אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 40206/05

החלטה בתיק פ 40206/05

תאריך פרסום : 09/07/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40206-05
13/11/2006
בפני השופט:
כבוב חאלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ויסמונסקי
עו"ד רום
עו"ד כאהן
עו"ד מור
הנתבע:
1. אליעזר פילוסוף
2. אברהם בללי
3. צבי קרוכמל
4. אסף זלוטובסקי
5. חיים זיסמן
6. אייל אברמוביץ'
7. רוני ברהום
8. יצחק רט

עו"ד נריה-כץ
עו"ד בש
עו"ד סודרי
עו"ד קואל
עו"ד רזניק
החלטה

1.         בישיבה מיום 9.11.06 העלו באי כח הנאשמים, בעיקר עורכי הדין קואל, רזניק וסודרי, שורת טענות כנגד אופן התנהלות התביעה בתיק זה בכל הנוגע להליך שנערך במשרדי התביעה עובר להעדת העדים בבימ"ש, כאשר התביעה עורכת לעדים מטעמה הליך שלכאורה מתיימר להיות "רענון זכרון" כחלק מהכנתם לעדות בבימ"ש, אך הלכה למעשה מדובר בהליך הנושא אופי חקירתי מובהק שאין להותירו בידי התביעה עצמה אלא יש להורות, אם בכלל, על ביצועו ע"י רשויות החקירה, קרי משטרת ישראל.

באי כח הנאשמים הוסיפו וטענו שרענון זכרון הוא הליך שבמסגרתו מותר לתביעה לעבור עם העד על הודעתו במשטרה, כל זאת בשים לב לפרק הזמן הארוך שיכול לחלוף בין מועד מתן ההודעה המקורית במשטרה לבין המועד שבו עדותו של העד אמורה להישמע בבימ"ש, ועל כן הוכר הצורך לאפשר לתביעה לרענן את זכרונם של העדים מטעמה בטרם עדותם בבימ"ש במסגרת הכלל המצדיק פריסת תמונה מלאה ומדוייקת של ראיות התביעה בפני ביהמ"ש, כדי שביהמ"ש יוכל להכריע במחלוקת האמיתית והנכונה בין הצדדים במשפט בפניו.

באי כח הנאשמים הוסיפו וטענו שלעולם אין לאפשר לתביעה לעשות שימוש במסגרת הליך זה, שנועדה כל כולה להשיג מטרה מצומצמת ודווקנית, של חזרה עם העד על הפרטים שמסר בעת שנחקר במשטרה, כדי להרחיב את היריעה עד כדי הצגה לעד של שאלות ומסמכים שזכרם לא בא במסגרת חקירתו במשטרה, עד כדי יצירת חומר חקירה נוסף שאינו מצוי בידי המאשימה אך הוא פסול מדעיקרו, בשים לב לעובדה שהליך גבייתו של חומר חקירה זה לוקה בפגמים חמורים שפוגעים באופן מהותי בזכויותיו של נאשם בהליך פלילי.

עו"ד קואל הוסיף וטען בענין זה שגם אם מדובר בהליך שחוסה תחת צילה של ההגדרה של "רענון זכרון", עדיין מחובת התובעים שנטלו חלק בהליך זה, לתעד את ההליך באופן מפורט ומדוייק ולהציג פירוט זה בפני הסנגוריה - אך מובן מאליו שהליך שכזה שהיה הופך את רשויות התביעה למעין קבלני משנה של רשויות החקירה, דבר שאינו ראוי ואינו רצוי בכל דרך שהיא, אך הוא מחוייב המציאות בנסיבות הענין, כדי להמעיט ולמזער את הפגיעה בזכויותיו של הנאשם ועל מנת ליתן לו את ההזדמנות הראויה וההוגנת לבחון ולשקול היטב את ראיות התביעה בטרם חקירת העדים מטעמה.

עו"ד רזניק ביקש להוסיף ולטעון בנוגע לטענות אלה, שמדובר בהליך זיהוי של קבצים ומסמכים ע"י העדים מטעם המאשימה, שלעולם אינו יכול לחסות תחת טענה של זיהוי טכני פורמלי, שאין בינו ובין חקירה מהותית ולא כלום.

עו"ד רזניק הוסיף וטען שמדובר בהליך חקירתי מובהק שהיה על המשטרה לבצע בשעה שחקרה את העדים מטעמה, להציג בפניהם את אותם מוצגים וראיות שלכאורה יכולים הם לזהות, ומשלא עשתה כן, הרי אין להתיר לה לעשות זאת במסגרת הליך של רענון זכרון שיש בו כדי לפגוע פגיעה ממשית ואולי אף אנושה בזכויותיו של נאשם.

סיכומו של דבר, עתרו באי כח הנאשמים להורות למאשימה להמציא לידיהם את כל המזכרים שנערכו על ידה במסגרת הליך של רענון הזכרון שנערך לעדים, למסור לידיהם רשימות מלאות לגבי המסמכים שזוהו ע"י כל אחד ואחד מהעדים, למסור לידיהם רשימת מוצגים עפ"י חלוקה לעדים ואם המסמך או הקובץ מתייחס למספר עדים, הרי התביעה, ראוי לה להעביר לסנגורים עוד בטרם כל דיון ודיון בשבועיים ימים לערך, פירוט לגבי ענין זה, וכן למסור לידי הסנגוריה, מראש, פירוט מסמכים אשר זוהו ע"י העד מתוך קובץ או תקליטור שמצוי בידי המאשימה.

עו"ד רזניק העלה נקודה נוספת, שאין ביהמ"ש יכול להתעלם ממנה, שגם כאשר נמסר לו בטרם דיון, במכתב שהגיע אליו מהפרקליטות, שהעד שאמור להעיד באחת הישיבות הקרובות, זיהה במסגרת הליך של "רענון זכרון" קבצים מתוך תקליטור, שהועבר לסנגוריה כחלק מחומר החקירה (בין אם ההעברה היא למשרדי הסנגוריה ובין אם במסגרת הרשות שניתנה לסנגוריה להעתיק תקליטורים אלה ולשמור אותם במשרדי הפרקליטות בחדרים שהוקצו לסנגוריה לצורך שמירה על חומר חקירה שהועתק ע"י הסנגוריה אך לא התאפשר לה להוציאו ממשרדי הפרקליטות), הרי נסיון של הסנגוריה לברר איזה מהקבצים זוהו ע"י העד, לא זכה למענה והסניגור נאלץ לעבור על הקבצים שבתוך התקליטור, אך במקרה זה מדובר בכ- 19,000 קבצים שמצויים באותו תקליטור, כך שמלאכת הסניגור במקרה זה היתה קשה ביותר וחייבה את עו"ד סהראי לשהות מספר שעות עד אשר הצליח לזהות כמה עשרות קבצים בתוך אותו תקליטור שניתנים כלל לזיהוי.

2.         עו"ד ויסמונסקי שפירט את תגובת המאשימה בפני ביהמ"ש, ביקש לשכנע את ביהמ"ש שאין ממש בטענות הסנגוריה, על אף שלכאורה מדובר בטענות שנוגעות לזכויות בסיסיות של נאשם בהליך פלילי, הרי הלכה למעשה מדובר בטענות שנושאות אופי טכני פורמלי בלבד, שאין בינן לבין המהות ולא כלום, הכל כפי שפורט על ידו.

עו"ד ויסמונסקי פירט בפני ביהמ"ש את ההליכים הרבים שננקטו ע"י הסנגוריה במסגרת בקשות שונות שנדונו בפני בימ"ש זה (בפני מותבים אחרים ששימשו כשופטים תורנים), ואחד מההליכים האלה אף הגיע לדיון והכרעה בביהמ"ש העליון, שם נקבעו ע"י כב' השופט רובינשטיין קביעות שיש בהן לסתום את הגולל על טענות הסנגוריה משום העובדה שביהמ"ש העליון לא קיבל טענות אלה והתווה דרך ופתרון יצירתיים שהתביעה מקפידה להלך בו, ויש בו כדי למנוע כל פגיעה בזכויותיהם של הנאשמים.

עוד נטען ע"י התביעה שהפרקליטות עשתה ועושה מאמצים כבירים על מנת להקל על מלאכתה של הסנגוריה, העמידה שלושה חדרים לשימושם הבלעדי והבלבדי של הסנגורים במשרדיה, הוזמנו ארונות והוחלפו מנעולים בחדרים, על מנת לאפשר גישה חופשית לסנגורים לאותם חדרים ולאותם ארונות בהם אחסנו חומר חקירה שהותר להם להעתיק אך לא להוציא, הותר להם להגיע למשרדים אלה ללא כל הודעה מוקדמת לפרקליטות, נשמרה להם הזכות להעתיק את כל החומרים שבידי הפרקליטות ושבהם מתכוונת זו לעשות שימוש במהלך המשפט לצורך הוכחת טענותיה, כך שזכות העיון במסמכים, זכות העתקת המסמכים וזכות קבלתם נשמרה בקפדנות יתרה.

כמו כן נטען שהפרקליטות טרחה והעבירה לסנגורים התייחסות לגבי כל התקליטורים הרלוונטיים לאותו עד שאמור להעיד באחת הישיבות הקרובות, כאשר ההודעה נמסרת מספר שבועות לפני עדותו של העד, תוך ציון איזה מהתלקיטורים הוא רלוונטי לעדותו של העד הספציפי.

עו"ד ויסמונסקי הוסיף וטען שבעצם אין מדובר במלאכת חקירה משלימה ע"י הפרקליטות אלא בהליך טכני של זיהוי פורמלי של הקבצים ע"י העד, קבצים שמצויים בתוך תקליטור שהועבר לסנגוריה, ועל כן אין לסנגורים להלין בענין זה משום העובדה שהחומר הועבר במלואו לידיהם.

3.         עוד בטרם הכרעה במחלוקת בין הצדדים, ניסיתי לפשר בין הצדדים ולמצוא את הנתיב שבמסגרתו תוכל התביעה להמשיך את מלאכתה של הכנת העדים מטעמה בטרם עדותם של אלה בביהמ"ש, אך מאידך תוך שמירת זכותם הבסיסית והיסודית של הנאשמים לדעת היטב בפני איזה ראיות הם צריכים להתגונן, ואיזו גירסה תימסר ע"י העד.

לנאשם בפלילים עומדת זכות יסוד למשפט הוגן, ולקבלת כל חומר החקירה לידיו, על מנת שיוכל להתגונן היטב ולהכין עצמו מפני הגרסאות של העדים מטעם התביעה ושל הראיות שיש בידי התביעה ועל ביהמ"ש להקפיד על זכויותיו היסודיות של הנאשם בהליך הפלילי שמדרך הטבע הוא הליך שתוצאותיו עלולות להיות קריטיות עבור כל נאשם, כך שעל ביהמ"ש להימנע מלהתיר למאשימה לגרוע מזכויות אלה אלא במקרים חריגים שמלאכת עשיית הצדק ובירור האמת יכולים להצדיק פגיעה מסויימת אך מוגבלת בזכויות אלה, כאשר ביהמ"ש ישקול בכל מקרה ומקרה את היחס בין פגיעה שכזו לבין יכולתה של המאשימה להציג בפני ביהמ"ש תמונה מלאה ומפורטת שתאפשר לו הכרעת אמת במחלוקת בין הצדדים.

4.         הכלל הוא שתובע לא יוכל להגיש לביהמ"ש ראייה או להשמיע עד אם לנאשם או סניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה למצות את זכותו לעיין במוצג ובראייה שיש בידי המאשימה ולהעתיקה.

סע' 77 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן:

"(א)     לא יגיש תובע לבית המשפט ראייה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראייה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.

(ב)        הודעה של עד בעניינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו - זמן סביר מראש - את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ