אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 1057/06

החלטה בתיק פ 1057/06

תאריך פרסום : 21/06/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1057-06
23/11/2006
בפני השופט:
ש' טימן-אב"ד ת' שפירא ש' ברוש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גלאובך
עו"ד אבירי
הנתבע:
אזולאי דוד
עו"ד שמואלי
עו"ד חילו
החלטה

1.         בהגיע המועד להשיב על כתב האישום, ביקשו הסניגוריות לטעון טענה מקדמית (על פי סעיף 149(3) לחסד"פ), לפיה נפל פגם או פסול בכתב האישום. כוונתן של הסניגוריות לכך שלא נתמלאו - לטענתן - ההוראות המנויות בסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

            סעיף זה שכותרתו "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע", והסניגוריות מכנות אותו כ"זכות שימוע", עוסק ביידוע נאשם, שאיננו מצוי במעצר, על הכוונה להגיש כנגדו כתב אישום ומתן הודעה לאותו נאשם, על זכותו לפרוש טענותיו בפני רשות התביעה בתוך 30 יום מעת קבלת ההודעה, כשזו רשאית - אם ראתה זאת לנכון - לבטל את כתב האישום כנגדו.

            אין חולק, כי הליך כזה, של יידוע פורמאלי ומתן ארכה של 30 ימים לשמיעת הטענות - לא בוצע במקרה שלפנינו.

2.         ואלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

            כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בעבירת פשע בתיק האמור להתנהל בפנינו, כשהאשמה היא אינוס. הוא נעצר לצורכי חקירה במעמד של חשוד, ומשתמו ימי המעצר שנועדו לכך - הגישה הפרקליטות "הצהרת תובע" לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, לפיה, היא מתכוונת להגיש בתוך 3 ימים כתב אישום ובקשה לעצור את החשוד עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לפיכך, ביקשה להאריך את מעצרו של הנאשם בשלושה ימים נוספים, כדי שכתב האישום יוגש תוך כדי מעצרו.

            הדיון בבקשה להארכת המעצר, שבמהלכו הוגשה הצהרת התובע כאמור, התנהל ביום שישי בשבוע. למרות הצהרת התובע, לא נעתר שופט המעצרים לבקשה והורה על שחרורו של הנאשם בתנאים, אולם עיכב את ביצוע השחרור עד למוצאי שבת, כדי לאפשר לתביעה לשקול הגשת ערר. בפועל, החליטה הפרקליטות לוותר על הגשתו של ערר ולהגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים מיד בבוקרו של יום א', כפי שאכן נעשה.

לפיכך, שוחרר בפועל הנאשם עוד ביום שישי בשעות הלילה.

            ביום א', התקיים דיון בבקשת התביעה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, לאחר  שכתב האישום הוגש בו ביום, כאשר הנאשם היה משוחרר בפועל כ-36 שעות, עד להגשת כתב האישום.

3.         טענתן של הסניגוריות הנכבדות, בקליפת אגוז היא, שעל פי סעיף 60 א' ובכפוף לס"ק (ז), הרי שבהיות הנאשם משוחרר בעת הגשתו של כתב האישום, חייבת היתה התביעה ליידע אותו על העברת חומר החקירה לידיה על פי סעיף 60א(א), ולהמתין 30 יום, שמא יגיש בקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו, כאמור בס"ק (ד).

            מאחר ואין חולק, כי כתב האישום הוגש בסופו של דבר בעת שהנאשם היה משוחרר, הרי לא חל החריג האמור בס"ק (ז), ומאידך גיסא, לדבריהן, לא התקיימו תנאי ס"ק (ה) המאפשרים הגשת כתב אישום בטרם חלפו 30 הימים או אף בטרם פנה הנאשם לתביעה.

            התביעה, כך נטען, לא הגישה טעמים כלשהם בכתב המנמקים את האפשרות לנקוט על פי החריג שבס"ק (ה) הנ"ל.

            לטענת הסניגוריות, לא ניתן לתקן בדיעבד את הפגיעה ב"זכות השימוע" שהיתה לנאשם, שמעמדו כיום שונה ממעמדו אז, שהיה "חשוד" בלבד. לפיכך, התוצאה היחידה האפשרית היא ביטול כתב האישום כנגדו.

4.         לא נוכל לקבל את טענותיהן של הסניגוריות הנכבדות.

            אין כל ספק, כי במישור הטכני, היה הנאשם משוחרר בעת שהוגש כתב האישום, ביום א' בבוקר. למעשה,  רוב השעות שבהן היה משוחרר, בית המשפט והפרקליטות היו סגורים עקב השבת ובשעות שחלפו עד צאת השבת, הוכנו כתב האישום והבקשה למעצרו עד תום ההליכים, שהוגשו כאמור מיד בבוקר שלמחרת. עם זאת, לא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהנאשם ידע על העברת חומר החקירה כפי המצוין בסעיף 60א(א) לידי התביעה,  וכן על הכוונה להגיש מיד כתב אישום כנגדו, שהרי בדיון שהתקיים ביום שישי בפני בית המשפט, עוד בעת מעצרו, הוגשה "הצהרת תובע", בה נאמר כי התביעה עיינה בחומר החקירה שהגיע לידיה, והודיעה כי בכוונתה להגיש כנגד הנאשם כתב אישום ובקשה למעצרו עד תום ההליכים וזאת בתוך 3 ימים.

            לטעמנו, ניתן לראות בהצהרת התובע דלעיל הודעה כי לדעת התביעה קיימות במקרה זה נסיבות המצדיקות הגשתו של כתב האישום בטרם חלפו 30 הימים, כאמור בס"ק (ה). הצהרת התובע שבכתב, כך סבורים אנו, מהווה לכאורה תחילתו של המהלך לרישום הטעמים לכך, שבאו בסופו של דבר לידי ביטוי מלא בבקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה בבוקר יום א', בדיוק כפי שנאמר בהצהרת התובע.

            סבורים אנו, על כן, כי היותו של הנאשם משוחרר לפרק הזמן הקצר בנסיבות האמורות לעיל, אינו מצדיק כשלעצמו ביטולו של כתב האישום.           

5.         אך זה איננו העיקר.

            איננו יכולים לקבוע כי זכויותיו המהותיות של הנאשם נפגעו עקב הגשתו של כתב האישום כפי שהוגש. כפי שהצהירה התובעת וכפי הנאמר בפסיקה וכמקובל כמעשה של יום יום, פתוחה דלתה של הפרקליטות לשמוע טענות הסניגורים והסתייגויותיהם, באופן שאם תשתכנע כי יש לבטל את כתב האישום, תעשה זאת, ומרגע זה כאילו לא הוגש מעולם.

            איננו סבורים שמעמדו של חשוד בשימוע בטרם הגשת כתב אישום, שונה באופן מהותי ממעמדו של נאשם המבקש את ביטולו לאחר ההגשה, במיוחד כשהוא איננו עצור. מסכימים אנו, כי מבחינת הרגשתו של הנאשם קיים הבדל כזה, אולם אין בכך כדי להוות פגם העולה עד כדי ביטול כתב אישום לאחר שכבר הוגש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ