אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 116/05

החלטה בתיק פשר 116/05

תאריך פרסום : 31/07/2007 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
116-05
19/12/2006
בפני השופט:
חני הורוביץ

- נגד -
התובע:
פנונו שלמה
עו"ד שילה אמנון
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
החלטה

1.       בפניי בקשת החייב למתן צו כינוס לנכסיו ולהכריזו פושט רגל.

רקע כללי

2.       ביום 14.2.05 הגיש הכנ"ר תגובה לבקשת החייב. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב. מתגובה זו עולות העובדות הבאות:

א.      ביום 1.11.01 הגיש החייב בקשתו הראשונה לפשיטת רגל (פש"ר 509/01). ביום 13.11.01, ניתן צו כינוס בעניינו של החייב. בחוות דעת הכנ"ר מיום 1.6.02 נטען, כי חקירה העלתה שהחייב נהג בחוסר תום לב ביצירת החובות ובמסגרת ההליך. ביהמ"ש אימץ את קביעות הכנ"ר בחוות הדעת וביום 7.11.02 ניתן פסק דין המורה על ביטול ההליך.

ב.       החייב הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון. הרשמת שם,  בהחלטתה מיום 21.5.03, חייבה את החייב/המערער בהפקדת עירבון להוצאות בתוך פרק זמן כתנאי לדיון.  משחלף המועד שנקבע בהחלטה, נמחקה הבקשה.

ג.       לטענת הכנ"ר (החייב חולק על כך) בשעה שהערעור עדיין היה תלוי ועומד בביהמ"ש העליון, הגיש החייב ב - 16.6.03 בקשה לפשיטת רגל נוספת בבימ"ש זה (פש"ר 355/03) וביום 19.6.03 ניתן צו כינוס.

          ביום 11.2.04 הורה ביהמ"ש (כב' השופט גרשון) על מחיקת צו הכינוס, וזאת לאור טענת הכנ"ר כי הבקשה לא הומצאה לו ועל-כן גם לא הוגש אישורו על הפקדת הפיקדון, כמתחייב מתקנה 7.

ד.       ביום 27.1.05 הגיש החייב בקשה נוספת למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל - היא הבקשה דנן.

3.       החייב יליד 1943, אב לחמישה ילדים בגירים שאינם סמוכים על שולחנו. בבקשתו הנוכחית הצהיר על חובות בסך 1,514,206 ש"ח ל-24 נושים.

          החייב הינו גמלאי של המשטרה. בשנת 95', לאחר פרישתו, פתח עסק לתרכיזי מיץ בשם משקאות החרמון, בו הושקעו כל כספי המענק שקיבל לרגל פרישתו.

4.       בבקשתו טען החייב כי ביכולתו לשלם עד 250 ש"ח לחודש. יש לציין כי על פי החלטת ראש ההוצל"פ מיום 1/4/04 נקבע כי עליו לשלם 800 ש"ח לחודש במסגרת תיק האיחוד.

טענות הצדדים

5.       הכנ"ר מתנגד בתוקף למתן צו כינוס נוסף. לטענת הכנ"ר, כבר הוכח, בהליך הראשון, כי התנהלותו העסקית של החייב היתה חסרת תום לב. אם בכך לא סגי, ודאי שהגשת הבקשה השנייה לפשיטת רגל, בזמן שערעורו על ביטול ההליך הקודם תלוי ועומד להכרעה בביהמ"ש העליון, כמו גם  אי המצאת הבקשה לאישור הכנ"ר, לרבות אי הפקדת פיקדון, הינה התנהלות שלא בתום לב; שלא לומר, שימוש לרעה בהליכים משפטיים. הוא הדין לגבי בקשתו המחודשת והשלישית במספר של החייב, הנשענת על אותן נסיבות וגם לא צורפו לה מסמכים חדשים,  שיש בהם להוכיח אחרת.

6.       החייב טוען כי לא היה לו את יומו בהליך הראשון; טענות הכנ"ר על היותו מהמר, בגינן בוטל ההליך אז, לא גובו בראיות והן בגדר עדויות שמיעה בלבד. יש לציין, כי בתחילה תמך הכנ"ר בהכרזה על פשיטת רגל וכן אין חולק, כי החייב עמד בצו התשלומים. לא היה אפוא מקום לבטל את ההליך אך בשל טענות שצצו בשלב מאוחר בהרבה, שהינו מהמר ומעלים הכנסות.  טענות אלה נולדו בעקבות שיחת טלפון של הכנ"ר עם בנו הקטין של החייב. שיחת טלפון, המוכחשת כיום ע"י הבן שאף הגיש תצהיר על כך.

          הערעור שהגיש לביהמ"ש העליון נמחק, לאחר שלא עלה בידו לגייס את סכום העירבון בסך 8,000 ש"ח.

          פש"ר 335/03 - הוא ההליך השני שמזכיר הכנ"ר, "אינו אלא חידה מופלאה. שהרי אין בידי הכונ"ר ולו פיסת נייר אחת... עליה חתום המבקש בהליך השני" (סעיף 7 לתגובת החייב מיום 9/4/06). כלומר אליבא דהחייב, אותו הליך לא היה ולא נברא ואין לדבר על שלוש בקשות שהוגשו על ידו, כי אם על שתיים בלבד. 

ההליך

7.       בתיק זה נשמעו מספר דיונים, חלקם בפני כב' השופטת וילנר וחלקם בפניי.

          הכנ"ר הגיש תגובה ביום 14.2.05, אליה צורפו פסק דינו של כב' השופט שפירא בהליך הראשון (פש"ר 509/01), חוות דעתו של הכנ"ר מיום 13.6.02 בתיק זה וכן פסק דינה של הרשמת בביהמ"ש העליון, הדוחה את הערעור.

          החייב הגיש תגובה ביום 9.4.06 וכן תצהירים של שלושה מצהירים מטעמו, לצורך הפרכת הטענות נגדו על הימורים והעלמת הכנסות.

          בתגובה, הגיש הכנ"ר ביום 11.7.06 הודעה כי אין בתצהירים שהוגשו, כדי לשנות את עמדתו.

דיון ומסקנות

8.       בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל, ואף קודם לכן בעת שהוא מורה על צו כינוס נכסים, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169).

          כאשר ברור עוד בשלב מקדמי, כי החובות נוצרו בחוסר תום לב או כי החייב מבקש לנצל לרעה את ההליך וכי לא יוכל ממילא להרים את הנטל המוטל עליו בשלב ההכרזה על פשיטת רגל, אין מקום להורות על צו כינוס נכסים. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ