אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 002207/03

החלטה בתיק פשר 002207/03

תאריך פרסום : 02/01/2006 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
002207-03
20/07/2005
בפני השופט:
אלשיך ורדה

- נגד -
התובע:
1. רו"ח עפר עזוז
2. בתפקידו כמנהל מיוחד של קבוצת אדאנת לעסקים בע"מ

עו"ד שאול ברגרזון ואח'
הנתבע:
1. פאול וייסבאך
2. רון איילון
3. רז הייפרמן
4. דני עוז
5. אריאל קרן
6. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
7. אבי שני
8. כלל טכנולוגיות מידע בע"מ
9. ירון הירשנזון
10. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד הדר ענב
עו"ד פישר בכר חן ושות'
עו"ד ש. זיסמן ואח'
החלטה

מונחת בפני בקשתו של המנהל המיוחד של קבוצת אדאנט לעסקים (להלן: המנהל המיוחד והחברות, בהתאמה), כנגד המשיבים - דירקטורים ובעלי עניין לשעבר בקבוצה, וכן את בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (אשר היתה בעלת השליטה בקבוצה). המנהל המיוחד מבקש לחייב את המשיבים להמציא לו את כל המסמכים שברשותם בקשר עם החברה , פעילותה העסקית,נכסיה, חובותיה, וכן הסכמים הקשורים לחברה שהמשיבים היו צד להם, וכיוצא באלו - כאשר המשותף בין כל המסמכים דלעיל הינו שייכותם והקשר ביניהם לבין עסקי החברה והחלטות הנוגעות לה.

מן הראוי לציין, כי בין הצדדים ניטש בעבר סכסוך משפטי בעניין דומה, וזאת בשל סירובם לחקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות. סכסוך זה הוכרע בפסק-דין, אשר דחה את התנגדות המשיבים; במחלוקת הנוכחית, מסתמכים המשיבים על העובדה כי צייתו להחלטת בית המשפט, כראיה לדרך בה שיתפו פעולה ברצון עם המנהל המיוחד, כל עוד היה הדבר אפשרי מבחינתם. עם זאת, לטענת המנהל המיוחד, טרם סופקו לו מלוא המסמכים - ומכאן הבקשה אשר בפני.

המשיבים מעלים טענות קשות ביותר כנגד המנהל המיוחד, ועיקרן כי הוא מבקש להשיג לעצמו יתרונות דיוניים שלא כדין לקראת תביעה כנגדם, אשר הוא נחרץ בדעתו (מראש) לנהלה. כמו כן, טוענים המשיבים לגופו של ענין, כי בזק פעלה כדין ובזכות, כאשר הפסיקה את המימון לקבוצה. לטענתם, יתכנו מצבים בהם בעל שליטה, הרואה כי החברה שתחת שליטתו כושלת בעסקיה ואין לה עוד תקווה סבירה, ימנע מלהמשיך ולהזרים כספים ל"בור בלא תחתית".

יוער כבר עתה, כי טענה אחרונה זו נכונה באופן עקרוני . בעל שליטה, אכן, אינו מחוייב להזרים כספים לחברה כושלת, אלא אם כן הוא חב בכך לפי דין או הסכם. אלא שבשלב זה, אין כל עילה לעסוק בבקשה העתידית כנגד המשיבים, אשר כלל לא בטוח כי תוגש הלכה למעשה.

לאחר שעייתי בטענות הצדדים, הגעתי להחלטה הבאה:

1.         ההלכה הבסיסית והמחייבת בכל הנוגע לחקירות וגילוי מסמכים למפרק, הינה הלכת נשיונל קונסלטס שקבע בית המשפט העליון, כפי שאוזכרה בטענות הצדדים. הלכה זו, כידוע, מבקשת לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים. מחד גיסא, הצורך המיוחד של מפרק במידע, הן למילוי תכלית הפירוק והן לשם פתרון מהנחיתות הכמעט אינהרנטית שלו במידע מול בעלי השליטה לשעבר וצדדי ג' הקשורים אל החברה. מאידך גיסא, החשש מפגיעה בזכויותיהם המוקנות של צדדים שלישיים, וניצול סעיף 288 שלא כדין. בית המשפט העליון מחלק את המשיבים האפשריים לבקשה לפי סעיף 288 לארבע קבוצות, כאשר עיקר הדיון נערך (באותו מקרה), בקבוצה הרביעית והרחוקה ביותר מן החברה - צדדים זרים לחברה אשר יש בידם מידע החשוב למפרק. לא בכדי נקבע, כי בשל הריחוק של צדדים אלו מן החברה, הרי שבאותם מקרים מן הראוי לנקוט בזהירות הרבה ביותר.


2.         אלא מאי? עיון חטוף בנסיבות המקרה דנן מצביע, כי כאן אין עסקינן בשום פנים ואופן באותה קבוצה רביעית. אין עסקינן, בנסיבות המקרה, אף בקבוצה של צדדי ג' הנראים כחייבים לחברה כסף - ואשר בינם לבין המפרק עשוי להתפתח מצב טיפוסי של תביעה כספית בין שני צדדים זרים (בין אם היא מתאימה להידון בדרך המקוצרת של בקשה למתן הוראות, ובין אם לאו).

3.         בנסיבות המקרה, עסקינן במשיבים שהינם נושאי משרה לשעבר או בעלי שליטה בחברה, קרי: משיבים השייכים במובהק לקבוצה הראשונה , אשר הפיקוח והסמכות לחוקרה הינה הרחבה והמקיפה ביותר. לא זו בלבד כי הם המקורבים ביותר לחברה, נהנו מעסקיה ורווחיה בתקופת פעולתה, ואחראים במידה כזו או אחרת לכשלונה (ואין נפקא מינא, לעניין זה, האם "אחריות" זו הינה בת-אשם ועשויה להניב סנקציה משפטית, או אם הינה עסקית גרידא, ונטולת השלכות משפטיות) - אלא, שעל משיבים כאלו, חלה חובה גורפת לשתף פעולה עם המפרק או הנאמן בהקפאת הליכים, לסייע לו לפי דרישתו ולהעביר לו כל מידע על החברה שברשותם , וזאת מעצם מהותם של דיני הפירוק, והעובדה כי מעת מתן הצו, הרי שהמפרק הוא-הוא החברה , וזכאי באורח מובהק לכל נכס, מידע או מסמך השייך לחברה .

4.         אין צורך להכביר מילים, אם כך, כי בעלי שליטה ודירקטורים לשעבר חבים לספק כל מידע הקשור ושייך לחברה - וזאת אף מכח הדין הכללי של הפירוק, ולא אך ורק לפי סעיף 288 לפקודת החברות.

לא זו בלבד, שחקירת התנהלות החברה (כולל בעלי המניות ובעלי השליטה) הינו חלק עקרוני בכל פירוק, וקשור קשר בל-ינתק לשיקולים של מדיניות משפטית ובהרתעה ex-ante של בעלי שליטה מניהול עסקיהם באופן שיעמיד את נושי החברה מול שוקת שבורה, אלא שכל עוד עסקינן במסמכים של החברה , הרי שלמפרק קיימת זכות מוקנית לקבלם לחזקתו, גם ובעיקר אם הם עשויים להזיק למנהליה הקודמים של החברה.

הסיבה לכך הינה פשוטה: ככל שעסקינן במסמכים של החברה, אשר נוצרו, נערכו או הגיעו לידי נושאי המשרה ובעלי המניות בכובעם ככאלו (להבדיל מכובעם כאנשים פרטיים, בעניינים שאינם נוגעים לחברה), אך ברור הוא, כי אלמלא נכנסה החברה לפירוק, הרי שהמסמכים היו מצויים וגלויים בפני האורגנים המוסמכים שלה. סירוב למסור מסמכים של החברה, בתואנות כאלו ואחרות, אינו אלא נסיון של המנהלים, נושאי המשרה ובעלי השליטה לשעבר בחברה להנות מעצם הקריסה, ולהותיר את המפרק במצב של "נחיתות אינהרנטית" בכל הנוגע למידע עדכני על החברה אשר הופקדה בידו.

5.         זאת ועוד; ככל שעסקינן במסמכים של החברה, הרי שאין ממש בטענות החסיון שמעלים המשיבים. זאת, באשר במצבים כאלו, החברה (והמפרק) הם-הם בעלי החסיון . חסיון עשוי לחול, אך ורק על התייעצות אישית של המשיבים עם עורך-דין, הנוגעת אליהם בכובעם האישי, ושלא נעשתה בכובעם כנציגי החברה (ראה למשל האמור בפש"ר 1630/02 תעשיות רוגוזין בע"מ נ'עזבון המנוח עזרא הראל).

כמו כן, במידה וקיים חסיון תקף על המסמך, חובה על המשיבים לדון ולהוכיח את הטענה באופן ספציפי ומפורט (ככל שהדבר אפשרי בלא לגלות את תוכן המסמך עצמו), ולא לצאת ידי חובתם בטענה סתמית וגורפת לגבי מכלול  מסמכים.

6.         מכל האמור לעיל עולה, כי בכל האמור בקבוצה הראשונה הנידונה בסעיף 288 לפקודת החברות, הרי שפרשנות נכונה של הלכת נשיונל קונסלטס תביא, במובהק, למסקנה כי איזון האינטרסים נוטה באורח המהותי ביותר בעד גילוי רחב, וזאת גם אם המפרק שוקל ברצינות, כבר באותו שלב , לתבוע את בעלי השליטה לשעבר בגין מחדלים ומעשים אסורים לכאורה. מן הראוי לתת את הדעת כי תביעה כזו, במידה ותוגש, אינה דומה כלל ועיקר לתביעה של המפרק כנגד צד ג' (קרי, לתביעה אזרחית), אלא הינה תביעה "פנימית" של חברה בפירוק כנגד האחראים לכאורה לקריסתה - דבר אשר הינו חלק עקרוני ועיקר מתפקידיו של המפרק.


7.         מכל האמור לעיל עולה, כי אף אם התבטא המנהל המיוחד לעיתים בחריפות-יתר בכל הנוגע לאמונתו כי המשיבה 6 אכן חייבת לחברה כספים, אין בכך כדי למנוע ממנו לקבל לידיו את המסמכים לפי סעיף 288 - קל וחומר, לאור העובדה כי מדובר במסמכים הקשורים ושייכים לכאורה לקבוצה בפירוק .

8.         מעבר לאמור לעיל, ראוי להוסיף, כי לעיתים קרובות מדי נתקלים בתי המשפט במצב בו קרסו חברות גדולות, והותירו אחריהן מספר גדול של נושים ועובדים  מול שוקת שבורה. אלא שחרף זאת, נוהגים בעלי השליטה באדישות תמוהה (ולעיתים אף מקוממת) כלפי התוצאות דלעיל - כאילו לא היו אלא צדדי ג' אשר אין כל קשר בינם לבין החברה וקריסתה. כל זאת, גם ובעיקר כאשר עולות תמיהות לגבי הדרך בה ניהלו את החברה והביאו לקריסתה - בין אם יש להתנהלות זו נפקויות משפטיות, ובין אם אין.

חמור במיוחד הוא המצב בו מנסים בעלי השליטה למנוע מן המפרק מידע ומסמכים להם הוא זכאי, וזאת תוך עמידה "על קוצו של יוד" בכל האמור בזכויותיהם הדיוניות לכאורה. על רקע מצב זה, וכן לאור ריבוי הקריסות אשר עולה מהן לכאורה אבק-ריחה של התנהלות שלא כדין, מן הראוי להעביר מסר חד-משמעי למנהלים ובעלי-שליטה בחברות: חקירה מעמיקה ורחבת-היקף של נסיבות הקריסה, כולל אחריות אפשרית של המנהלים ושאר מקורבים לחברה והגשת תביעות כנגדם (בין אם לפי סעיף 373 או 374 לפקודה ובין אם בדרכים אחרות) הינה חלק עקרוני, חשוב ובלתי-נפרד מהליכי פירוק , טוב יעשו בעלי השליטה והמנהלים אם יקחו זאת בחשבון מבעוד מועד, וזאת טרם שהחברה קורסת ומסבה נזקים כבדים לנושיה, עובדיה וכל שאר הצדדים הקשורים בה ואליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ