אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1891/06

החלטה בתיק פשר 1891/06

תאריך פרסום : 07/06/2007 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1891-06
28/11/2006
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
יוסף מנור
עו"ד חיים צדוק ושות'
הנתבע:
1. ערבות פיתוח הנגב והשפלה בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד אבי שץ
עו"ד אילון בריל
החלטה

מונחת בפני בקשתו של מר יוסף מנור (להלן: "המבקש"), כי אתן צו לפירוק חברת ערבות פיתוח הנגב והשפלה (1995) בע"מ (להלן: "המשיבה"). הבקשה מבוססת על טענת המבקש כי הוא נושה בחברה בסך של מעל ל-2 מיליון ש"ח. המשיבה מתנגדת לבקשה ועותרת לדחייתה.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נטושה לענין השאלה, האם למבקש נשייה ודאית, או שמא עסקינן בנשיה הנתונה במחלוקת אמיתית, ואי לכך מן הראוי לדחות את הבקשה ולהפנות את הצדדים לבירור בערכאה אזרחית רגילה. זאת, אף לאור הדברים אשר נאמרו לא אחת בבית משפט זה, הן בפש"ר 1818/01 בענין אתגרים והן בפסקי-דין אחרים, לפיהם אין טוען לחוב רשאי לעשות "קיצור דרך" ולהשתמש בבקשת פירוק כאמצעי לחץ על הצד שכנגד, בטרם השיג פסק-דין לפיו אכן קיים חוב.


לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ונערך דיון בו נחקרו המצהירים משני הצדדים, ניתנת החלטתי זו

1.         יסוד החוב הנטען והמחלוקת בין הצדדים הינו בהסכם מיום 3.7.02, אשר היווה פשרה בסדרת מחלוקות כספיות קודמות. בהסכם שבין הצדדים, הוטל על החברה לשלם למבקש סכומי כסף (אותם אכן שילמה מאוחר יותר), וכמו כן, ניתנה למבקש אופציית put, לפיה הוא רשאי לכפות על החברה לרכוש את המניות אותן הוא מחזיק בידו, אם וכאשר ידרוש זאת. אלא, שההסכם התנה את מימוש האופציה בכך כי המניות תהיינה נקיות משעבוד וזכויות אחרות של צדדי ג' .

2.         המבקש טוען כי הפעיל את האופציה ביום 5.3.06, אלא שהחברה סירבה לשלם את הכספים המגיעים לו עבור המניות.

טענתה העיקרית של החברה המשיבה, בעניין זה, הינה כי התנאי בדבר היותן של המניות "נקיות" לא התמלא, באשר באותו מועד היתה תלויה ועומדת כנגדו התראת פשיטת רגל (קרי, נפתחו כנגדו הליכי פשיטת רגל) מטעם בנק לאומי.

אין מחלוקת, כי זמן לא רב מאוחר יותר, הגיע המבקש להסכם עם הבנק שהגיש את הבקשות דנן, והליכי פשיטת הרגל בוטלו, בלא שניתן כנגד המבקש צו כינוס . אלא, שלטענת המשיבה אין בכך נפקא מינא, באשר במועד הקובע רבץ על המניות "צילו" של הליך פשיטת הרגל, דבר אשר העמיד את המשיבה בסכנה כי אם היתה ממלאת את חלקה בעסקה, היתה מעמידה עצמה בסיכון כי נאמן בפשיטת רגל יתבע ממנה בעתיד ביטול והשבה של המניות, היות והעסקה נעשתה "ללא אישור", במהלכה של פשיטת רגל. זאת, היות ואין חולק כי לו נתקבלה בקשת הכינוס, היו הליכי פשיטת הרגל נחשבים כאילו החלו ביום הגשת הבקשה על-ידי בנק לאומי, מועד קודם למועד הקובע למימוש האופציה.

אי לכך, טוענת המשיבה כי חל סעיף 4.1 להסכם האופציה, הקובע כי אם לא הועמדו המניות נקיות , יחשב הדבר כאילו לא מומשה האופציה .

3.         השאלה שבמחלוקת נוגעת למהות המושג המשפטי "חוב שנוי במחלוקת כנה".

ההלכה הבסיסית והמושרשת הינה, כי טוען לנשיה אינו יכול להשתמש בבקשת פירוק כאמצעי לחץ. נסיון כזה, הן ללחץ והן להשגת "קיצור דרך" שימנע התדיינות על החוב בערכאה אזרחית, נתפס כמעשה פסול אשר דינו דחיית בקשת הפירוק ולא פעם אף השתת הוצאות לדוגמא על המבקש (ראה למשל את האמור בעניין פש"ר 1260/00 משה בינדר נ' אמ.אמ.וי בניה, אחזקות וניהול נדל"ן בע"מ).

אלא מאי? אף לכלל חשוב ויסודי שכזה יתכנו חריגים; בין היתר, מן הראוי להקפיד כי המחלוקת על החוב תהיה אכן "כנה", ולא תהפוך לאמירה גרידא אשר ניתן להשתמש בה בכל עת מצוא, בלא תלות בקיומה של מחלוקת אמיתית בין הצדדים. אכן, כאשר החוב מעוגן בפסק-דין סופי של ערכאה משפטית, לא תתכן כלל ועיקר טענה על "מחלוקת כנה" (אף אם המשיב חולק על החוב וסבור כי הערכאה המשפטית שגתה בקביעותיה). אולם, יתכנו מקרים חריגים, בהם לא ניתן לדבר על "מחלוקת כנה", אף כאשר מבקש הפירוק אינו אוחז בפסק-דין, ואין בידו אף הודאה מפורשת של החברה, המשיבה, בחוב.


עסקינן, למעשה, בקבוצת מקרים בהם טוענת המשיבה "אינני חייבת מאומה", אולם בחינת טענותיה מגלה כי הן מופרכות על פניהן, עד כי נראה שאין עסקינן אלא בטענות סרק לכל דבר ועניין. מן הראוי לשוב ולהדגיש, כי עסקינן בחריג מצומצם יחסית, ובמקום בו טענות החברה המשיבה ראויות לבירור, הרי מן הראוי לדחות את בקשת הפירוק ולהעבירה לערכאה אזרחית, אף אם בית המשפט סבור כי טיעוני החברה המשיבה חלשים יחסית. אין צורך להכביר מילים, כי לא קיימים מבחן או "אמת מידה" מדוייקת בעניין זה, והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט של פירוק.

4.         מהו הדין במקרה דנן?


לו עסקנו במחלוקת משפטית (קל וחומר עובדתית) בשאלה האם אכן הפעיל המבקש כדין את האופציה במועד הקובע, באורח שהיה מעלה סוגיות עובדתיות ומשפטיות מתחום דיני האופציות, הרי שהמסקנה היתה ככל הנראה כי דין הסכסוך להידון בערכאה אזרחית מתאימה.

אלא מאי? אף אם מכתבי הטענות ניתן היה להתרשם לכאורה כי החברה חולקת על העמדת האופציה לפרעון במועד בו היתה תקפה לכאורה, הרי שהמשך ההתדיינות בתיק הבהיר, כי כל הגנתה של החברה אינה מתמקדת אלא בסוגיה אחת :

החברה אינה חולקת למעשה על מועד הפעלת האופציה, אלא עולה מטענותיה כי הסיבה האחת והיחידה בגללה סירבה לשלם את הכספים הינו כי באותו מועד היתה תלויה ועומדת בקשת כינוס. על כך, למעשה, מבוססת ההתנגדות כולה, וכלשון בא-כוח החברה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ