אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 6789/04

החלטה בתיק פ 6789/04

תאריך פרסום : 16/04/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
6789-04
07/09/2006
בפני השופט:
דיסקין מרים

- נגד -
התובע:
ששון גבריאל
עו"ד ירון דוד
הנתבע:
מדור תביעות פלילי ת"א
החלטה

הבקשה המונחת בפניי (מיום 21.2.06) הינה לחייב את המדינה לשאת בתשלום הוצאות ההגנה של המבקש בתיק זה, ופיצוי על מעצרו בשל האשמות בגינן זוכה בדינו. עילת הבקשה מנומקת בהעדר יסוד להאשמות נגדו, ובקיום נסיבות אחרות המצדיקות זאת, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"). הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש ומגובה במסמכים (נספחים א' - ה').

לציין, כי המשיבה, המתנגדת לבקשה מן הטעמים המפורטים בתגובתה בכתב (שנתנה  רק ביום 10.7.06), לא בקשה לחקור את המבקש על תצהירו.

הואיל והורתה של הבקשה בזיכוי הנאשם מכול אשמה, דומה, כי מוסכמת על הכול חשיבות העובדות והנסיבות שהובילו לתוצאה זו.

ותחילה לכתב האישום

המבקש, גבריאל ששון (להלן: "ששון" או "המבקש"), הועמד לדין בכתב אישום בו ייחסה לו המשיבה שורה של עבירות, ובהן, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, והעלבת עובד ציבור לפי  סעיפים 275  273  ו- 288  לחוק העונשין, בהתאמה.

העבירות הינן תולדה של התנהגות הנאשם באירוע שהתרחש בשעת ערב של יום 13.11.03, ברחוב בן יהודה 126 בת"א, עת השוטר כפיר רוזנצוויג (להלן: "השוטר") סייע לפקח עירית ת"א לבדוק שלט של בעל עסק לשם רישום דו"ח. על פי עובדות כתב האישום, ששון שעבר במקום, התערב במעשיו של השוטר, נצמד פניו מול פניו ודרש ממנו לעזוב את בעל העסק. השוטר ביקש מששון לא להתערב ודרש ממנו לעזוב את המקום. לגרסת התביעה, מאן המבקש לעזוב את המקום, ובאותן נסיבות, אף תקף את השוטר בכך שדחף אותו והכה באגרופיו בפניו. בהמשך, כעולה מעובדות כתב האישום, העליב ששון את השוטר, בזו הלשון: "שקרן, רמאי, שוטר מושחת, הבן שלי שוטר בלש והא יידע מה לעשות איתך".

המבקש כפר במיוחס לו וטען למהלך שונה של הדברים, הפוך, יש לומר למען הדיוק. גרסתו, כפי שנתנה בתשובתו לכתב האישום, הייתה כי במועד האמור עשה את דרכו למסעדה הסמוכה לביתו, שם נתקל בשוטר ובפקח (להלן: "המתלוננים") כשהם נתונים בעצומו של ויכוח עם בעל המסעדה, המוכר לו מקודם. לדבריו, לא עשה כול מעשה שהצדיק תגובה אלימה מצד המתלוננים. כול חטאו התמצא בניסיון להרגיע את בעל המסעדה, הא ותו לא. בתגובה, ללא כול סיבה של ממש, התנפל עליו השוטר ותקף אותו בברוטאליות, בכך שהטיח אותו בחוזקה לעבר קיר והצמידו אליו בכוח. כשהקשה ששון על השוטר ושאל לפשר אלימותו כלפיו נענה, כי הוא מפריע לו בתפקידו. הלה לא הסתפק בכך והגביר את תוקפנותו; תפס בחוזקה את ידו, עיקם אותה לאחור, אזק אותו והובילו לניידת. לאחר שהוכנס לתוכה, שמע, לדבריו, את השוטר מדווח בקשר כי ברשותו אדם שתקף שוטר.

עובדות הרקע, וביניהן, מעצרו של המבקש וחקירתו, כנתונים רלבנטיים לפיצוי.

בין נימוקי הבקשה תופסים מקום מרכזי שני נושאים; מעצרו של המבקש וחקירת האירוע העומד במרכז כתב האישום. בהקשר האחרון מן הראוי להתעכב על אותו חלק הנוגע לגרסת החפות, ובמרכזה טענת המבקש כי הותקף באלימות על ידי המתלוננים.

באשר לנתון המעצר, מוסכם על הכול, כי ביום 13.11.03 נעצר המבקש על ידי משטרת ירקון בחשד לביצוע אותן עבירות, שגובשו, בסופו של דבר, לכתב אישום. אין גם חולק, כי לאחר חקירתו היה נתון במעצר בבית המעצר באבו-כביר כ- 12 שעות, דהיינו, עד למחרת היום, בו הובא בפני שופט ושוחרר בערבויות (נספח א').

העלאת גרסת החפות על ידי המבקש

מבחינת גרסתו לאופן בו התפתח האירוע ואופי מעורבותם של המתלוננים במהלכו, לא קפא המבקש על שמריו ונתן לה ביטוי מיידי בהודעתו. גרסה, יש לציין, בה התמיד לכול אורך הדרך. כך שניתן לומר, כי לא היה בה משום הפתעה למאשימה, כמתבקש מן העובדות הבאות:

כבר ביום 26.11.03 הגיש תלונה בכתב למח"ש, בה עמד בפרוטרוט על גילויי האלימות שספג מידי השוטרים וקבל על מעצרו שהוגדר כמעצר שווא (נספח ד'). בסעיף 8 לתלונה אף ציין את שמו של אחד מעדי הראייה לאירוע, מר רודנאי, כמי שהזעיק את המשטרה.

ביום 25.1.04 הוחלט במח"ש לא להמשיך בחקירה (להלן:"ההחלטה").

ב- 16.2.04 הגיש המבקש ערר על ההחלטה ליועץ המשפטי לממשלה (נספח ה'), וזה נדחה.  

הנסיבות שהובילו לזיכוי המבקש

קו ההגנה העקבי בו נקט המבקש, ולפיו פני הדברים היו הפוכים בתכלית מן המתואר בכתב האישום, הוצג באופן ברור למן תחילת ההליכים הפליליים. החל, כאמור, בתשובה המפורטת לכתב האישום (פרוטוקול עי' 3), דרך חקירתם הנגדית של  עדי התביעה, עובר לעדות המבקש, וכלה בעדות עדי ההגנה. מבחינה ראייתית הוא נסמך, אפוא, לא רק על עדותו של המבקש, אלא על עדותם של שני עדי הגנה- תמר מרוז ואפרים רונדאי- עדים אובייקטיביים על פניהם, שהוו לה תימוכין מוצק ורב חשיבות. המדובר, כך עלה מעדותם, בשני עוברי אורח תמימים, שנקלעו באקראי לאירוע וצפו בו בעת התרחשותו. שניהם, יש להדגיש, לא הכירו את המבקש קודם לכן, ומעולם לא פגשו בו. הם גם לא הכירו את השוטר, ואף היו גם זרים זה לזה. ועל כן, לא ניתן היה לייחס להם עניין אישי או אינטרס להעדיף את אחד הצדדים, או לחשוד בהם בתיאום עדויות. התמונה שהתגבשה, לכאורה, מעדותם, באשר לאופן הברוטאלי בו הותקף ששון על ידי השוטרים ועוצמת השימוש בכוח כלפיו, הייתה אף חמורה מגרסתו. כך שבתום עדותם של שני עדי ראיה אלה לא נותר לתביעה אלא לשקול מחדש את הראיות, ובעיקר את סיכויי ההרשעה. אין תמה, אפוא, שביום 26.11.05, בטרם סיימה ההגנה את פרשתה, שלחה המאשימה הודעה בכתב לבית המשפט, שבמרכזה הצהרתה כי כבר בשלב זה נוכחה שאין בכוחה לטעון להרשעת המבקש, וזו לשונה:"... בנסיבות שנוצרו לאחר שמיעתם של העדים, התערערו הראיות המרשיעות נגד ששון באופן שאינה יכולה עוד לטעון כי הרשעתו של ששון תהא מעל ומעבר לכל ספק אפשרי". המשמעות המשפטית של דברים אלה צוינה במפורש בסיום ההודעה, באלה המילים: "בנסיבות אלה חוזרת המאשימה מכתב האישום".

אין ספק, שכבר באותו שלב הייתה המשיבה מודעת לצעדים המשפטיים שהמבקש עתיד או עלול לנקוט, כמתבקש מן העובדה שבאותו מעמד ראתה להוסיף ולהביע תרעומת על התנהלותו: "שהסנגור נמנע מלפנות למאשימה מבעוד ולגלות את אזנה בדבר עדי ההגנה שעמדו לימינו של מרשו והעובדות שהם עתידיים לטעון להן במשפט. לו היה עושה כן". עוד הודגש, "ייתכן שהיה מונע מהנאשם עינוי דין ממושך, ונחסך גם מזמנם היקר של בית המשפט ושל הצדדים"(ציטוט). בכך, הקדימה התביעה להביע דעתה לתרומתו המשמעותית של הסנגור ליצירת אותו מצב דברים, זה שברי היה כי יוצג אחר כך על ידו כעילה המרכזית לפיצוי מרשו.

לאור חזרת התביעה מכתב האישום, ביום 29.11.06, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 94(א) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התש מ"ב - 1982, זוכה הנאשם מכול העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

נימוקי הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ