אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1002/04

החלטה בתיק פשר 1002/04

תאריך פרסום : 20/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב
1002-04,8243-07
10/09/2007
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
שותפות לגידל דגים באגמים באזור הגלבוע
עו"ד ליאור אוחנה ואח'
הנתבע:
1. עו"ד עופר ויתקין בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת פריש פיש בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד אורי ולרשטיין
החלטה

מונח בפני ערעורה של שותפות לגידול דגים באגמים באזור הגלבוע (להלן: " המערערת") על החלטתו של המנהל המיוחד לחברת פריש פיש בע"מ - בפירוק (להלן: " המנהל המיוחד" ו-" החברה", בהתאמה), בו היא מערערת על החלטתו של המנהל המיוחד לדחות את תביעת החוב שהגישה בשל איחור בהגשתה. אין עוררין, כי צו הפירוק כנגד החברה ניתן ביום 8.3.2004, וכי המערערת הגישה את תביעת החוב ביום 7.3.2006, כלומר באיחור של כ-18 חודשים. המערערת טוענת כי הגישה למנהל המיוחד ולכנ"ר את תביעת החוב, ובקשה להארכת מועד בצידה, בסופה של אסיפת נושים מיום 5.3.2006 של אחד מבעלי החברה - מר ויטנר (להלן: " ויטנר"), הנמצא בהליכי פש"ר. לטענתה, נודע לה על הליכי הפירוק של החברה רק במעמד זה, ועל כן מיהרה והגישה את תביעת החוב ובקשתה להארכת מועד. תביעת החוב של המערערת נדחתה על ידי המנהל המיוחד ביום 15.2.2007, מן הטעם שהוגשה באיחור.

המערערת טוענת בערעורה כי דין תביעת החוב שהגישה להתקבל ולהידון לגופה, וזאת משני טעמים. האחד הוא המועד בו דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב שהגישה, אשר חורג מ-90 הימים הנקובים בתקנה 93 לתקנות פשיטת הרגל. טענתה הנוספת היא כי ביחסי המערערת עם החברה, עם חברות אחרות, עם ויטנר, פעל האחרון לעירוב נכסים בין החברות אשר בבעלותו.

כתוצאה מכך חשבה המערערת כי מיצתה את האפשרויות החוקיות העומדות לרשותה לגביית חובה הנטען של החברה כלפיה. לביסוס טענתה זו, מצטטת המערערת את החלטתו מיום 22.7.2004,של כבוד השופט אטרש מבית המשפט השלום בטבריה, בה הגיע למסקנה כי ויטנר אכן פעל לעירוב נכסים בין החברה וחברה נוספת שבבעלותו.

המערערת מוסיפה וטוענת כי משהגישה את תביעת החוב באיחור למשרדי הכנ"ר, הודיע האחרון כי תביעתה נתקבלה.

המנהל המיוחד, בתגובתו, טוען כי דין הערעור להידחות, שכן המערערת לא הראתה טעמים מיוחדים להארכת המועד. ראשית, טוען המנהל המיוחד כי אין במועד הכרעתו בתביעת החוב כדי להוות טעם מיוחד להארכת המועד להגשתה, לא כל שכן כאשר לכנ"ר נתונה סמכות להאריך את מועד ההכרעה מעת לעת, כפי שעשה למעשה בעניין דנן. כן טוען המנהל המיוחד כי במסגרת התובענה שניהלה המערערת בבית משפט השלום בטבריה, הוגשו תצהירים מיום 20.2.2005 של שניים ממנהליה, כאשר אחד המנהלים מודה כי ניתן כנגד החברה צו פירוק, והשני מודה כי " נגד החברה ניתן צו פירוק ביום 8.3.2004 במסגרת תיק פש"ר (1002/04 (מחוזי ת"א)". המנהל המיוחד מוסיף וטוען, כי לאור האמור בהחלטת כבוד השופט אטרש, הרי שהמערערת ידעה כי החברה נקלעה לחדלות פירעון במועד החלטה זו, אשר ניתנה, כאמור, ביום 22.7.2004. אשר על כן, טוען המנהל המיוחד, ידעה גם ידעה המערערת אודות הליכי חדלות הפירעון של החברה לכל המאוחר ביום 22.7.2004, ולא במועד אסיפת הנושים של ויטנר. כן מציין המנהל המיוחד, כי ביום 18.3.2007 ביקש מהמערערת להגיש לו תצהיר התומך בטענות אשר העלתה בבקשתה להארכת המועד, אך המערערת לא עשתה כן.

הכנ"ר, בתגובתו, טוען כי דין הערעור להידחות, וזאת מן הטעמים שהעלה המנהל המיוחד.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתגובת הכנ"ר, ניתנת החלטתי זו:

1.                   אין עוררין כי המערערת הגישה את תביעת החוב כשמונה עשר חודשים לאחר חלוף המועד האחרון לעשות כן, כפי שנקבע בסעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל. המערערת לא הציבה כל תשתית משפטית או אחרת, על פיה יש לראות במועד הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב כטעם מיוחד להארכת המועד להגשתה מלכתחילה, ואני דוחה טענותיה לעניין זה.

2.                   כמו כן נדחית טענתה של המערערת כאילו הכנ"ר הודיע לה כי קיבל את תביעתה, בעוד שהמנהל המיוחד דחה אותה. ההודעה שקיבלה המערערת ממשרדי הכנ"ר מציינת כי:

 " הננו מאשרים את קבלת תביעת החוב על צרופותיה, אשר נמצאת בטיפול, ועל תוצאותיו נודיעך בבא העת".

הפכתי והפכתי בנוסח זה, אשר נועד להודיע לנושה אשר הגיש תביעת חוב כי זו אכן הגיעה פיזית למשרדי הכנ"ר, ולא מצאתי כיצד יכולה הייתה המערערת להבין מנוסח זה כי תביעתה התקבלה למעשה, על אף האיחור בהגשתה, וכי המערערת תהא זכאית לסכום אותו תבעה במסגרת תביעת החוב.

3.                   נותר, אם כן, לבחון האם פעולותיו הנטענות של ויטנר לעירוב נכסיהן של חברות שבבעלותו, הביאו להטעיית המערערת, וגרמו לכך שתביעתה לא הוגשה אלא לאחר אסיפת הנושים בהליכי פשיטת הרגל של ויטנר. לטענת המערערת נודע לה כי עליה להגיש את תביעת החוב במסגרת תיק הפירוק רק באסיפת הנושים האמורה. אלא מאי? מהחלטת כבוד השופט אטרש ניתן להסיק כי המערערת ידעה, או לכל הפחות היה עליה לחשוד, כי החברה נקלעה להליכי חדלות פירעון, וזאת כבר ביום 22.7.2004. ידיעה זו שומטת את הקרקע מתחת טענות המערערת כי הוטעתה, ואף משביע באופן ברור כי המערערת יכולה הייתה להגיש את תביעת החוב במסגרת המועד הקבוע בחוק. מסקנתי זו מתחזקת אף נוכח הזדרזותה של המערערת להגיש את תביעת החוב יומיים בלבד לאחר אסיפת הנושים של ויטנר, אשר בה טענה כי נודע לראשונה כי עליה להגישה.

זאת ועוד; על פי תצהיריהם של מנהלי המערערת, הרי שאף להם הייתה ידיעה, לכל המאוחר ביום 20.2.2005, כי החברה בהליכי פירוק, ואחד מהם אף ידע לנקוב במספר ההליך. לו היו מגישים תביעת החוב נוכח ידיעה מוכחת זו, הרי שאיחורה של המערערת היה מצטמצם לכדי 6 חודשים.

עוד יצוין, כי צו הפירוק פורסם כדין ברשומות ובעיתונות היומית, ועל כן קמה ידיעה הקונסטרוקטיבית של המערערת אודות ההליכים.

4.                   מסקנתי היא שהמערערת לא הראתה כל טעם מיוחד להארכת המועד להגשת תביעת החוב, ובהינתן הידיעה אשר ניתן לייחס לה כבר מיום 22.7.2004, הרי שהמערערת לא הראתה אף טעם סביר לאיחור. נהפוך הוא. המערערת ישנה על זכויותיה במשך תקופה ארוכה, על אף ידיעה מוכחת אודות תחילת הליכי הפירוק.

5.                   לאור האמור לעיל, הערעור נדחה. המערערת תשא בהוצאות המנהל המיוחד ובשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום כ"ז באלול, תשס"ז (10 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ