אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1307/02

החלטה בתיק פשר 1307/02

תאריך פרסום : 19/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב
1307-02,24182-06
11/07/2007
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
1. עו"ד נמרוד אשכול
2. בתפקידו כמפרק חברת "השרון" מרכז לטבעוניים וצמחוניים בע"מ

הנתבע:
1. עו"ד אלונה בומגרטן
2. בתפקידה ככונסת נכסים קבועה לחברת "השרון" מרכז לטבעוניים וצמחוניים בע"מ
3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
4. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד אורי גאון
עו"ד אילון בריל
החלטה

מונחת בפני בקשת מפרקה של חברת השרון - מרכז הטבעונים וצמחונים בע"מ, אשר נקלעה להליכי כינוס ופירוק (להלן: " המפרק" ו-" החברה" בהתאמה). הבקשה מוגשת על רקע בדיקת תביעת חוב בסכום נכבד ביותר שהגיש בנק דיסקונט (להלן: " הבנק") כנגד החברה, ואשר חלק גדול מאוד מהנתבע במסגרתה הינו בגין ערבות החברה לחובותיה של חברה קשורה - מ.ק.ר אחזקות מקרקעין בע"מ (להלן: " מ.ק.ר").

1.                   הבקשה שבפני עניינה תוקף הערבות, וזאת על רקע קיומה של "ערבות מדינה" לטובת הבנק, אשר נועדה לשפות את הבנק על כל הפסד שייגרם לו במסגרת הפרויקט נשוא החוב.
על רקע זה מעלה המפרק טענות קשות של חוסר תום לב כנגד הבנק, אשר עניינן הפרת חובות גילוי. לשיטת המפרק מכוח דיני הערבות וחובת תום הלב, היה על הבנק לגלות לחברה, טרם שהחתים אותה על עברות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום, כי קיימת לטובתו ערבות מדינה אשר נועדה לשפותו על כל הפסד אפשרי.

            זאת ועוד; בנסיבות שנוצרו, תוהה המפרק האם התקיימו טעם או הצדקה אמיתית כלשהי להחתים את החברה בפירוק על ערבות מסוג זה. נוכח טענות אלו, סבור המפרק כי ייתכן שיש להחיל בטלות על חובה של החברה לבנק, וזאת מכוח דיני תום הלב החלים על תאגידים בנקאיים, גם ובעיקר ככל שהדבר נוגע ליחסיהם מול ערבים.

2.                   הבנק, וכן כונס הנכסים הרשמי, מתנגדים לבקשה. לטענת הבנק הרי שערבות המדינה שונה באופייה מערבויות אחרות, "רגילות", והוא תומך עמדתו זו בהתניות מפורשות המופיעות בכתב הערבות. לשיטתו, ערבות המדינה אינה מונעת ממנו, ואף מחייבת אותו, לנקוט ב"אמצעים רגילים" כנגד ערבים אחרים, וזאת במסגרת מיצוי הליכי גביה ומזעור הפסדים בפרויקט הנערב. הבנק מוסיף וטוען לחוסר סמכות מצד המפרק לעסוק בהסכמים שנחתמו בין הבנק ובין צדדי ג'. כמו כן, מעלה הבנק טענות נגד חריפות כנגד המפרק, אשר חלקן גובלות בהאשמתו בפעולה מתוך שיקולים זרים ושיתוף פעולה שלא כדין עם בעל השליטה לשעבר בחברה.

3.                   אין ספק כי העקרון "המלכותי" של תום הלב חל על תאגידים בנקאיים ועל יחסיהם מול ערבים. במסגרת זו אין ספק כי במידה והופרו חובות תום הלב או חובות חקוקות אחרות, והדבר גרם נזק או קיפוח של הערב, עשוי בית המשפט (בין אם עסקינן בבית משפט של חדלות פרעון ובין אם עסקינן בערכאה אזרחית רגילה) לפגוע, לצמצם או אף לבטל לחלוטין את הערבות.

אלא מאי? על בית המשפט לנקוט זהירות רבה בעניין זה, ומן הראוי להקפיד על כך כי לא כל סכסוך או אי הבנה בין הבנק לבין הערב (אף אם מדובר במחדל מסוים) יביא באורח גורף לבטלות או לפגיעה משמעותית בערבות - דבר אשר אינו עולה בקנה אחד עם הדרישה ליציבות וודאות משפטית ומסחרית.

4.                   מה מלמדות נסיבות המקרה דנן? אין ספק כי ניתוח היחסים המשפטיים בין הצדדים כרוך בבחינה מדוקדקת של כתב ערבות המדינה. בעניין זה אין ספק כי קיימת למפרק סמכות לבחון את הדברים - וזאת לא במטרה להתערב ביחסים בין צדדים ג', אלא בכדי לבחון עניינים רלוונטיים הנוגעים לתביעת חובו של הבנק. לכאורה, לשם תקיפת חיובה של החברה כלפי הבנק (או למצער, חלקו הארי הנובע מחובה של מ.ק.ר) רשאי המפרק להידרש לפגמים אשר נפלו, ככל שנפלו, בקיום חובות הגילוי ובהתנהלות הבנק אל מול צדדי ג' הקשורים באותו מערך של ערבויות לפרויקטים.

5.                   אולם, בנסיבות המקרה דומה כי סמכות לחוד וקיומה של עילת התערבות לחוד.
עניין לנו בערבות מדינה אשר נוסחה באורח ברור, שאינו משתמע לשתי פנים, ואשר מיועדת מעצם טיבה להיות שונה מערבויות אחרות, ולהגביל את חשיפת המדינה אך ורק לשמש כ"אמצעי אחרון", וזאת לאחר שלא עלה בידי הבנק לשפות עצמו על הפסדיו בדרכים אחרות.

כך, למשל, קובע כתב הערבות כי הערבות תיכנס לפעולה


" לאחר שהבנק מיצה את מכלול הליכי הגביה הרלוונטים בכל פרויקט נתון, לרבות מיצוי מכלול מערך הבטוחות שיצר לעצמו באותו פרויקט".

בנוסף, מבהיר כתב הערבות כי במסגרת מיצוי הליכי הגביה הרגילים, על הבנק לנקוט, בשקידה ראויה, בהליכים משפטיים ובכל אמצעי אחר הנדרש לו לשם צמצום הפסדיו, ועימו אף צמצום חשיפתה של המדינה.

6.                   בנסיבות אלה, דומה כי צודק הבנק בטענתו כי אין עסקינן בערבות רגילה, העומדת בשורה אחת עם ערבותה של החברה לחובות מ.ק.ר, ואין בקיומה של ערבות המדינה בכדי למנוע ממנו ליטול בטוחות אחרות במהלך העסקים הרגיל, ואף לפעול למיצויין טרם שהוא פונה להפרע מקופת המדינה.

לאור האמור לעיל, הרי שאין צורך לקבוע ממצאים עובדתיים מפורשים בשאלת הגילוי או היעדר הגילוי של הבנק אודות קיום ערבות המדינה. זאת, באשר אף אם צודק המפרק לחלוטין בגרסתו העובדתית בעניין זה, הרי שאין בכך כדי לסייע לו. אף אם היה נקבע כי הבנק הפר חובת גילוי או כי התנהגותו לוותה במחדל, הרי שספק גדול אם ניתן היה לבסס קשר סיבתי כלשהו בין מחדל לכאורי זה לבין נזק וקיפוח שנגרמו לערב. ככל הנוגע לחברה שבפירוק, הרי ספק אם יש נפקא מינה האם עומדת לטובת הבנק ערבות מדינה אם לאו, ואם גילה לחברה אודותיה אם לאו. זאת, באשר כך או כך זכאי הבנק (ונוכח כתב ערבות המדינה, ככל הנראה אף מחוייב) לנקוט תחילה בהליכים כנגד הערבים ה"רגילים" ולגבות מהם ככל הניתן.

7.                   אוסיף ואעיר, כי בכל הנוגע לשיקולי הבנק או ל"צורך" לפעול לקבלת ערבויות נוספות מחברות קשורות, הרי שספק גדול אם יכולה לקום למפרק עילה לתקוף בדיעבד שיקול הנחזה כשיקול כלכלי במהלך עסקים רגיל של הבנק. למצער, הרי שתקיפה מסוג זה צריכה להיעשות אך מרק במקרים חמורים וחריגים, בהם עולים חשדות מבוססים אודות התנהלות פסולה או רשלנית באורח היורד לשורשו של עניין; לא כזה הוא המקרה דנן.
זאת ואף זאת; ניסיון של מפרק לבטל בדיעבד הסכמות חוזיות או עסקאות שעשתה החברה שבפירוק ראוי לו כי ייעשה ויתבסס על אחת העילות המוכרות הקיימות לשם כך, בין אם בדין הכללי (למשל - חוזה למראית עין) ובין אם בדיני חדלות הפרעון (כגון העדפת נושים בטלה). ספק גדול בעיני האם יכול היה המפרק במקרה דנן לבסס את בקשתו על סעיף 255 לפקודת החברות או על כל דין רלוונטי אחר - ואף בכך יש טעם לדחייתה של הבקשה.

8.                   בשולי הדברים אעיר, כי לא מצאתי סיבה להידרש למקצת מטענות הנגד שמעלה הבנק, ובעיקר עסקינן בטענות בדבר מניעים זרים כביכול של המפרק. טענות אלו אינן דרושות לצורך הכרעת הבקשה, ואם סבור הבנק כי קיימת בידו עילה לבקש סעד בעניין זה, הרי שעליו להתכבד ולהגיש בקשה נפרדת ומנומקת בעניין ולא להעלות את הדברים אגב אורחא במסגרת תשובה לבקשת המפרק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ