אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1398/02

החלטה בתיק פשר 1398/02

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1398-02,23525-05
07/02/2006
בפני השופט:
אלשיך ורדה

- נגד -
התובע:
קופת תגמולים לעובדי האניברסיטה העברית בי-ם בע"מ
עו"ד שאול קוטלר
הנתבע:
1. עו"ד א ברגמן ורו"ח י. ברלב - בתפקידם כמנהלים מיוחדים של הבנק למסחר בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי - בתפקידו כמפרק הבנק למסחר בע"מ
3. בנק ישראל

עו"ד טובה פריש
עו"ד ורדה לוסטהו
החלטה

מונחת בפני בקשתה של קופת התגמולים לעובדי האוניברסיטה העברית בי-ם בע"מ (להלן: "המבקשת"), כי אורה למנהליו המיוחדים של הבנק למסחר (להלן: "המנהלים המיוחדים" ו"הבנק", בהתאמה), לדחות את תביעת חובו של בנק ישראל כנגד הבנק למסחר, ולחלופין להדחות אותה כך שתשולם לאחר תביעת חובה של המבקשת. בשלב מאוחר יותר, נסוגה המבקשת מהסעד הראשון, ומתמקדת בסעד החלופי בלבד.

טענותיה של המבקשת מבוססות, בעיקרן, על דברים שנאמרו על-ידי במסגרת בקשה אחרת שנדונה בתיק הבנק למסחר, והיא בש"א 16977/05, בעניין משרד קסלמן; לשיטת המבקשת, קביעות שנקבעו באותו פסק-דין, קבעו כי לבנק ישראל ישנה אחריות לקריסת הבנק למסחר, והשוו את מעמדו ואת הערבות שניתנה על-ידו למצב בו מזיק "פודה" את הטענות הנזיקיות שנטענו כלפיו בסכום כסף מוסכם. מאחר ולא הוגש ערעור על פסק הדין בעניין קסלמן, הרי שלשיטת המבקשת הפכו "קביעות" אלו לחלוטות. אי לכך, מוסיפה המבקשת וטוענת כי אין למזיק זכות לשיבוב בעבור כספים ששילם, מה גם שבנק ישראל (בניגוד אליה), הינו "נושה רצוני", שערבותו מאוחרת לחדלות הפרעון. כל זאת, בתוספת לאחריותו הנטענת של בנק ישראל לקריסה, מצדיקים לדעת המבקשת "איזון", אשר לשיטתה "ימנע את העדפתו על פניה", ויביא לסעד המבוקש על-ידה.

המנהלים המיוחדים, כונס הנכסים ובנק ישראל מתנגדים לבקשה, על שני הסעדים שהתבקשו בה; בין היתר, נטען על-ידם שהמבקשת מפרשת באופן בלתי-נכון אמירות מפסק הדין בעניין קסלמן; כי אין כל הצדקה משפטית לסעד המתבקש על ידה, וכי אין מדובר כלל ועיקר ב"העדפת נושים". כמו כן, מוסיף כונס הנכסים הרשמי וטוען, כי הטיעונים מכוחם עותרת המבקשת לסעד החלופי זהים לטיעונים מכוחם טענה לסעד העיקרי; אי לכך, נסיגת המבקשת מן הסעד הראשי שביקשה מצדיקה, מאותה הנמקה עצמה, גם את דחיית הסעד החלופי.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.         המבקשת, שעיקר תפקידה הינה טיפול והשקעת כספים המגיעים לעובדי האוניברסיטה העברית, הפקידה חלק מאותם כספים בבנק למסחר; בלא להתעכב על הסוגיה שעלתה במסגרת, האם הוטעתה (או שמא התרשלה) אם לאו, הרי בסופו של יום נמצא, כי הכספים הופקדו בפקדון נדחה ; סוגיה זו היוותה מוקד למחלוקת נפרדת בין הצדדים, אשר הוכרעה, ככל הנראה, כנגד המבקשת - ואין היא עומדת עוד לדיון במסגרת החלטתי זו.

במסגרת המשבר הגדול שנוצר לאחר קריסתו הפתאומית של הבנק למסחר (לאחר המעילה החמורה שהתגלתה בו), החליטה הממשלה להורות לבנק ישראל להנפיק ערבות עבור רובם הגדול של בעלי הפקדון, שהינה במידה רבה הליך חיצוני להליך הפירוק. לעניין זה אעיר, כי הוצאת הערבות באה, ככל הנראה, הן בכדי לשפות את לקוחות הבנק מתוך התחשבות בנזקם, ולא פחות מכך, בכדי לנסות ולהשיב את אמון הציבור במערכת הבנקאית בישראל. בעניין זה, ובלא כל צורך להכריע בדבר אעיר, כי לאורך כל הדרך עלו טענות, כי עצם יתכנותה וביצועה של מעילה בסדר גודל כה חריג (בסכום העולה פי כמה על ההון העצמי של הבנק!), העיד במידת-מה גם על אי-עמידתו של בנק ישראל במשימת הפיקוח על הבנקים.

2.         אלא, שראוי להבהיר כבר כעת; הטענות דנן מעולם לא נידונו, קל וחומר שלא הוכרעו בהליך משפטי , ואי לכך, טענתה של המבקשת המייחסת לבנק ישראל, כמובן מאליו, מעמד של "מזיק", הינה מרחיקת לכת - וזאת בלשון המעטה. זאת ואף זאת; במסגרת פסק הדין בעניין קסלמן, עליו מנסה המבקשת להסתמך, הערתי כי הליך מסוג זה, לו היה מוגש, היה הליך סבוך וארוך, שהצלחתו רחוקה מלהיות מובטחת. זאת, בין היתר, על-רקע הרתיעה הרבה הקיימת בפסיקה, מלהפוך גופי פיקוח ממשלתיים ל"מבטחי משנה". אכן, הערתי כי יתכן ובנק ישראל יכול היה להתנהל באופן מיטבי יותר, אולם כל זאת, בכפוף לקביעה המפורשת הבאה:

" אין צורך להכביר במילים על העובדה, כי לא בכל מקום בו חב פלוני באחריות מוסרית או ציבורית למחדל, תתורגם זו בוודאות מלאה לאחריות נזיקית".


דברים אלו מדברים בעד עצמם, ואין לי אלא לתמוה, מדוע בחרה המבקשת להתעלם מהם. אין מנוס להעיר, כי לו היו מתקבלות טענותיה, הרי שהמשמעות היתה כי בנק ישראל היה "מורשע" בהינף-קולמוס בנזיקין, בלא שמץ יכולת להגן על עצמו, שלא לדבר על ניהול הליך נזיקי ראוי; מחטף כגון זה הינו בלתי ראוי ומנוגד למושכלות יסוד של השיטה המשפטית, וזאת קל וחומר כאשר אין הוא מבוסס, ברובו, אלא על אמרות אגב.

3.         דומה, כי הסיבה המרכזית להתייצבותה של המבקשת מול בנק ישראל הינה ברורה ופשוטה; המבקשת, לרוע מזלה, "נפלה" אל תוך אחד הסייגים לערבות בנק ישראל - קרי, נשייתה שייכת לאותם אחוזים בודדים מן הנשיה הבלתי מובטחת, אשר לא תשולם בידי בנק ישראל במסגרת הערבות. מעבר לדרוש אעיר, כי הערבות דנן, כולל חריגיה, הינה החלטה שלטונית שהפכה חלוטה זה מכבר; במסגרת בקשה זו, בחרה המבקשת (וטוב שכך עשתה), שלא לתקוף את עצם ההחלטה בענין הערבות או את קביעת החריגים לה - הליך שמקומו היה להידון ככל הנראה בערכאה מנהלית או בבית המשפט הגבוה לצדק.

4.         עתה, מן הראוי לבחון את מהות ערבות בנק ישראל, בכדי לקבוע אם יש ממש בטענה של המבקשת, הקובלת על "העדפתו" לעומתה.

אכן, במידת-מה ניתן להתבונן בערבות בנק ישראל כ"נשיה רצונית" - קרי: הממשלה, שהינה הגוף האחראי על בנק ישראל, החליטה לאחר הפירוק , כי בנק ישראל "יכניס את ראשו" או ליתר דיוק "יפתח את ארנקו", ויכנס אל תוך מצבת הנשיה - דבר אשר לכאורה לא היה מחוייב לעשותו על-פי דין (אלא אם היה נתבע בנזיקין והיה נמצא חייב, דבר שלא נעשה).

מה טיבה של ערבות זו? אם כוונתה של המבקשת לטעון, כי עניין לנו בנשיה חדשה או בתוספת של "הוצאות פירוק", הרי שנפלה בטענות אלו טעות יסודית. נשייתו של בנק ישראל אינה בגדר "חידוש" לכשעצמה, ואף אינה משנה למעשה את מצבת הנשיה. אין עסקינן אלא בסוג של סוברוגציה, קרי: בנק ישראל, מרצונו (או ליתר דיוק, לפי הוראת הממשלה), שילם מכיסו חובותיהם של מרבית הנושים הרגילים, כאילו היה ערב - ואי לכך, זכותו הטבעית לכאורה הינה להכנס לנעליהם, ולנסות להפרע מקופת הפירוק.

יוצא, כי המעשה הרצוני שנעשה לאחר הפירוק לא שינה את מצבת הנשיה או את סדרי הנשיה, אלא אך שינה את זהות האוחזים באותו סכום של נשיה בלתי מובטחת; תחת מספר גדול של נושים קטנים, בעלי "אורך נשימה" קצר, ניצב עתה נושה בלתי מובטח גדול, האוחז ב-98 אחוזים לערך מסך הנשיה הבלתי מובטחת. קופת הפירוק, לכשעצמה, מתחלקת, אז כעתה, בין הנושים הלא מובטחים, ביחס שווה לאחוז נשייתם. בעניין זה, יגעתי ולא מצאתי במה נפגעה המבקשת מפעולתו של בנק ישראל; אף אם היתה ניצבת, כבתחילה, מול הנושים המקוריים, לא היה הסכום המגיע לה מקופת הפירוק משתנה כלל ועיקר. על כן, תמוהה היא הטענה בדבר "העדפת נושים".

5.         בנסיבות העניין, דומה כי יש אמת בטענות המשיבים, כי המבקשת מנסה במידה רבה להפוך "משאלת לב" שלה לסעד משפטי - באשר נקל לראות כי "קצפה" יוצא בעיקר על העובדה, כי בסופו של יום תזכה אך לאחוז זכום מנשייתה, בעוד הנושים הרגילים הנכללים בערבות (ולא בנק ישראל עצמו!), זוכים כמעט למלוא נשייתם. כאן, ולא בסוברוגציה עצמה, טמונה "ההעדפה" כנגדה היא קובלת. אלא שאותה העדפה נעשתה לפי החלטה מנהלית תקפה, ובמסגרת הליך המצוי מחוץ למסגרת הפירוק, ואינו כפוף לדיני הפירוק. באותה מידה עצמה, יכול היה ערב סולבנטי ובעל הון להתערב בכל תיק פירוק - קרי, אם רצונו של הערב בטובתו של פלוני הנושה, רשאי הוא בכל מצב ועניין לשלם לפלוני את נשייתו מתוך כיסו שלו (שהינו סולבנטי ולא כפוף לדיני הפירוק), ולאחר מכן לבוא במקומו ולהפרע באורח חלקי מקופת הפירוק כפי ובמידה שפלוני היה נפרע.

יוצא, כי דין טענת ההעדפה להדחות, באשר מקומה היה להשמע, לכל היותר, בעתירה לערכאה המתאימה כנגד עצם קביעתם של החריגים (או חלקם) לערבות בנק ישראל.

6.         משהגענו לכאן, ספק אם נותרו למבקשת טיעונים לסמוך עליהם את בקשתה,הן העיקרית והן החלופית. הטענה כי בנק ישראל יכול היה להתנהל טוב יותר, כפי שהובהר קודם לכן, אין די בה בכדי לקפח את זכויותיו של הבנק על-פי דין, קרי - להפוך במחי-יד לאחריות נזיקית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ