אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1398/02

החלטה בתיק פשר 1398/02

תאריך פרסום : 09/07/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1398-02,12355-06
04/10/2006
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
רו"ח יהודה ברלב בתפקידו כמנהל מיוחד של בנק למסחר בע"מ
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק למסחר בע"מ
2. עו"ד אורי ברגמן בתפקידו כמנהל מיוחד של בנק למסחר בע"מ

החלטה

בפתח דבריי, אני מוצאת להתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן החלטתי, וזאת עקב תקלה בלתי צפויה באיתור הבקשה.

מונחת  בפני בקשתו של רו"ח יהודה ברלב, אחד משני מנהליו המיוחדים של הבנק למסחר, כי אפסוק תוספת בסך כולל של כ-3.8 מיליון ש"ח לשכר-טרחתו, וזאת בנוסף לסכום שקיבל עד כה, העומד על כ-5.28 מיליון ש"ח. למעשה, מתבקש שכר-טרחה נוסף עבור שני אלו:

א.         בגין הניהול המיוחד עצמו: תוספת מאמץ מיוחד בסך של 941,722 ש"ח, אשר תתווסף לסכום שכר-הטרחה החודשי בסך 11,000 דולר שהיווה את שכר-טרחתו המוסכם של המבקש, ולא כלל סכום-נוסף אשר שולם לו, בהסכמה, בגין שימוש נרחב בצוות משרדו.

ב.         בגין החקירות, עותר המבקש לסכום נוסף בן 2,867,400 ש"ח, וזאת מעבר לסך של 540,000 ש"ח אשר שולם לו זה מכבר.

נימוקיה המרכזיים של הבקשה הינם, כי העבודה בתיק היתה חסרת תקדים בהיקפה, ועלתה בהרבה על הצפוי, בעיקר בכל הנוגע לחקירות. אי לכך, נופל הסכום ששולם לו בהרבה אף מן הסך שהיה מקבל, לו היה זוכה לשכר-טרחה של 100 דולר לשעת עבודה; אי לכך, עותר המבקש כי בית המשפט "יתקן את המעוות".

מאידך גיסא, מתנגדים כונס הנכסים הרשמי וועדת הביקורת לשכר המבוקש. כמו כן, מתנגד לכך בנק ישראל, אשר מתוקף הערבות שהוציא ושילם ללקוחות הבנק למסחר, מחזיק בידיו כ-98% מסך הנשיה כנגד הבנק.

לאחר שעיינתי בעובדות המקרה, ניתנת החלטתי זו;

1.         בנסיבות המקרה, דומה כי עצם ההתנגדות הגורפת מצד הכונס הרשמי, הנושים וועדת הביקורת, מציבה מכשול קשה ביותר בפני המבקש; אכן, לבית המשפט מסורה סמכות לפסוק באורח שונה ולאשר שכר-טרחה גבוה יותר (באותה דרך עצמה בה מסורה לו סמכות לפסוק שכר-טרחה נמוך יותר מהמבוקש, חרף אישור הכונס הרשמי, נושים או ועדת הביקורת). אלא מאי? על בית המשפט להזהיר עצמו הזהר היטב, טרם שהוא קובע שכר-טרחה בלתי-מוסכם, אשר עולה בהרבה לכאורה על ההסכמות הקודמות: אין צורך להכביר מילים, כי מן הראוי לנקוט בדרך זו אך במקרים מעטים וקיצוניים, בהם פסיקה אחרת תביא לעיוות דין גלוי וברור בעניינו של בעל התפקיד.

2.         עיון בנסיבות המקרה, מלמד כי לא כזה הוא המצב שבפני.

אין ספק, כי המבקש וצוות משרדו עבדו שעות רבות, באורח מאומץ וראוי לשבח, והביאו השגים רבים לתיק הפירוק. אלא מאי? עיון בבקש מלמד כי ה"עוול" עליו מלין המבקש, מבוסס בעיקר על שני אלו:

א.         טענה, כי התיק (ובעיקר החקירות) הסתעפו הרבה מעבר לצפוי.

ב.         טענה, כי לו היה זוכה לשכר-טרחה (אף שכר טרחה "צנוע" בסך 100$ לשעה), היה שכר-טרחתו גבוה בהרבה; מכאן ה"השלמה" המתבקשת.

3.         בטענות אלו, דומה כי המבקש נתפס לכלל טעות בסיסית.

ראשית : אין צורך להכביר מילים, על כך כי עצם המבנה המיוחד של התקנות נועד, במידה רבה, ליצור מערכת שונה בתכלית משכר-הטרחה המקובל על-פי שעות; אי לכך, אין זה חריג כלל וכלל כי שכר-הטרחה המשתלם לבעל תפקיד הוא נמוך בהרבה. הדבר נכון במיוחד לתפקידים המשתרעים על-פני זמן, בהם היה שכר-טרחה המחושב לפי שעות בלתי-מאוזן, ופוגע באורח ניכר בקופת הנושים.

שנית : לא פעם, מתגלה כי תיק פלוני הוא סבוך מאשר נצפה מלכתחילה. אולם, אין בכך בהכרח כדי לפרוץ את מסגרת שכר-הטרחה ולהופכה ל"נקודת מבוא בלבד". בעניין זה, אין לי אלא לחזור על הדברים שנאמרו בפש"ר 1896/02, בש"א 21267/02 שאוזכר בידי כונס הנכסים הרשמי: על בעל תפקיד לקחת אפשרויות אלה בחשבון בעת שהוא מקבל תיק חדלות-פרעון לטיפולו, קל וחומר תיק כה גדול ו"צופה הסתבכות" כתיק הבנק למסחר, כולל אפשרות כי יאלץ להעזר בצוות משרדו. אם הוא סבור כי המשימה דנן אינה משתלמת די הצורך, זכאי הוא לסרב לטפל בתיק, ולהפנות את בית המשפט לבחור בעל תפקיד אחר. בשום פנים ואופן, אין שכר הטרחה המוסכם (בין אם לפי התקנות, ובמיוחד אם נקבע מלכתחילה מבנה מיוחד ההולם את נסיבות התיק) להפוך ל"נקודת מבוא" בלבד.


דברים אלו יפים, מכח קל וחומר, לנסיבותיו של התיק דנן, בהן התחשב בית המשפט מראש בהיותו של התיק סבוך ובהעסקת אנשים נוספים מצוות המשרד , וקבע לכך מסגרת מיוחדת ונוספת של שכר-טרחה ; אי לכך, לא היה כל מקום כי המבקש ינסה, בדיעבד, לפרוץ מסגרת זו.

4.         זאת ועוד; הדברים מודגשים אף יותר, נוכח החישוב שערך כונס הנכסים הרשמי, אשר מראה באורח חד-משמעי, כי לו היינו מיישמים את התקנות, הרי ששכר-טרחתו של המבקש היה נמוך בהרבה מהסכום אשר קיבל לידיו בפועל (תוך הנחת יסוד כי שכר-הטרחה היה מחולק שווה בשווה בין שני בעלי התפקיד): 645,000 ש"ח בלבד לו חושב השכר על-פי מימוש, וסך של 3.6 מיליון ש"ח, לו חושב השכר על-פי אחוזי חלוקה בפועל - מבחן אשר עשוי להמצא בעייתי מאד בתיקי חדלות פרעון גדולים בעלי תזרים מזומים גבוה.
יוצא, כי מסגרת השכר המיוחדת שנקבעה עם מינוי המנהלים המיוחדים (ואף עודכנה מאוחר יותר, נוכח ההתפתחויות בתיק), לקחה בחשבון, מראש, את ההבדל בין התיק דנן לתיקי חדלות פרעון "רגילים", וחרגה מהתקנות, באורח ניכר, לטובת המבקש .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ