החקירה בעניינך בתיקים מספר 2604/04, 0068/02, 605/03". משמע, העדר כול זיקה בין שורת תיקים זו, שאכן נסגרו, לתיק נשוא דיוננו, שאינו נמנה עליהם. רוצה לומר, כתב האישום עניינו בתיק אחר, פ.א.1539/04, שנפתח בתאריך 29.6.04, וכפי שניתן להיווכח, אינו נמנה בין התיקים המפורטים בהודעה שנסגרו על ידי מנהלת ההגירה. מכאן מתבקשת המסקנה, כי מכתב זה אינו רלוונטי להליך הפלילי הנדון, ועל כן, אינו מהווה הבטחה שלטונית על סיום הליכים בתיק זה. כפועל יוצא, טענת הנאשם, ולפיה בעקבות האמור במכתב ראה עצמו חופשי להשמיד מסמכים רלוונטיים לחקירה, ואף נהג בהתאם, אינה רלבנטית, מאחר ומדובר במסכת עובדות שונה, מתלוננים אחרים ומועדים אחרים.

בהשיגו על נימוקי המאשימה, כאמור, השיב הסנגור, כי במקרה הטוב מדובר בהודעה רשלנית. לטענתו, לנאשם לא הובהר ולא הודע כי החקירה בעניינו "פוצלה" לכאורה, ולכן, משנחקר על הכול ובמקשה אחת וקיבל הודעה על סגירת התיק, היה משוכנע כי העניין מאחוריו. עוד נטען, כי בין התאריכים 18.10.04 ל-29.12.04 הנאשם נחקר ארבע פעמים בגין כל העבירות המיוחסות לו בכל תיקי החקירה שנוהלו נגדו, לרבות, המיוחסות לו בכתב האישום. עוד הוסיף ב"כ המבקש בתשובתו כי, גם עדי התביעה הרלוונטיים לפרשה נחקרו ללא כל הפרדה ואבחנה מבדלת בין מקרה למשנהו. מכאן, מבקש הוא להסיק, כי ביום מועד כתיבת המכתב נאסף כול חומר החקירה ונמצא בידי המשיבה.

ב. בדחותה את טענת המבקש לחוסר תום לב ומניעים פסולים בהגשת כתב האישום, טוענת המשיבה, כי החקירה נפתחה בעקבות מכתב שנשלח ביום 15.9.03 על ידי תחקירן מקומי באזור השרון למשרדי חקירות מנהלת ההגירה, המפרט חשד למעשי מרמה אצל הנאשמת שבעליה הוא נאשם. בדרך זו החלה בדיקת פעילותם של כול המעורבים בפרשה. מכאן, הטענה, ולפיה פתיחת תיק חקירה החלה בעקבות תלונה של "יריבים מרים", בלשון הסנגור, אינה נכונה, ויש לדחותה על הסף.

כאן המקום לציין, כי בסופו של יום, מתוך תגובת הסנגור בכתב לנימוקי התנגדות המאשימה, ניתן ללמוד, שאין המבקש חולק על כך שהחקירה בתיק החלה בעקבות פנייתו של תחקירן, ולא כפי שנטען על ידי הסנגור בדיון בבית המשפט. אלא, שלטעמו, איש לא טרח לבדוק את מניעיו של הפונה ולא את הפעולות שעשה, לטענת המבקש, כדי ל"שכנע" את ה"עדים" לסור ולהעיד. עוד הוסיף וטען, כי הנאשם בחקירתו גילה לחוקרים כי בינו לבין אותם אנשים קיימת יריבות אישית קשה, אשר בנסיבות רגילות, מקימה יסוד להעמדתם לדין בגין הדחה בחקירה, ושיבוש הליכים.

ג. התייחסה לטענת הפגמים בכתב האישום גרסה המשיבה, כי מדובר בטעיות טכניות שאינן יורדות לשורשו של עניין, ואין בהן כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם. יחד עם זאת, קיבלה המאשימה את הערות בית המשפט, וצירפה לתשובתה כתב אישום מתוקן.

טענת "הגנה מן הצדק"

ותחילה למתווה הנורמטיבי של ה"הגנה מן הצדק"

טענת ה"הגנה מן הצדק" נסמכת על סמכותו הטבועה של בית המשפט לבטל כתב אישום העומד בסתירה לעקרונות הצדק הטבעי וההגינות המשפטית. משמע, במרכז הדיון ניצבת שאלת התנהגות הרשות במקרה זה. האם אכן הייתה כה שערורייתית, מתעמרת ובלתי נסבלת עד שניתן להגדירה כפוגעת בזכויות היסוד של הפרט ומגעת לרמה קיצונית, המקוממת את תחושת הצדק האוניברסאלי.   

השאלה שבית המשפט אמור להחליט בה הינה, האם דבקו במקרה זה אותם פגמים ולקויים בהתנהגות הרשות באופן המצדיק להחיל על המקרה הנדון את דוקטרינת ה"הגנה מן הצדק", וכתוצאה מכך לפטור את הנאשמים מאחריות פלילית לביצוע העבירות המיוחסות להם בכתב האישום ולזכותן מהן, אם לאו.

ותחילה למבחנים ואמות המידה שהותוו בפסיקה ליישום ההגנה. 

כיום, אין מחלוקת בדבר קליטתה של "ההגנה מן הצדק" במשפט הישראלי והשתרשותה, כפי שנקבע בשורה של פסקי דין ובראשם פס"ד יפת (ע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מד"י פ"ד נ(2), 221):

"קבלתה של תורת ההשתק אל תוך המשפט הפלילי באמצעות העיקרון הידוע של "הגנה מן הצדק"...נשענת על סמכותו הטבועה של ביהמ"ש לבטל כתב אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

התנאים לזיהויה של התנהגות המתאימה להחלת  ההגנה הוגדרו בפסה"ד המנחה:

"התנהגות בלתי נסבלת של הרשות, היינו התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם...המדובר במקרים שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת סובלתו".

"הגנה מן הצדק" הצומחת מהתנהגות בלתי נסבלת, שערורייתית ומתעמרת של הרשות, מבטאת את נקיעת הנפש הציבורית מפני אותו קו של התנהגות ואת החשש מפני הפיכתה לנורמה. ההגנה מכוונת לא רק להוקיע את ההתנהגות הפסולה של הרשות ולחינוכה לבל תפגע בזכויות היסוד של הפרט, אלא להרתיע מפני הסכנות הכרוכות באותו קו התנהגות לזכויות היסוד והפרט, ולהשמיע באוזני הרשות התראה חמורה מפני חזרה על אותה התנהגות בעתיד.

הלכה פסוקה היא, אפוא, כי באותם מקרים בהם עולים מהתנהגות הרשות אלמנטים של התעמרות בנאשם מתוך שרירות לב, או שמדובר בהתנהגות נפסדת ושערורייתית מצידה, המגעת כדי פגיעה בתחושת הצדק האוניברסאלי, קמה לנאשם "הגנה מן הצדק", שבכוחה לפטור אותו כליל מאחריות פלילית לעבירות המיוחסות לו.

ברם, הגנה זו אינה ניתנת ליישום באופן אוטומטי, ובית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו במשורה, ביד קפוצה ממש, רק במקרים נדירים ויוצאי דופן בלבד, ולאחר שבחן בדקדקנות ובזהירות את כל קשת השיקולים הרלבנטיים, לרבות, המשמעות המצטברת ממכלול הנתונים והנסיבות של המקרה הקונקרטי, וההשלכה של התוצאה הקרדינאלית שבביטול כתב אישום. הכרעה זו תעשה רק בתום הליך של עריכת איזון בין האינטרסים השונים המתנגשים.

ההגנה מן הצדק, נקבע, מעמידה זה מול זה שני אינטרסים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ