אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 4070/05

החלטה בתיק פ 4070/05

תאריך פרסום : 12/10/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
4070-05
14/12/2005
בפני השופט:
מנחם פינקלשטיין

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
הנתבע:
נביל אלחמיד ת"ז 059504795
עו"ד אגבאריה בדר אלדי
החלטה

1.         במהלך משפטו של הנאשם, נביל אלחמיד, הוגשה תעודה בדבר ראיות חסויות, ת/22, מיום 4.8.05, חתומה ע"י השר לבטחון פנים. בתעודה זו נאמר, כי כל פרט או מידע שיש בהם כדי להשיב על השאלה מדוע שוחרר הנאשם ממעצרו "במהלך מעצר הימים" הם חסויים, והדבר הוא לרבות תוכנם של דו"חות זכרון דברים מיום 3.7.05 שנערכו ע"י מפקח ארז נבון. עוד נאמר, כי בגילוי המידע או מסירתו יש כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, באשר הדבר עלול:

לסכן שלומם של בני אדם;

לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה.

2.         תעודה זו הוגשה ע"י השר לבטחון פנים, מכוח סמכותו לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות). סניגורו של הנאשם עתר לגילוי הראייה, ולאור זאת התקיים היום דיון בפניי, בדלתיים סגורות, בהתאם לסעיף 46 לפקודת הראיות. בדיון נכחו התובעת ומפקח ארז נבון, קצין המודיעין של תחנת משגב, החתום על שני זכרונות הדברים האמורים. דיון זה נעשה, לאחר שהסניגור הגיש עתירה בכתב, מפורטת ומנומקת, והתובעת הגיבה, אף היא בכתב, לעתירה זו.

            פרוטוקול הישיבה והמסמכים הושמו במעטפה והועברו לכספת בית המשפט.

3.         הנאשם נעצר בתאריך 22.10.03, וזאת לאחר שבחיפוש בביתו, באותו יום, נתפסו כ-100 גרם קוקאין, וכן נתפס קנבוס בכמות קטנה בביתו ועל גופו. עוד נתפס משקל אלקטרוני ששימש את הנאשם, לפי הנטען, לשקילת סמים מסוכנים.

            בהודעתו במשטרה מאותו יום, ת/8, הודה הנאשם בהחזקת הקוקאין, ולדבריו החזקת הסם הייתה לשימוש עצמי. בכתב האישום, שהוגש רק באפריל 2005, הואשם הנאשם בהחזקת סם שלא לשימוש עצמי. במשפטו כפר הנאשם, גם בהחזקת הסם שלא כדין, וטען כי הודעתו ניתנה שלא מרצון טוב וחופשי.

4.         הנאשם שוחרר ממעצרו שישה ימים לאחר מציאת הסם בביתו (והודאתו). הדבר אינו שיגרתי, משמדובר בתפיסת כמות גדולה של קוקאין. הסניגור ביקש במהלך המשפט לדעת את הסיבה לכך. משנשאל על כך החוקר רס"ם סוהיל, התברר שהמדובר בהוראה שהתקבלה "מגבוה". בשלב זה הצהירה התובעת, כי שחרורו של הנאשם ממעצר "היה מסיבות מודיעיניות אשר אינן קשורות באופן ישיר לא בנאשם ולא בתיק החקירה ותוצא על כך בקרוב תעודת חיסיון" (ישיבה מיום 3.7.05, עמ' 18 לפרוטוקול). בישיבה מיום 14.9.05 העיד רפ"ק מיכה כהן, החתום על הוראה בדבר השחרור ממעצר. הוא מסר בבית המשפט כי לא הוא מי שקיבל את ההחלטה לשחרר ממעצר את הנאשם. הטעם לשחרור לא התברר, לאור הגשת תעודת החיסיון.

6.         בעתירתו להסרת החיסיון טען הסניגור, כי יש חשיבות רבה בבירור טעם השחרור ממעצר:

שכן ייתכן ומידע זה מתייחס לאדם אחר שקיים חשד כלפיו כי הסמים שייכים לו!! וייתכן שיש במידע הזה חומר חקירה המפריך ו/או מחליש את החשדות אשר יוחסו לנאשם! וייתכן גם כי באותו חומר חקירה חסוי ישנה עדות של אדם ו/או עדות כלשהי המשייכת את הסמים שנתפסו לאדם אחר....

                                                            (עמ' 3 לעתירה).

            התובעת חזרה על הצהרתה מיום 3.7.05, שהובאה לעיל, וטענה, כי אין בחומר החסוי כדי לעזור לנאשם בהגנתו. היא דוחה כ"סברות משוללות כל יסוד" את טענותיו של הסניגור "לפיהן מדובר במידעים אשר יתכן שעניינם שיוך הסמים לאדם אחר וכן כי יתכן ומדובר בחקירה סמויה שהתרחשה לאור שחרורו של הנאשם ממעצרו".

7.         בישיבה שבפניי נמסר לי טעם השחרור ממעצר, ועיינתי בשני המסמכים שנחתמו ע"י מפקח ארז נבון. עניינם של שני המסמכים הוא אחד. נחה דעתי, כי במקרה זה טעם השחרור אינו קשור באופן ישיר "לא בנאשם ולא בתיק החקירה" (כמוצהר). מכאן שאין יסוד לחששות שהעלה הסניגור - מחמת העדר ידע כמובן - שמא תעלה מהמידע החסוי הפללתו של אדם אחר בביצוע העבירה, או שמא יתגלה אדם ש"הסמים שייכים לו", או שמא יש במידע כדי להפריך או להחליש את החשדות נגד הנאשם, וכל כיוצא באלה.

8.         במקרה שלפניי, מסירת הראייה או המידע עלולה לפגוע "בענין ציבורי חשוב" - כמוסבר באופן כללי בתעודת החיסיון עצמה (שתי סיבות). מאידך גיסא, אין למידע האמור כל חשיבות לעניין הגנת הנאשם. הווה אומר: במקרים רבים עולה על הפרק שאלת מידת החיוניות של הראייה להגנת הנאשם, ואז מעומתת שאלת החיוניות עם "העניין הציבורי החשוב" (סעיף 45 לפקודת הראיות), או עם סכנת "הפגיעה בבטחון המדינה" או "ביחסי החוץ של המדינה" (סעיף 46 לפקודת הראיות). עניין זה מובא להכרעתו של השופט, הפועל לפי עקרון "הכלים השלובים" כמצוות פקודת הראיות: "הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה" (ראו ב"ש 838/84 לבני ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 729, 737-739; ב"ש 64/87 ואנונו נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 533, 537-538).

            ברם, במקרה שלפניי, לאור מה שהוסבר לעיל, אין למידע החסוי - שעניינו הטעם לשחרור ממעצר לאחר שכבר בוצעו העבירות (כנטען) - כל חיוניות באשר להגנת הנאשם. פשוט אפוא, כי במקרה כזה אין לחייב את גילוי הראייה החסויה.

            לפיכך נדחית העתירה.

ניתנה והודעה היום, י"ג בכסלו, תשס"ו (14 בדצמבר 2005) בנוכחות ב"כ הצדדים והנאשם.

מנחם פינקלשטיין, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ