אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1860/04

החלטה בתיק פשר 1860/04

תאריך פרסום : 24/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1860-04,1124-06
04/05/2006
בפני השופט:
אלשיך ורדה

- נגד -
התובע:
רו"ח אילן ששון - בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת צמנטכל הנדסה ויזום צפון בע"מ
הנתבע:
1. רו"ח שמשון מרון
2. בתפקידו ככונס נכסים של החברה
3. אלדד קרמר
4. אוליטל הנדסה ויזום בע"מ
5. צמנטכל ב. קוטין בע"מ - באמצעות המפרק עו"ד צוריאל לביא
6. בנק הפועלים בע"מ
7. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד אלונה בומגרטן
עו"ד אילון בריל
החלטה

עסקינן בבקשת המנהל המיוחד לצמנטכל הנדסה וייזום צפון בע"מ- בכינוס נכסים ובפירוק (להלן: "החברה") להורות על בטלותו של שיעבוד צף על נכסי החברה אשר נרשם לטובת בנק הפועלים (להלן: "הבנק") ביום 22/1/2003. המנהל המיוחד עתר במסגרת בש"א זו אף לסעדים נוספים, אולם בהחלטתי מיום 3/1/2006 קבעתי כי בקשה זו תתייחס אך למבוקש במסגרת סעיף א' לרישא הבקשה, קרי הבקשה באשר לתוקף השעבוד הצף.

השתלשלות האירועים, והעובדות הצריכות לעניין;

1.         השעבוד הצף נוצר ביום 31/10/2002. לאחר בקשת הבנק למתן ארכה ברשם החברות, נרשם השעבוד לטובת הבנק ביום 22/1/2003.

2.         במהלך השנים 2002 עד 2004, הוגשו כנגד החברה ארבע בקשות פירוק במועדים שונים:

א.         בקשת הפירוק הראשונה כנגד החברה הוגשה על ידי חברת אלרם גנרטורים בע"מ ביום 20/11/2002, והוסרה חמישה ימים לאחר מכן.

ב.         בקשת הפירוק השנייה כנגד החברה הוגשה על ידי בנק דיסקונט בע"מ ביום 19/12/2002, קרי לאחר יצירת השעבוד, ובטרם רישומו (להלן: "בקשת הפירוק השנייה"). ודוק; פניית הבנק לרשם החברות בבקשה למתן ארכה לרישום השעבוד נעשתה באותו יום בו הוגשה בקשת הפירוק השנייה.

ביום 22/1/2003, הוא יום רישום השעבוד הצף, מונה לחברה מפרק זמני, הוא המנהל המיוחד מגיש בקשה זו, בתוארו אז.

ביום 13/3/2003, בעקבות הסדר אליו הגיעו הצדדים במסגרת דיון אשר נערך בפני חברתי, כבוד סגנית נשיא (כתוארה אז) בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת גילאור, נמחקה בקשת הפירוק השנייה, והמפרק הזמני שוחרר מתפקידו .

ג.          בקשת הפירוק השלישית הוגשה על ידי החברות אדירים ביטחון ואחזקה (1993) בע"מ, וחירות ייזום ומקרקעין בע"מ ביום 3/2/2004 (להלן: בקשת הפירוק השלישית).  בקשה זו נדחתה על ידי כבוד סגנית הנשיא (כתוארה אז) גילאור ביום 21/6/2004. באותה החלטה ציינה השופטת גילאור כהאי לישנא:

"...ביום 16/6/2004 הוגשה הודעה מטעם החברה בצירוף מכתב של רוה"ח לפיו הוא מאשר שעל פי הדו"חות הכספיים של החברה והמסמכים שהוצגו בפניו החברה סולבנטית...משכך, אני דוחה את הבקשה לפירוק החברה שהוגשה על ידי המבקשות." (הדגשה שלי-ו.א).

ד.         בקשת הפירוק הרביעית הוגשה ביום 11/8/2004, כשנה וחצי לאחר מועד רישומו של השיעבוד הצף , וביום 13/12/2004, כחודש וחצי לאחר שמונה לחברה כונס נכסים קבוע,  ניתן צו הפירוק, אשר בעקבותיו מונה המנהל המיוחד.

עד כאן העובדות הצריכות לעניין ולהלן החלטתי;

3.         מחלוקת נטושה בין הצדדים בשאלה האם וכיצד ניתן לתקוף השעבוד אשר נוצר לטובת הבנק, וזאת לאור העובדה שבקשת הפירוק השנייה, אשר הוגשה בו ביום בו פנה הבנק לרשם החברות בבקשה להארכת מועד לרישום השעבוד הצף, נמחקה ביום 13/3/2003, ואילו החברה נכנסה להליכי פירוק שוב אך בתאריך 13/2/2004, תוך שמועד תחילת הפירוק הוא יום הגשת הבקשה קרי 11/8/2004.

4.         הוראות המחוקק בעניין זה ברורות. ההוראה המיוחדת הקובעת בטלותם של שעבודים צפים שעשתה החברה בתקופה של שישה חודשים לפני תחילת הפירוק קבועה ב סעיף 359 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983, ומורה כדלקמן:

"שעבוד צף שנוצר על נכסי חברה שנוצר בתוך ששה חודשים שלפני תחילת פירוקה, אין לו תוקף אלא כדי הסכום ששולם במזומנים לחברה עקב השעבוד בשעת היווצרו או אחריו, בצירוף הריבית על אותו סכום בשיעור הקבוע לעניין זה לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ג- 1972, זולת אם הוכח שבתכוף לאחר היווצרו של השעבוד הייתה החברה כשרת פירעון." (הדגשה שלי- ו.א)

5.         הנה כי כן, די בהוראה זו כדי לדחות את בקשת המנהל המיוחד. משנמחקה בסופו של יום בקשת הפירוק השנייה לא ניתן לבחון יצירת השעבוד ביחס למועדי הפירוק הנסובים על אותה בקשה, ואין מנוס מלקבוע כי באותה העת הייתה החברה סולבנטית.

גם אילו הייתי מקבלת את טענת המנהל המיוחד כי במועד יצירת השעבוד הייתה החברה חדלת פירעון (טענה שדינה להידחות לאור כך שכל כולה נשענת על בחינה מאזנית, ובהעדר גירעון מסחרי המתבטא באי תשלום החובות במועדם, אין בה די כדי להוות עילה לפירוקה של החברה), הרי שמרגע שנמחקה בקשת הפירוק, פסק מרוץ הזמנים. זאת ואף זאת; טול מקרה בו רישום השעבוד הצף היה נעשה לאחר שנמחקה בקשת הפירוק השנייה, הרי אז לא הייתה יכולה להיות למנהל המיוחד כל טענה בקשר לתוקפו.

6.         בכך אף יש כדי לדחות את טענתו של המנהל המיוחד לפיה בחינת תוקף השעבוד מצריכה פנייה אל הדין הכללי, וזאת מהטעמים הבאים:

            ראשית , ספק רב אם ניתן לתקוף עסקאות בהתאם ל"דין כללי", וזאת מבלי להפנות לסעיפי חקיקה רלוונטיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ