אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 5085/06

החלטה בתיק פ 5085/06

תאריך פרסום : 27/09/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
5085-06
31/05/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. כריים בן סאלח סמרי ת"ז 40764490 יליד 1981
2. אליאס בן יוסף טאנוס ת"ז 55842728 יליד 1959

החלטה

כנגד שני המשיבים הוגש כתב אישום בת.פ. 5087/06 של בית המשפט המחוזי בחיפה המייחס לשניהם עבירה של סחר בסמים מסוכנים לפי סעיף 13+19א' לפקודת הסמים + סעיף 29 לחוק העונשין. עוד מייחס כתב האישום למשיב מס' 1 עבירה של עסקה בסם לפי סעיף 13 + 19א' לפקודת הסמים והחזקת סם (שתי עבירות), עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. למשיב מס' 2 מיוחסת עוד עבירה של החזקת סם מסוכן לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שבפניי ובה עותרת המאשימה להורות על מעצרם של שני המשיבים עד תום ההליכים.

למען הסדר יצויין כי הדיון בעניינם של המשיבים הופרד. משיב מס' 1 הופנה להסתכלות וטרם הושלם בירור מצבו הפסיכיאטרי. בהתאם ניתנת החלטה זו בעניינו של המשיב מס' 2 בלבד.

עניינו של כתב האישום באירוע של סחר בסם כאשר עסקת המכירה של סמים בוצעה עם סוכן משטרתי סמוי. שני המשיבים הגיעו לנקודת מפגש עם סוכן משטרתי כאשר ברכב אשר היה שייך לבנו של המשיב מס' 2 ונהוג על ידו היה סם מסוג הירואין במשקל של 138.44 גרם. המשיב מס' 1 מסר את הסם לסוכן המשטרתי הסמוי בנוכחות משיב מס' 2. באותו מעמד אמר המשיב מס' 1 לסוכן המשטרתי כי ישלם למשיב מס' 2 עבור הסמים.

משיב מס' 2 חלק על קיומה של תשתית ראייתית המבססת סיכוי סביר להרשעתו. עם זאת יובהר כי כבר מעיון בטיעוניו ניתן לקבוע כי קיימת תשתית המבססת סיכוי סביר כדי לקשור אותו לביצוע עסקאות הסמים, בין אם כשותף מלא בביצוע העסקה ובין אם כמסייע. יובהר מיד כי האבחנה שבין שותף כמשמעו בסעיף 29 לחוק העונשין או מסייע היא עניין שהמותב שידון בתיק העיקרי יעסוק בו.

העסקה עצמה בוצעה על ידי סוכן משטרתי סמוי. סוכן זה אכן מתאר כי עיקר קשריו היו עם המשיב מס' 1. עם זאת במהלך העסקה כבר נכח גם המשיב מס' 2. השוטר הסמוי אשר הוצג למשיבים כרוכש הסם תיאר את ביצוע העסקה, תוך תיאור תפקידו של המשיב מס' 2 בזירה. על זאת יש להוסיף כי העסקה כולה תועדה בצילום שאומנם אינו ברור, אולם ניתן לזהות כי אכן היו שניים במקום, וכאמור משיב מס' 2 אינו חולק על נוכחותו בזירה והעובדה שהסמים הובלו ברכב הנהוג על ידו. הכחשתו הגורפת של המשיב מס' 2 אינה מתיישבת עם נוכחותו במקום ועם עדויותיו של המשיב מס' 1 אותו לביצוע העבירה.

בנסיבות אלו סבור אני כי קיימת תשתית שדי בה כדי להוכיח מעורבות בעסקת הסמים נשוא תיק זה, בין אם בדרגה של שותפות ובין אם בדרגה של סיוע. ההלכה היא, לשלב דיוני זה שבפני, כי אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04, סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537.

סבור אני כאמור, כי קיימת תשתית המבססת סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות שיוחסו לו, בסייגים שפורטו לעיל, שמקומם בבירור לאחר שמיעת מכלול הראיות.

עבירה של סחר בסם מקימה עילת מסוכנות זאת מעצם הוראת החוק. על זאת יש להוסיף כי הסחר בסמים הוא גורם המניע את מערך הפשיעה והפסיקה כבר קבעה כי סוחרי סמים דינם להיעצר. ראה:

בש"פ 7913/99 מדינת ישראל נ' אדורם הר שפי ואח', תק-על 99(3), 15, עמ' 17;

בש"פ 1198/05 מדינת ישראל נ' גונן שגב, תק-על 2005(1), 1237;

בש"פ 756/05 מאיר סבג נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1), 1207;

בש"פ 6216/02 מדינת ישראל נ' רומן בן גנאדי ספוג'ניקוב, תק-על 2002(2), 862.

עם זאת, וגם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרורו של נאשם לחלופה שפגיעתה בחירותו פחותה. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ