אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 4172/03

החלטה בתיק פ 4172/03

תאריך פרסום : 01/09/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
4172-03
28/06/2005
בפני השופט:
דיסקין מרים

- נגד -
התובע:
מדור תביעות פלילי ת"א
הנתבע:
פישלזון דוד
עו"ד לוי
החלטה

הבקשה מטעם הסנגור המונחת לפתחו של בית המשפט הינה לקבלת חומר רפואי המצוי בידי ד"ר פודלישבסקי, הפסיכיאטר המטפל במתלוננת - גרושתו של הנאשם, אשר על פי הנטען כתב האישום, נפלה קורבן למעשיו האלימים. לציין, כי מבחינת הסדר הכרונולוגי של ההליך הפלילי הוגשה בעצומה של פרשת התביעה ובטרם עלות המתלוננת על דוכן העדים. מהותה המשפטית של הבקשה - הסרת החיסיון מעל חומר רפואי בעניינה של עדת התביעה, מכוח סעיף 49 לפקודת הראיות, כאשר בבסיסה ניצבת הטענה כי החומר רלבנטי וחיוני להגנת הנאשם.

בהעדר הסכמת המתלוננת לחשיפת המידע שבתיקה הרפואי, הביעה התביעה התנגדות להסרת החיסיון בנימוק שצעד זה עלול לגרום פגיעה קשה במתלוננת.

להבנת הדברים ופשוטם תובאנה בקצירת האומר העובדות הרלבנטיות לנשוא דיוננו.

נגד הנאשם הוגשו שני  כתבי אישום המייחסים לו בחמישה אישומים מסכת של מעשי אלימות כלפי המתלוננת-אשתו אותה עת-והוריה. שלושה מתוכם, שעניינם בעבירות של תקיפה, איומים ומעשה מגונה, בוצעו, על פי הנטען, נגד המתלוננת.

במרכז נימוקי ההגנה הציב הסנגור את הטענה, לפיה תלונות המתלוננת במשטרה, עליהם מתבסס כתב האישום, הינן פרי דמיון וכזבים.  כול כולן האשמות סרק שקריות אותן בדתה מלבה, בין היתר, מפאת מחלתה שמנעה ממנה אותה עת לחשוב בצלילות הדעת, והשפיעה על כושרה לומר אמת. במצב דברים זה, להשקפת הסנגור, גילוי המידע הרפואי המצוי בידי הפסיכיאטר המטפל, חיוני להגנה ועשוי להיות בר נפקות להערכת מהימנותה של המתלוננת וקביעת משקל עדותה, שללא ספק יעמדו במוקד הכרעת בית המשפט. אי לכך, להשקפתו, הצורך לגלותה לשם עשית הצדק עדיף מן העניין שלא לגלותה, וגובר  על הפגיעה הכרוכה בכך בפרטיותה של המתלוננת.

לגופה של הבקשה, היפנה הסנגור לעובדה הספציפית, העולה מעדות הרופא, לסמיכות הזמנים בין תחילת הטיפולים ביום 13.11.02 לבין המועדים הנטענים בכתב האישום בהם פרצה מסכת האלימות- ביום 20.11.02 קרי, שבוע עובר למועד זה. בשים לב לעובדה שלפני כן לא הופיעו תלונות על אלימות מצד בעלה, נטען, כי מצבה הנפשי של המתלוננת הוא העומד בבסיסן - תולדת מחלתה, ולא אירועים קונקרטיים שהתרחשו במציאות.

במסגרת הדיון בבקשה, עליה נסבה המחלוקת בין הצדדים, זומן ד"ר פודלישבסקי לעדות ונחקר אודות טיפולו במתלוננת. כמו כן, הועבר לעיונו של בית המשפט בלבד החומר הרפואי הרלבנטי למועדי כתבי האישום.

נימוקי התנגדות המתלוננת להסרת החיסיון הרפואי, כפי המפורט בסכומי באי כוחה, נסמכים על הפגיעה בה ובפרטיותה והעדר ראיות לנחיצותו העניינית והישירה להגנת הנאשם. בהקשר לכך נטען, כי מטרת חשיפתו אינה לשם גילוי האמת, אלא כדי לעשות בו שימוש במסגרות משפטיות אחרות ולצרכים זרים כגון, בנושא המשמורת על בנם המשותף, הנתונה במחלוקת קשה בין הצדדים ועדיין טרם הוכרעה.

המסגרת הנורמטיבית הקובעת בעניין החיסיון הרפואי מוכתבת על ידי הוראות סעיף 49 (א) לפקודת הראיות(נוסח חדש)- התשל"א 1971  מכוח סעיף 42 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א 1991 וסעיף 19 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו 1996.

מוסכם על הכול, כי חיסיון זה, ככול חיסיון, אינו מוחלט ובנסיבות מסוימות נתונה לבית המשפט הסמכות להסירו ולצוות על גילוי החומר החסוי. בבואו להכריע בסוגיה זו, שומה על בית המשפט לערוך איזון בין שני אינטרסים מהותיים והפוכים, שמטבע הדברים מתנגשים זה בזה. מחד, יש לבחון חיוניותו של המידע הספציפי להגנת הנאשם. משמע, האם קיימת זיקה בינו לבין הגנת הנאשם. וכנגד, השיקול הטמון ביצירת החיסיון על חומר רפואי, שהינו בעל חשיבות לפרט ולציבור, קרי,הגנה על פרטיותה של המתלוננת וחירות, למנוע לחשוף עברה הרפואי ללא הסכמתה. בהקשר זה,יש להדגיש כי אין מדובר בנושא החיסיון לבדו. במלאכת האיזון נכרכים שיקולים נוספים הקשורים בו קשר בל ינתק - השמירה על הפרטיות, מכוח חוק הגנת הפרטיות  וסעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לאלה גם אלה יינתן משקל ביריעת האיזונים הנדרשת.

כאן המקום להעיר, כי בעבירות אלימות בתוככי המשפחה קיומו של רקע בינאישי בין בני הזוג אינו חזיון נדיר, ובכלל זה, הליכי גירושין טעונים וקשים. מכאן, שהחשש, הקיים לעיתים,  שהצד הדורש הסרת החיסיון עושה זאת מטעמים זרים ולא עניינים אינו משולל סבירות או מופרך לחלוטין. יחד עם זאת, אין בכך כדי להכתים כולי עלמא, וראוי לבדוק כול מקרה לגופו ולנסיבותיו. אין גם להתעלם מחשש נוסף הכרוך בהסרת החיסיון במקרים כגון דא.  קרי, שחשיפה גורפת ולא מבוקרת של מידע רפואי, באותם מקרים בהם קיים מידע מסוג זה, עלולה להרתיע נשים מוכות מאוימות ומושפלות, שגם כך אינן ששות לגשת למשטרה ולחשוף את קלונן ברבים, להרתיע מהגשת תלונה, פן ישמש המידע חרב פיפיות בידי בן הזוג בגלגולים משפטיים נלווים.

ולגופה של הבקשה,  סבורני כי דינה להידחות .

ראשית, מאחר והוגשה טרם זמנה. המתלוננת עדיין לא העידה ולבית המשפט לא ניתנה הזדמנות להתרשם ממנה באופן בלתי אמצעי, מעדותה וממהימנותה. הווה אומר. לו עמד עניין זה לבדו היתה הבקשה נידחת מן הטעם הפשוט שמבחינת סדר הדברים הקדימה זמנה והעת טרם הבשילה להכרעה בה. במקרה כזה, יתכן והיה מקום לחזור ולדון בה לאחר העדות. אלא שדין בקשה זו להידחות מן הטעם השני - המהותי. משום שלדעתי המידע הרפואי, שהסרת חיסיונו עומדת לדיון, אינו רלבנטי לבירור האישומים המיוחסים לנאשם בהתייחס למתלוננת. רוצה לומר. ספק רב בעיני, לאור בחינת המסמכים שהועמדו לעיוני, לקיומו של קשר בין מצבה הנפשי של המתלוננת בעת הרלבנטית לבין הגשת התלונות במשטרה. לא מצאתי בממצאים הרפואיים המפורטים בחומר זה יסוד לקיומם של ערפול דעת במתלוננת או  מניפולאציות דמיוניות היכולים להוות גורם לטווית סיפורי שווא. בהעדר זיקה בין שני מרכיבים אלה, שבכוחה להצביע על השלכת מצבה הנפשי של המתלוננת להגשת תלונותיה, נשמט הבסיס להסרת החיסיון.

בהערת אגב אומר, כי אין די בעובדת קיומו של טיפול נפשי של מתלוננת כדי להוות עילה להסרת החיסיון הרפואי.

בסופו של יום, ככלל, ובדומה לתיקים אחרים בנושא אלימות במשפחה, שאלת המהימנות, סביבה למעשה נסבה הבקשה, תוכרע על ידי בית המשפט על יסוד הראיות שיובאו בפניו ובהסתמך על התרשמותו מן העדה ואמינותה. מה גם שבתיק זה, מעבר למתלוננת, עדים וראיות נוספים לגבי אירועים אחרים שיעמדו לבחינתו של בית המשפט.

מכול המקובץ, מסקנתי כי לא התקיימו התנאים להסרת החיסיון ועל כן, החלטתי לדחות את הבקשה.

החומר הרפואי יוחזר לד"ר פודלישבסקי, על ידי בא כוחה של המתלוננת עו"ד רוטשילד שיעברנו במעטפה סגורה וחתומה על ידי בית המשפט.

ניתן היום כ"א בסיון, תשס"ה (28 ביוני 2005) במעמד הצדדים וכן המתלוננת וב"כ

מ.דיסקין, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ