אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 1472/06

החלטה בתיק פ 1472/06

תאריך פרסום : 31/08/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
1472-06
13/03/2007
בפני השופט:
ד. בית-אור - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
פרקליטות מחוז דרום
עו"ד נתן נחומוביץ
הנתבע:
פינסקשי קאשי נחמה
עו"ד אורי בן נתן
החלטה

1.         כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה ב-3 אישומים עבירות של  מעשה מגונה בפני קטין, מעשה מגונה תוך ניצול יחסי תלות ואי מניעת פשע.

2.         ביום 24.1.07 הגיש ב"כ הנאשמת טענות מקדמיות. ביום 11.2.07 הגישה המאשימה את תגובתה לטענות המקדמיות. ביום 21.2.07 הגיש ב"כ הנאשמת תשובה לתגובת המאשימה.

3.         למען הסדר והרקע הכללי יאמר כי הנאשמת  (להלן "הנאשמת") נשואה לאלי קאשי (להלן "אלי"). על פי כתב האישום  בשנים 2004 ו-  2005 התגוררו הנאשמת ואלי באופקים. עוד על פי כתב האישום נהגו אלי והנאשמת לארח בביתם את  נ.א. קטינה ילידת  1990 (להלן "הקטינה"). עוד על פי כתב האישום נרקמו בין אלי  לקטינה יחסים רומנטיים במסגרתם קיים אלי עם הקטינה יחסי מין, תוך התפתחות יחסי תלות של הקטינה באלי.

4.         נגד אלי הוגש ביום 22.1.06 כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, המייחס לו עבירות של מעשה מגונה, מעשה סדום, אינוס, בעילה אסורה, הדחה בחקירה, ניסיון לשידול למעשה מגונה, מעשה מגונה בפני קטין,  שידול לבעילה אסורה ולמעשה סדום, הבאת קטין למעשה זנות.

כל העבירות הללו מיוחסות לאלי כמי שביצע אותן לכאורה בקטינה ובשתי קטינות נוספות.

5.         כתב  האישום נגד הנאשמת הוגש ביום 22.2.06 בבית משפט השלום בבאר-שבע. כתב אישום זה הינו כתב האישום שבפני והוא מתייחס לאותה מסכת אירועים שהביאה להגשת כתב האישום נגד אלי, ככל שהעניין נוגע לקטינה. העבירות הינן עבירות מין, אך שונות בחלקן מאלו שבגינן הועמד לדין אלי.

להלן אדון אחת לאחת בטענות המקדמיות.

6.         הגנה מן הצדק (אי הפעלת שיקול דעת בהגשת כתב האישום):

טוען ב"כ הנאשמת כי ביום 22.1.06 המועד בו הוגש כתב האישום נגד אלי היה מונח מלוא חומר החקירה בפני התביעה הכללית. בשלב זה לטענתו  לא נתקבלה החלטה של המדינה להגיש כתב אישום נגד הנאשמת, שאם לא כן היה מוגש כתב אישום נגדה באותו מועד.

לדבריו, לאחר חודש ימים הוגש לפתע כתב אישום נגד הנאשמת. לטענת ב"כ הנאשמת, הסיבה לכך מקורה ב"תהייה", שהשמיעה השופטת בבית המשפט המחוזי במשפטו של אלי, אם יש מקום להגיש כתב אישום נגד הנאשמת, שאותו ראתה התביעה כהמלצה והגישה כתב אישום נגד הנאשמת.

7.         טוען ב"כ הנאשמת כי התנהלות זו של המאשימה יש בה משום פגיעה באינטרס ההסתמכות שנרקם אצל הנאשמת. לדבריו, אם חששה הנאשמת שמא יוגש נגדה כתב אישום, הרי חשש זה התפוגג בה בעת שהוגש כתב אישום רק נגד אלי.

טוען ב"כ הנאשמת כי בהתנהגותה זו של המאשימה יש טעם לפגם. לדבריו על פי שיטת המשפט בישראל הוענק לתביעה הכללית שקול דעת עצמאי ואסור בתכלית האיסור ששיקול דעת זה יוסט עקב "לחציו" או "המלצותיו" של גוף זה או אחר ובכלל זה בית המשפט. על התביעה לשקול שיקולים עניינים, במקצועיות ולא לשקול שיקולים זרים.

8.         המאשימה בתגובתה טוענת כי כתב האישום נגד אלי שהיה עצור הוגש ביום 22.1.06. הנאשמת לא הייתה עצורה לכן הוגש נגדה כתב האישום לאחר חודש.

עוד טוענת המאשימה כי הגשת כתב אישום חודש ימים לאחר הגשת כתב האישום נגד  אלי, בנסיבות המתוארות לעיל, אין בו כל פגם. לדבריה, עניינה של הנאשמת טופל על פי סדר העדיפויות של המאשימה, שקודם לכן בחרה להגיש כתב אישום נגד אלי שהיה עצור. זאת ועוד, פרק זמן של חודש ימים אין בו בנסיבות של כתבי האישום הנ"ל משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ופגיעה באינטרס ההסתמכות. לפיכך לדבריה לא נפל כל פגם בהגשת כתב האישום נגד הנאשמת 30 יום לאחר הגשת כתב האישום נגד אלי בעלה.

9.      בע.פ. 2910/94 יפת ואח' נ. מדינת ישראל  פד"י נ' (2) 221, דן כב' השופט דב לוין בתורת ההגנה מן הצדק וההשתק הפלילי. לאחר ניתוח עקרונות התורה שיסודה בסמכותו הטבועה של בית המשפט, קבע כב' השופט לוין את המבחן אשר צריך להנחות את בתי המשפט בבואם לבטל כתב אישום תוך שימוש בעקרון של ההגנה מן הצדק. אומר כב' השופט לוין בעמ' 370 לפסק הדין: 

"לבית המשפט במדינת ישראל שיקול דעת לעכב הליכים, משאין אפשרות להעניק לנאשם משפט הוגן ו/או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות, כפי שבית המשפט רואה אותו. המבחן  הקובע, כפי שאני רואה אותו לאמצו הוא  מבחן ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות, היינו התנהגות שערורייתית שיש בה משום  רדיפה, דיכוי  והתעמרות בנאשם...המדובר  במקרים  שבהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק  האוניברסלית נפגעת , דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסבלו. ברי כי טענה כגון זאת תעלה ותתקבל במקרים נדירים ביותר ואין  להעלותה כדבר שבשגרה ובענייני דיומא סתם. חשיבותה של טענת ההשתק הפלילי במקרים  שבהם התנהגות הרשות הייתה כה מקוממת עד כי אין להרשיע אדם כשמי שמעמידו לדין הוא שהביאו לכלל מעשה".

10.       בספרו של ד"ר ישגב נקדימון "הגנה מן הצדק" דן המחבר בין היתר בדוקטרינה של  הגנה מן הצדק ושיהוי בהגשת כתב אישום. בעמ'  316  בספרו אומר המחבר: " בהתאם להתפתחויות שחלו  במשפט הפלילי בישראל עם קליטתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק יש מקום ליתן כיום נפקות - בנוגע לשאלת מימוש אחריותו הפלילית של  הנאשם -  גם לזמן שחלף  מאז ביצוע העבירה המיוחסת לו ועד להגשת כתב האישום בגינה, וזאת  אף אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות הסטטוטורית של העבירה. בהקשר זה יש להביא בחשבון את האינטרס בהבאת העבריין לדין. אינטרס זה מושפע בנסיבות הנידונות מחומרת העבירה המיוחסת לנאשם. עבירות חמורות אשר הותירו רושם קשה וזעזוע על החברה, עשויות להקהות את עוקצו של השיהוי שחל בהגשת כתב האישום........ מן ההיבט של זכויות היסוד של החשוד או הנאשם כבר קבע בית המשפט הגבוה לצדק כי מי שמתנהלת נגדו חקירה פלילית גלויה זכאי לכך שזו תסתיים במהירות, בין בהגשת כתב אישום ובין בסגירת תיק. המתח ואי הוודאות  שבהם נתון כל מי שמתנהל נגדו הליך פלילי, הסטיגמה החברתית הנלווית על פי רוב למעמד של חשוד בפלילים, שיבוש אורחות החיים של החשוד ומשפחתו והמשאבים בממון ובזמן שעליו להשקיע בפרק זמן זה - כל אלה מצדיקים סיום מהיר של שלב החקירה וצמצום הזמן החולף עד להעמדה לדין למינימום האפשרי."

11.       ולענייננו -  מדובר בהגשת כתב אישום 30 יום לאחר שהוגש כתב האישום נגד אלי.  הטענה של אינטרס ההסתמכות עליו מבססת הנאשמת את טענתה לביטול כתב האישום מחמת התנהגות בלתי ראויה של הרשות, וכן טענתה כאילו שקלה המאשימה שיקולים זרים בהחליטה להגיש כתב אישום נגד הנאשמת -  אין להן על מה לסמוך.

12.       לא מדובר בהתנהגות בלתי נסבלת של המאשימה שיש בה לכאורה משום רדיפה של הנאשמת. פרק זמן של 30 ימים יכול ויצר בליבה של הנאשמת תחושה של התפוגגות הסכנה כי יוגש נגדה כתב אישום והיא הסתמכה על כך. דא עקא, שמדובר בפרק זמן כה קצר שלא נותן כל בסיס ריאלי להסתמכותה זו של הנאשמת. לכאורה מדובר בסדרת עבירות חמורות ביותר שמיוחסות לנאשמת ולבעלה אלי. הגשת כתב האישום נגד הנאשמת 30 ימים לאחר הגשת כתב האישום נגד אלי, במגוון של עבירות שונות מאילו  שבגינן הועמד אלי לדין,  הינו זמן סביר בהחלט. לא נפל כל פגם בהגשת כתב האישום נגד הנאשמת במועד שהוגש ובוודאי שלא נפגעה כהוא זה זכותה הבסיסית למשפט הוגן. ההסבר שניתן על ידי המאשימה, לפיו השיהוי הקצר נבע מכך שהנאשמת לא הייתה עצורה בעוד אלי היה עצור, הוא סביר בנסיבות העניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ