אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1398/02

החלטה בתיק פשר 1398/02

תאריך פרסום : 12/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1398-02,24220-06
12/02/2007
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
שמואל ובסיה מאיה
עו"ד שי ארז
הנתבע:
1. בנק למסחר בע"מ (בפירוק)
2. עו"ד אורי ברגמן ורו"ח יהודה בר לב בתפקידם כמנהלים מיוחדים של בנק למסחר בע"מ
3. כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק למסחר בע"מ

עו"ד אביחי דרזנר
עו"ד טובה פריש
החלטה

עסקינן בבקשתם של בני הזוג שמואל ובסיה מאיה, בה עותרים הם כי יותר להם להגיש תביעה שכנגד, כנגד הבנק למסחר-בפירוק (להלן: "הבנק"), וזאת בהמשך להליכים בהם נקט הבנק כנגד המבקשים בעניין חובם הנטען של המבקשים כלפי הבנק.

1.         לטענת המבקשים, הגשת התובענה כנגדם על ידי הבנק ביום 27/3/2006 היא אשר יצרה "טעם מיוחד" המצדיק את האיחור בהתנהלותם, שכן רק עם הגשתה התחוורה להם התנהלותו של הבנק אשר גרמה להם נזקים. עוד מעלים המבקשים טענות בדבר השתהות הבנק בהגשת התביעה כנגדם, ובעניין זה אף מוסיפים המבקשים וטוענים טענות בדבר התרשלותם של המנהלים המיוחדים אשר מונו לבנק, בכל הנוגע להפעלת הסמכויות אשר ניתנו להם.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בתגובת כנ"ר, ניתנת החלטתי זו;

2.         למעשה, ניתן לחלק את עיקר טענותיהם של המבקשים לשתיים: טענות בדבר נזקים אשר נגרמו להם כתוצאה מהתנהלות הבנק עובר לקריסתו מחד גיסא, וטענות נזיקיות בדבר התנהלותו של הבנק ושל המנהלים המיוחדים לאחר מתן צו הפירוק , מאידך גיסא. בעניין אחרון זה טוענים המבקשים כי עילת התביעה שכנגד התגבשה זמן רב לאחר קריסתו של הבנק ולאחר מתן  צו הפירוק, באופן אשר מפחית לטענתם ממשקלה של העובדה כי תביעתם הוגשה ארבע שנים לאחר מתן צו הפירוק.

3.         בטרם אתייחס לגופם של דברים אומר כי דין טענותיהם של המבקשים בהן מסתמכים הם על האמור בע"א 7954/03 בעניין אמדאוס דוולופמנט בע"מ (להלן: "פרשת אמדאוס"), להידחות. סוגית הגשתה של התביעה שכנגד במסגרתה של פרשת אמדאוס לא היתה אלא סוגיה שולית למחלוקת העיקרית, היא סוגיית זכאותו של נושה לקזז חוב שהחברה חבה לו, מחובו כלפי החברה. ברי כי אין אלו נסיבות המקרה דנא . באותו מקרה כלל לא הוגשה תביעה מטעם הבנק, ואף לא נטענה טענה מצד המערערת בדבר רצונה להגיש תביעה נזיקית כנגד הבנק. די בכך כדי לדחות את טענותיהם של המבקשים בעניין זה, ואין לי אלא להכריע בבקשתם לגופה.

3.         דומה כי בטענותיהם בעניין סוגיית "הטעם המיוחד" להגשת התביעה שכנגד רק לאחר שהוגשה תביעת הבנק, נתפסו המבקשים לכלל טעות, שכן בטענתם בעניין זה מערבבים הם מין בשאינו מינו. ובמה דברים אמורים? המבקשים טוענים כי הגשת התובענה על ידי הבנק למעלה משלוש שנים לאחר שניתן הצו לפירוקו, יצרה ניתוק, כך כדברם, המקים "טעם מיוחד" בהתאם להוראות החריג הקבוע בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, המאפשר להם להגיש תובענתם הנזיקית באיחור, במסגרת הליך התביעה שכנגד.

            דא עקא; אותו "טעם מיוחד" אשר מוזכר בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, אינו אלא חריג המאפשר בנסיבות אלו ואחרות להגיש תביעת חוב באיחור, ואין הוא מתייחס כלל לאפשרות להגשת תובענה נזיקית . אין מקום לגזור גזירה שווה בין שני מונחים אלו .

הגשתה של תובענה נזיקית במסגרת הליך פירוק, אינה אלא פועל יוצא של הגשת תביעת חוב במועד, ולמצער, של הגשת תביעת חוב באיחור ובצירוף "טעם מיוחד" הנתמך בתצהיר לאיחור בהגשתה, במסגרת בקשה להארכת מועד.

            במקרה דנא לא הגישו המבקשים תביעת חוב כלל , וממילא לא הגישו הם בקשת להארכת מועד להגשתה. המבקשים דילגו מעל משוכה זו, והגישו תובענה נזיקית, וזאת אף מבלי לבקש את אישורו של בית המשפט של פירוק, חרף הוראת סעיף 267 לפקודת החברות.

            לסוגיית הגשתה של תובענה נזיקית מבלי שהוגשה תביעת חוב התייחסתי לא פעם בהחלטותי, ואין לי אלא להפנות בעניין זה אל החלטתי בפש"ר 1541/02, בש"א 22509/03 בעניין סולמות חגית (1990) בע"מ נ' המנהל המיוחד של חברת צינקל בע"מ- בפירוק ואח', במסגרתה קבעתי כי עובדת קיומו של נושה, הרואה עצמו כנושה נזיקי, אינה פותרת נושה זה מהגשת תביעת חוב במועד. וראה לעניין זה גם החלטתי בבש"א 26624/05 בעניין גני הקונגרס נכסים השקעות בע"מ ואח' נ' הבנק למסחר בע"מ- בפירוק.

4.         יצוין עוד כי בהחלטתי אשר ניתנה אך לאחרונה בבש"א 19664/06 בעניין טולדו רוני נ' עו"ד אורי ברגמן בתפקידו כמנהל המיוחד של הבנק למסחר בע"מ- בפירוק, התייחסתי בקצרה אף לסוגיית מועד הגשת התביעה על ידי הבנק וקבעתי כי אין במועד זה כדי לשנות את המושכלה הבסיסית לפיה על נושה הסבור כי תביעתו הינה נזיקית במהותה, לנהוג ככל המבקשים ולהגיש תביעת חוב במועדים הקבועים לכך על פי דין, קרי עד חלוף שישה חודשים ממועד מתן צו הפירוק. לפיכך, אף לו הייתי הולכת כברת דרך לקראת המבקשים בכל הקשור לפרשנותם את סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, הרי שבסופו של יום אין בהגשת התביעה כנגדם מטעם הבנק כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק את התנהלותם המאוחרת, שכן אין מקום לראות במועד הגשת התביעה על ידי הבנק כמועד

התגבשותה של העילה הנזיקית לה טוענים המבקשים. ככל שסברו המבקשים כי נגרמו להם נזקים עקב התנהלות הבנק עובר לקריסתו, הרי שהיה עליהם לפעול בעניין, וזאת ללא קשר לפועלו של הבנק.  למצער, צפה ועולה תמונה במסגרתה סברו המבקשים, בתקופת קריסתו של הבנק אשר נודעה ברבים, כי לא תהא תוחלת בהגשת תביעת חוב על ידם, ועל כן בחרו, משיקוליהם שלהם, שלא להגישה. דא עקא; משהוגשה תביעת הבנק כנגדם סברו כי בנסיבות קריסתו, ייטב להם לו ירחיבו את היריעה ויטענו טענות בדבר נזקים אשר גרם להם הבנק. מהלך כגון דא אין בכוונתי לאשר.  לא למותר לציין כי המבקשים לא העלו בכתבי הטענות כל הסבר לטענתם לפיה הנזק הנטען על ידם טרם נתגבש עם קריסתו של הבנק, או שמא לא ניתן היה להערכה במועד זה.

5.         אשר לטענותיהם של המבקשים בדבר התנהלותם של המנהלים המיוחדים ובדבר הנזקים אשר נגרמו להם לכאורה, לאחר קריסתו של הבנק, הרי לצורך בירורן של טענות אלו כלל אין מקום להגשת תביעה שכנגד, שכן טענות מסוג זה, דינן להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות בפני בית המשפט של חדלות פירעון. אוסיף כי טענות אלו אינן עוסקות בסוגיות המשפטיות העולות מכתב התביעה אשר הגיש הבנק, וככאלה מהוות הן הרחבתה של יריעת המחלוקת אל סוגיות אשר לא הועלו בכתב התביעה. אף מסיבה זו, דין בקשתם של המבקשים להידחות, וראה לעניין זה החלטתי בבש"א 13186/06 בעניין פנדה כרוניקה יוזמה והשקעות בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ-בפירוק.

סוף דבר;

6.         דין הבקשה להידחות. ברי כי אין בכך כדי למנוע מהמבקשים לטעון את טענותיהם בעניין יתרת החוב שבגינה הם נתבעים, אולם אין הם רשאים להרחיב את יריעת המחלוקת ולהגיש תביעה שכנגד. בנסיבות העניין, איני מוצאת מקום להטלת הוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום כ"ד בשבט, תשס"ז (12 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

אלשיך ורדה, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ