אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 5766/05

החלטה בתיק פ 5766/05

תאריך פרסום : 28/01/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
5766-05
19/03/2006
בפני השופט:
לנדמן מוקי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד סבג
הנתבע:
אפריג סאלח
עו"ד מסארווה
החלטה

1.         האם ניתן להגיש אישום בעבירת תעבורה לאחר חלוף שנה מיום ביצוע העבירה, כאשר הנאשם נחקר בקשר לאירוע במסגרתו בוצעו העבירות, אך לא נחקר באופן פרטני על  עבירות התעבורה. זו השאלה שבפני. היינו, שאלת פרשנות סעיף 239א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן - "החסד"פ").

            השתלשלות עובדתית

2.         ביום 16.7.2003 נחקר הנאשם במשטרה בחשד לעבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, בכך שבאותו יום, במחלף הכפר הירוק, בחיפוש ברכב בו נהג, נתפס רכוש החשוד כגנוב. כמו כן, נחקר בחשד לעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו,  בכך שניסה להתחמק מהשוטרים במחסום המשטרתי, כל זאת כשהיה עימו אדם נוסף ברכב.

בהודעתו, אישר הנאשם כי נהג ברכב וכי עצר לפני מחסום משטרתי, משום שלא מצא את תעודת הזהות שלו (שורות 2-4 להודעת החשוד).

הודעת הנאשם במשטרה, הוגשה לי בשלב זה רק לצורך ההחלטה.

3.         ביום 2.10.05, למעלה משנתיים לאחר מועד ביצוע העבירות, הוגש כתב האישום, אשר ייחס לנאשם עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה פוחזת של רכב.

ביום 15.11.05 תוקן כתב האישום טרם הקראה ונמחקה העבירה של הפרעה לשוטר.

ביום 12.01.06 הגיש הסנגור לתביעה בקשה לביטול האישום וביום 16.1.06 תוקן כתב האישום בשנית על ידי ב"כ המאשימה. 

כתב האישום המתוקן בשנית מייחס לנאשם עבירה של נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) + סעיף 38(1) לפקודת התעבורה, וכן נהיגה בחוסר זהירות, על פי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. 

סעיף 62(1) לפקודת התעבורה קובע שהעובר עבירות אלו - דינו מאסר שנתיים או קנס, היינו המדובר בעבירות מסוג עוון.

ביום 7.2.06 העלה הסנגור לראשונה טענת מניעות מכוח סעיף 239א לחסד"פ.  בין שנגדיר את טענת הסנגור כטענת מניעות ובין כטענת התיישנות, כך או כך המדובר בטענה מקדמית לגבי כתב האישום.

סעיף 239א לחסד"פ

4.         סעיף 239א(א) לחסד"פ קובע, לענייננו, כלהלן:

" עברה שנה מיום שבוצעה העבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה ... שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ... אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה...".

בית המשפט העליון קבע כי אין המדובר בהוראה הקובעת תקופת התיישנות שונה מהכלל הקבוע בסעיף 9 לחסד"פ (לענייננו, תקופת התיישנות של חמש שנים בעבירות עוון), אלא מוסיפה סייג, על פיו רק אם בתוך שנה מיום ביצוע העבירה נחקר האדם בקשר לעבירה, ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק (ע"פ 6629/98 הלר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 346).

5.         הסנגור טוען, כי מאחר וחקירתו של הנאשם התמקדה בחשד לביצוע עבירות רכוש, הנאשם לא נחקר בשל עבירות התעבורה, כנדרש בסעיף 239א לחסד"פ, ועל כן לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום בעבירות התעבורה למעלה משנתיים לאחר ביצוע העבירה.

            אין ספק כי צודק הסנגור בטענה שהחקירה לא התמקדה בעבירות תעבורה. 

לפיכך, יש לבחון את השאלה האם האמור בסעיף 239א לחסד"פ "הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה" מתייחס אך ורק לעבירה על פי פקודת התעבורה, או די בכך שמעצם החקירה ברור לחשוד כי מיוחסת לו עבירה  בעת שנהג ברכב. 

6.         כדי לענות על השאלה, יש לבחון את התכלית העומדת בבסיס סעיף 239א לחסד"פ.  תכלית החקיקה היא למנוע מצב בו נהג שאינו מודע לקיומו של חשד הקיים נגדו בגין עבירת תעבורה, יוזמן למשפט זמן רב לאחר מועד ביצועה, באופן שתימנע ממנו ההזדמנות ההוגנת להגן על עצמו מפני האישום (דנ"פ 9263/99 מדינת ישראל נ' בקשי, פד"י נד(3) 556, בעמוד 572).   

תכלית זו היא בעצם הרציונל המרכזי של ההתיישנות בפלילים.  אם כך, מדוע התווספה דרישה נוספת בעבירות התעבורה? נראה כי מאחר שפעולת הנהיגה ברכב היא פעולה רוטינית ויומיומית, קשה לצפות שאדם, שתיוחס לו עבירה הקשורה לנהיגה לראשונה לאחר זמן רב, יוכל לשחזר האם באותו יום אכן נהג ברכב בכלל ובמקום המיוחס לו בפרט.  רעיון זה הובהר היטב בעניין הלר, במיוחד בפסק הדין של כבוד השופט מודריק, נשוא הערעור, כפי שצוטט בערעור עצמו. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ