אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 3647/06

החלטה בתיק פ 3647/06

תאריך פרסום : 14/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
3647-06
04/01/2007
בפני השופט:
יעל רז-לוי

- נגד -
התובע:
לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד ערן נהון
הנתבע:
זגורי יורם
עו"ד נאסר מוסטפא
החלטה

זוהי בקשה לפסילתי מלדון בתיק זה.


כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן בכך שביום 3.7.06 מכר לסוכן המשטרתי שמעון אבוטבול סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 0.2980 גרם.


הטעם הנעוץ ביסוד הבקשה שבפני, כפי שנטען על ידי ב"כ הנאשם, הינו כי מותב זה במסגרת בקשה לגילוי חומר חקירה על פי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] התשמ"ב- 1982, (להלן: "הבקשה"( נחשף לחומר חקירה ובכלל זה תיק ההפעלה של הסוכן. נטען כי למרות שלא ניתנה החלטה בבקשה זו, כיוון שמדובר באותו סוכן משטרתי, קיים חשש כי בית המשפט נחשף לחומר העלול להשפיע על שיקול דעתו ביחס לסוכן שהינו עד תביעה מרכזי בתיק שבפני ועל כן נתבקשה פסילתי כאמור.


ב"כ המאשימה - עו"ד נהון, התנגד לבקשה. הוא הדגיש כי הבקשה דנה בעניינו של נאשם אחר וכי בית המשפט אף לא נדרש לתת החלטה בבקשה כיון שהצדדים הגיעו להסדר טיעון קודם לכן. עוד הוטעם על ידו כי טענת הפסילה נטענה כטענה ערטילאית וכי קורה לא אחת שבית משפט נחשף אף לעדות עד מסוים במספר תיקים ואף בכך אין כדי להצדיק פסילתו. עוד צוין כי המסמכים אליהם נחשף בית המשפט במסגרת הבקשה היו כאלו שהינם בקו התפר בין חומר חקירה לחומר החוסה תחת תעודת חיסיון. והרי אם עסקינן בעתירה לגילוי ראיה, גם אם בית המשפט נחשף לחומר מודיעיני, אין בכל אלו כדי להביא לפסילתו.


לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין בסיס לבקשת ב"כ הנאשם ואין מקום להיעתר לה ולהלן טעמיי:

א.         בעניין שבפני שלא מתקיים כל חשש ממשי למשוא פנים או דעה קדומה, ואף לא ראיתי צל של חשש ממין זה. ראש וראשית אציין כי רובו של החומר אשר עיינתי בו במסגרת הבקשה בתיק ההפעלה של הסוכן, לבד מן החומר שנמסר להגנה מתוך תיק זה, היה חומר עליו הוצאה תעודת חיסיון כאשר הבקשה הוגשה לגביו בשלב בו טרם הוצאה התעודה. מכאן שהחומר העיקרי שלטענת ב"כ הנאשם בית המשפט נחשף אליו - כגון חוות דעת פסיכולוגיות הנוגעות לסוכן, הינו חומר חסוי שלמעשה הדיון בו היה צריך להיות במסגרת עתירה לגילוי ראיה, שעליה אין חולק כי אין כל הוראה או אף המלצה בדין שתידון בפני מותב אחר.


ב.         בשים לב לאמור לעיל ברי כי ניתן ללמוד בענייננו מן ההלכות שניתנו בבקשות מסוג זה ביחס להליכים של עתירה לגילוי ראיה, בהם נחשף שופט לחומר חסוי. בהיקש לעתירה לגילוי ראיה הרי כבר נפסק לא אחת כי אין בחשיפתו של בית המשפט למידע מסוים, כדי לבסס כשלעצמה עילת פסלות.


ג.          בענייננו נטען כי בית המשפט נחשף לחומר הנוגע לעד - הסוכן, כאשר עסקינן בתיק הפעלה של סוכן משטרתי, אשר עיינתי בו במסגרת הבקשה בתיק האחר כאמור. כבר נפסק לא אחת כי אף שופט המעיין בחומר ראיות, גם כזה הנוגע לעיתים לנאשם ואולי אף "משחיר אותו" לא חייב ככלל לפסול עצמו. מכאן מקל וחומר בעניין שבפני, כאשר מדובר בנאשם אחר ובתיק אחר, ומשלא גיבשתי כל עמדה ביחס לסוכן.

ד.        על מנת לפסול שופט שנחשף לחומר חקירה יש צורך להצביע על חשש ממשי  למשוא פנים כאמור. לעניין זה ראה ע"פ 5207/00 זיאד ענאבה נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(3),1770, (בסעיף 7 לפסק דינו של כב' הנשיא ברק).


אציין כי רק לאחרונה בע"פ 8799/06 - חברת יגעת ומצאת בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-מדור תביעות פ"ש חקירות תק-על 2006(4) 2786, דחה בית המשפט העליון בקשה לפסילת שופט, כאשר דובר במקרה בו שופט הרשיע את המערער- הנאשם בתיק מסוים ומיד בהמשך הוגש כתב אישום נוסף נגד אותו הנאשם ואף זה נשמע בפני אותו שופט. יפים לענייננו הדברים שנאמרו שם בעמ' 2787:

"בית משפט זה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו או מתנהלים משפטים נוספים של אותו נאשם אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות, אלא שעל המערער להראות כי התקיימו נסיבות מיוחדות, אשר מעוררות חשש ממש למשוא פנים (ראו: ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' חן, פ"ד נא(4) 673, 677-676...; ע"פ 6404/05 כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)."

מכאן, שאם במקרה בו התנהלו שני הליכים ביחס לאותו נאשם בפני אותו מותב ואף כאשר בית המשפט הרשיע את הנאשם, יש להוכיח נסיבות מיוחדות אשר מעוררת חשש למשוא פנים על מנת לבסס עילת פסילה, הרי בודאי שכך בעניין שבפני.

ה.         בעניין בו אנו עסקינן לא הצביע ב"כ הנאשם על כל חשש ממשי למשוא פנים ודעתי לא גובשה כלל לגבי אותו סוכן ובודאי לא ננעלה. זאת ועוד, הטענה בנוגע לבסיס לפסילתי שנטענה בפני נטענה באופן ערטילאי. לא הצביעו בפני על כל נימוק המעיד כי נפגעה יכולתי לנהל את ההליך ללא משוא פנים או ללא דעה קדומה, אשר הוא הוא המבחן הרלבנטי. חששו של  ב"כ הנאשם, הינו לכל היותר חשש סובייקטיבי, אשר לא די בו כדי להקים עילת פסלות. (ראה לעניין זה: דר' יגאל מרזל, דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006) 115-114).


ו.          אציין כי גם כאשר הפכתי בדבר, איני זוכרת דבר ספציפי בו עיינתי בחומר החקירה, אשר יכול להביא לגיבוש דעה מוקדמת כלפי הסוכן. רק על מנת לסבר את האוזן אציין כי כאשר נטענה בפני הטענה ע"י ב"כ הנאשם, לא זכרתי אף בתחילה שהמדובר באותו סוכן, משמע אף את שמו לא זכרתי, ומכאן ועד גיבוש דעה מוקדמת או חשש ממשי למשוא פנים, הדרך ארוכה.


יתרה מזאת, כבר נפסק  לא אחת כי לשופט לא רק זכות לשבת בדין, אלא חובה לעשות כן ופסילת שופט הנה מעשה יוצא דופן, מקום בו מוכח חשש ממשי למשוא פנים ולא כל אימת שעולה חשש סובייקטיבי בעל משקל שולי (ראה לעניין זה ע"פ 5952/06 - אהרון אופר נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 5019).


ויוער, אף במקרים כאשר היה מדובר בעניינו של עד אשר העיד כבר בפני בית המשפט, הרי גם אז לא הוכר הדבר כעילה לפסילת שופט. יפים לענין זה הדברים שנאמרו בע"פ 547/88 - רונלד בן עובדיה חיים נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(2) בע"מ 47:


"בדיון הפלילי קורה, לא אחת שאותו עד מעיד בשורה של משפטים הנשמעים על ידי אותו שופט (למשל עד מדינה או סוכן מדיח המעיד בשורה של משפטי סמים), ואין כל צורך ואף אין כל אפשרות מעשית, להבטיח כי בכל אחד מן המשפטים ישב שופט שונה. זאת ועוד, האפשרות לצרף נאשמים ולאחר מכן לקיים, בשלבים שונים, דיון בענייניהם בנפרד, יוצרת מצבים בהם יש השלכה, במישרין או בעקיפין, של עדות הנשמעת במשפט פלוני, גם על נאשם פלמוני. (ראה, למשל, סעיף  155לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-.1982 מידור טוטאלי הסוגר שופט מפני כל שמיעה של ראיה או הבעת דעה לגביה אינו בר ביצוע וגם אינו נדרש בשיטה הנשענת על שיפוט מקצועי בלבד (להבדיל משיטת המושבעים)".  השווה גם ע"פ 974/85, פרג'יון נ. מדינת ישראל, פד"י מ'(1), 197," ( הדגשות שלי - י.ר.ל.).


ז.          באותו פסק דין מתייחס בית המשפט למקרה בו אותו מותב שמע את אותו סוכן במספר תיקים ומדגיש כי גם אז היינו אף אם היו נקבעים ממצאים לגבי עדותו בתיק מסוים - בענייננו בתיק האחר, לא הייתה כל מניעה שישב אותו שופט במספר תיקים.  והדברים יפים שבעתיים לענייננו.

            הנה כי כן, אין לנו אלא לשוב ולבאר כפי שנפסק לא אחת במקומותינו, בשיטתנו בה מדובר בשיפוט מקצועי, חזקה עלינו כי שופט מקצועי ידע להבחין בין מקרה למקרה, ולפסוק בכל תיק לפי עובדותיו (ראו: ע"פ 299/94 נחמני נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 6485/00 צמח נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 10228/03 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם). אין לנו אלא לחזור ולהדגיש כי שופט מקצועי יכול לטפל בעניין שלפניו מבלי להיות מושפע מדעה מוקדמת (ע"פ 2113/91 - מדינת ישראל נ' עמוס בן שלמה יהודה ואח' פ"ד מה(3), 790).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ