אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1597/05

החלטה בתיק פשר 1597/05

תאריך פרסום : 31/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1597-05,18846-05
16/01/2006
בפני השופט:
אלשיך ורדה

- נגד -
התובע:
Buckeye Steinfurt GmbH
עו"ד אלון צדוק ואח'
הנתבע:
1. רו"ח חיים קמיל - בתפקידו כנאמן בתקופת הקפאת ההליכים של חברת ח.ח. בשמת תעשיות בע"מ
2. מאירון שיפינג בע"מ
3. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד דן מרויץ
עו"ד רוני הירשנזון
החלטה

מונחת בפני מחלוקת אשר נתעוררה בין חברת Buckeye Steinfurt Gmbh (להלן: "המבקשת"), לבין הנאמן של חברת ח.ח בשמת תעשיות בע"מ (להלן: "המשיבה"). הבקשה העומדת בפני היום הינה המשכה של מחלוקת אשר נתעוררה סמוך לראשית הקפאת ההליכים של המשיבה. המבקשת הינה חברה גרמנית אשר סיפקה למשיבה סחורות באמצעות משלוחים ימיים; לאור קריסתה של המשיבה והקלעותה להקפאת הליכים, לא עלה בידי המשיבה לשלם למבקשת את התמורה בגין אחד המשלוחים האחרונים. לטענת המבקשת, נותרה המשיבה חייבת לה מעל 73,000 אירו.

עם קריסתה של המשיבה, פעלה המבקשת בכדי לעכב סחורות אשר הגיעו באותה עת לנמל אשדוד, ואשר היו דרושות להמשך הפעלתה של החברה; אי לכך, ניתנה החלטת ביניים לפיה תשוחרר הסחורה, וזאת בתמורה לבטוחה שיספק הנאמן בהקפאת הליכים, וכן בכפוף לשמירת זכותה של המבקשת להעלות כל טענה אותה יכולה היתה לטעון לו הוסיפה היא (או צד ג' הפועל מטעמה) לעכב את הסחורה. מכאן, הבקשה שבפני; עיקר המחלוקת בין הצדדים נובעת מרצונה של המבקשת לחלט מן הבטוחה עד לגובה החוב כלפיה, בטענה לקדימות מהותית על שאר נושי החברה (בגבול שווי הנכסים המעוכבים). בעניין זה מעלה המבקשת שתי טענות מרכזיות:

האחת: טענה כי לזכותה עומדת תניית שימור בעלות תקפה, אשר הוכנסה במפורש לחשבוניות ולמסמכים מחייבים אחרים בין הצדדים.

לחלופין, טוענת המבקשת כי אף אם לא היתה עומדת לזכותה תניית שימור בעלות (או במידה ובית המשפט ימצא לנכון שלא ליתן לה תוקף), הרי שעומד לרשותה עכבון המזכה אותה בקדימות. בעניין זה, טוענת המבקשת כי ניירות המטען אינם "שטרי מטען", אלא ניירות מסוג Waybill, שאינם מקנים למשיבה זכות קניינית כלשהי . לשון אחר; כל עוד לא נמסרו הסחורות בפועל למשיבה, הרי שאין הנייר בידה מבטא אלא זכות אובליגטורית, וזכותה של המבקשת היתה להורות על עיכוב הסחורות, אף לאחר שהגיעו לנמל אשדוד.

הנאמן חולק על שתי הטענות; כונס הנכסים הרשמי תומך בעמדת המשיבה בכל האמור בעכבון, אך נוטה להתנגד לטענותיה בכל האמור בתניית שימור הבעלות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו;

1.         הסוגיה הראשונה להכרעה, בנסיבות המקרה, נוגעת לתניית שימור הבעלות. זאת, באשר נקל לראות כי אם יעלה בידי המבקשת להוכיח כי שימרה את בעלותה בטובין, לא יהא כל צורך להדרש לטענת העכבון.

ההלכה הבסיסית החלה בעניין זה, הינה החלטת בית המשפט העליון ברע"א 1690/00, בעניין קידוחי הצפון בע"מ (להלן: הלכת קידוחי הצפון). אין צורך להכביר מילים על כך, כי באותו פסק-דין עקרוני, ביטל בית המשפט העליון את ההלכה הקודמת ש"משלה בכיפה" קודם לכן; הדין העקרוני החל מאותה עת ואילך, הינו כי שיטת המשפט הישראלית מכירה באורח עקרוני באפשרות לשמר בעלות , וזאת בלא לבחון את העניין בכלים הלקוחים מחוק המשכון ומדיני הסוואת המשכון, כפי שהיה נהוג קודם לכן.

עם זאת, הובהר אף באותו פסק-דין, וכן בשורה ארוכה של פסקי דין מחוזיים שניתנו בעקבותיו, כי שאלת שימור הבעלות הינה שאלה עובדתית בעיקרה, והיא תוכרע בכל מקרה ומקרה לגופו, בהתחשב בנסיבות, וכן בקיומם או העדרם של שורת סממנים היכולים לתמוך בטענה כי שומרה הבעלות, או להפריך אותה. האיזון בין הראיות והטענות השונות, הינה, במובהק, שאלה שבעובדה הקשורה להתרשמותה של הערכאה הדיונית מכל מקרה והצדדים הכרוכים בו.

2.         סוגיות אלו הובהרו ופורשו בהרחבה בפסק הדין המחוזי שניתן בפש"ר 1331/03 בש"א 13878/03, בעניין און נ' מעגלים בקרה ופיתוח.

שם נדונה שורה של תהיות ושאלות מהותיות שנגרמו בשל שינוי ההלכה, והצורך לישמה הלכה למעשה. עיקרי הדברים הינם, כי שימור-בעלות, ככל מנגנון אשר מכוון ליצר, להסדיר או לשנות את המצב הקנייני , הינו מנגנון אשר נועד ליצור סטטוס עובדתי-משפטי מהותי , בפועל , ובכך הותוותה הדרך להבדיל בין שימור בעלות "אמיתי", לבין חוזים למראית-עין, שכל כוונתן אינה אלא להכשיר העדפת נושים במסווה של שימור בעלות.

באותו עניין, כמו גם בפסקי דין מאוחרים יותר, הובעה עמדה המסתייגת מדרכם של ספקים כאלו ואחרים "לשרבט" תניות שימור בעלות במאוחר, לאחר שההסכם כבר נכרת בין הצדדים, ולנסות לשרבב אותו למסמכים טכניים בעיקרם המסדירים את ביצוע המשלוחים בפועל. עם זאת הובהר לא אחת, שאין עסקינן בקביעה גורפת, השוללת את שימור הבעלות או מכריזה עליה כ"תניה למראית עין" כל אימת ששימור הבעלות מופיע על תעודות משלוח. אמנם, במקום בו מתקיימים בין הצדדים יחסים חוזיים ארוכי-טווח הנוגעים לעסקאות בסכומים נכבדים, ראוי (וכן עדיף מבחינה ראייתית) כי תניית שימור הבעלות תזכה למקומה הראוי - כתניה מפורשת ובלתי-משתמעת לשתי פנים בחוזה המסדיר את היחסים העסקיים בין הצדדים. אלא, שחרף האמור לעיל, נבחן כל מקרה לגופו - ובין היתר בהתאם למיהות הצדדים, להתרשמות בית המשפט מטיעוניהם ומערכת היחסים ביניהם, וכן לפי מגוון שיקולים נוספים השופכים אור על המערכת ההסכמית והשלכותיה הקנייניות.


במילים אחרות: פסק הדין בעניין און והפסיקה שהלכה בעקבותיו לא קבעו (ומעולם לא התיימרו לקבוע), כלל גורף של "דרישת כתב" מסוג מסויים - אולם הוער כי להעדרה של הסדרה מסודרת וברורה של שימור בעלות עשויה להמצא, בנסיבות מסויימות, משמעות ראייתית נכבדה. כך או כך, הדברים אינם נבחנים עוד לפי השאלה, האם נערכה "קונסיגנציה אמיתית" אם לאו, והאם התמלאו דרישות חוק המשכון - דרישות ומבחנים אלו עברו מן העולם, ועל כך אין חולק, עם ביטולה של הלכת קולמבו והחלפתה בהלכת קידוחי הצפון.

3.         לאחר שהובהרה ההלכה הכללית, מן הראוי לבחון את נסיבות המקרה דנן.


לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ברורה, כי כוונתה של המבקשת לשמר בעלות באה לידי ביטוי מפורש, הן על-גבן של אישורי ההזמנות (כאשר בחלקו הקדמי של הדף מופיעה הפניה מפורשת לאותם תנאים), והן בחשבוניות. לאחר שעיינתי ושקלתי את הדברים, באתי לכלל מסקנה כי אופן ניסוחן של התניות דנן, שונה באורח מהותי מן המקרים שנדונו בפסקי הדין הקודמים שבאו בעקבות פסק הדין בעניין און (ראה למשל עניין פשר 2316/04 בשא 25585/04 רו"ח ברדיצ'ב נ' ג'ון עמיר עיניו, ואחרים).

אמנם, גם במקרה דנן אין מדובר ב"חוזה אב" מסודר הקובע תניית שימור בעלות, אלא שתנאי אינו בשום פנים אופן תנאי בל-יעבור לתוקפה של תנייה שכזו; אלא מאי? האופן המסודר, העקבי והחד-משמעי בו נוסח שימור הבעלות במקרה דנן, שונה באורח מהותי ממקרים שנדונו בפסקי הדין האחרים, בהם שורבט רישום שהתיימר לקבוע שימור בעלות בכתב יד ובאורח לא סדיר ולא ברור - באורח שיצר רושם, כאילו ניסה הספק "לשפר עמדות" במאוחר, וכמעט "להגניב" את תניית שימור הבעלות לתוך ההסכמה החוזית.

4.         טוען הנאמן, כי התניות נוסחו (ולשיטתו, שמא לא בכדי) בשפה הגרמנית, שאינה שפה בין-לאומית, ואיש מאנשי החברה לא הבין אותה. עם כל הכבוד הראוי, טוב היתה לטענה זו אלמלא הועלתה כלל. אם אכן עסקינן במסמכים משפטיים, עליהם מופיע משפט ברור באנגלית , המפנה לתנאים המופיעים בחלקו האחורי של המסמך, הרי שכל איש עסקים סביר היה רואה עצמו מחוייב לברר היטב באלו תנאים מדובר - בין אם דובר גרמנית הוא, ובין אם לאו; במקרה כזה, לא היה כל קושי לברר עם החברה הגרמנית למה כוונתה; כך או אחרת, אין לקבל גישה, לפיה יכולה החברה לקבל את הסחורות ולאשר את המסמכים, תוך שהיא מתעלמת מהתנאים המפורשים המודפסים על החשבונית, בטענה של "אי הבנה" - בעודה שומרת על אותה "אי הבנה" בליבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ