אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 987-05

החלטה בתיק פש"ר 987-05

תאריך פרסום : 21/08/2013 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי בחיפה
987-05
19/02/2013
בפני השופט:
בטינה טאובר

- נגד -
התובע:
משה פרוכטר
הנתבע:
1. עו"ד נפתלי נשר
2. כונס הנכסים הרשמי

החלטה

מבוא

1.         בפני בקשה שהוגשה על ידי עו"ד נפתלי נשר (להלן: " הנאמן") לפירוק השיתוף בזכויותיהם של החייב והגב' מלכה פרוכטר (להלן: " אשתו") בדירה הידועה כגוש 11188 חלקה 77/27 וחלקה 77/28 המצויה ברח' ******************** (להלן: " הדירה") ובאופן שחלקה 77/28 תימכר על ידי הנאמן, כשהיא פנויה ובלא שסעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב - 1972 ו/או סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980, יחולו על החייב או על אשתו. מתוך התמורה, מחציתה תעבור למר זלמן שלמה שכטר (להלן: " שכטר"), שלטובתו נרשמה הערת אזהרה על זכויותיה של אשתו של החייב, ובאופן זה יישארו החייב ואשתו בעלי הזכויות בדירה הנוספת הרשומה בלשכת רישום המקרקעין, כחלקה 77/27.

2.         יצוין כי החייב ואשתו מתגוררים, כאמור, בדירת מגורים המורכבת משתי דירות מגורים, ששתיהן מצויות ברח' ***************. הראשונה ידועה כגוש 11188 חלקה 77/28, ששטחה 51.70 מ"ר (להלן: " הדירה הגדולה"), והשנייה ידועה כגוש 11188 חלקה 77/27 ושטחה 33.80 מ"ר (להלן: " הדירה הקטנה"). שתי הדירות שוכנות זו לצד זו ומצויות בסמוך לבית האדמו"ר ומכאן שהינן מבוקשות מאוד.

3.         על שתי הדירות רובצות שלוש משכנתאות לטובת בנק ירושלים. לגבי הדירה הגדולה, המשכנתא היא על סך 50,000 ש"ח והיא נרשמה ביום 12.12.90, ואילו לגבי הדירה הקטנה נרשמה משכנתא אחת על סך 50,000 ש"ח מיום 12.12.90 ומשכנתא שנייה על סך של 120,000 ש"ח מיום 4.5.98.

            על פי מכתב בנק ירושלים לנאמן, עמד נכון ליום 29.4.08 החוב הכולל של החייב ואשתו בגין שלוש המשכנתאות, הרשומות על שתי הדירות, על סך של 166,500 ש"ח, כשגובה ההחזר החודשי המשולם עליהן הינו כ-9,300 ש"ח. ניתן להניח, אפוא, כי יתרת החוב בגין המשכנתאות, אם בכלל, הינה זניחה ככל שהמדובר בדירה הגדולה.

4.         עוד יצוין כי על הדירה הגדולה רשומה הערת אזהרה לטובת מר שכטר. באשר להערת אזהרה זו, הגיש הנאמן ביום 9.2.08 בקשה למחיקתה. לאחר שהחייב ואשתו לא חלקו על נטילת ההלוואה לטובת מר שכטר, הגיעו הנאמן ומר שכטר להסכם, לפיו ההערה, ככל שהיא מתייחסת לחלקו של החייב בדירה הגדולה, תימחק, וההערה תיוותר על כנה אך ורק לגבי זכויות אשתו בדירה, שאינה מצויה בהליכי פשיטת רגל.

5.         הליכי פשיטת הרגל כנגד החייב נפתחו לבקשת נושה בשנת 2005. מדיווח הנאמן ביום 4.3.10 עולה, כי כנגד החייב הוגשו 4 תביעות חוב בסך כולל של 1,188,000 ש"ח. התשלום החודשי שהושת על החייב עמד במועד מתן צו הכינוס על סך של 500 ש"ח. במועד הכרזתו של החייב כפושט רגל ביום 5.7.07 הועמד התשלום החודשי על סך של 1,500 ש"ח. בעקבות החלטה שניתנה ביום 26.1.12 ובהסתמך על דפי חשבון של אשתו של החייב, נקבע התשלום החודשי על סך של 5,000 ש"ח. החייב אינו מגיש דו"חות בדבר הכנסות והוצאות ואינו משלם תשלומים חודשיים כלל. התשלומים היחידים ששילם החייב, שולמו לנוכח פקודות מאסר שהוצאו כנגד החייב. סך חוב הפיגורים של החייב נכון ליום 26.1.13, עמד על סך של 60,000 ש"ח וגם ממועד זה ואילך לא שילם החייב תשלומים חודשיים, וכך צבר חוב פיגורים נוסף של 65,000 ש"ח.

6.         בדיונים שהתקיימו ביום 7.5.12 וביום 2.7.12, נחקרו אשתו של החייב והשמאי, מר רמי איטח.

טענות הצדדים

7.         הנאמן טוען, כי המדובר בדירות מבוקשות, שדי במכירת אחת מהן והעברת מחצית התמורה לתיק פשיטת הרגל כדי לכסות חלק ניכר מחובו של החייב לנושיו. בפועל, יוכלו החייב ואשתו להמשיך ולהתגורר בדירה הקטנה, ואולם לא יהיו זכאים ליהנות מהגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ולא מהוראת סעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל, וניתן יהיה למכור את הדירה הגדולה כשהיא פנויה.

            הנאמן הוסיף וציין כי שעה שבנק ירושלים יודע מזה שנים רבות, כי החייב מצוי בהליכי פשיטת רגל ולא ביקש בהתאם לזכויותיו הקנייניות ועל פי התנאים המיוחדים שנספחים לשטרי המשכנתאות לאפשר לו לפעול ולממש מי משתי הדירות במסגרת הליכי הוצל"פ, אין הנאמן מנוע מלנקוט בהליכים לפירוק השיתוף.

            הנאמן טוען כי גם ממניעים של מדיניות משפטית ראויה, אין זה ראוי כי החייב ואשתו יהיו בעלים מוגנים בשתי דירות מגורים, בעוד שנושי החייב ימשיכו להמתין שנים רבות עד שהחייב ישלם את חובו, והוא כאמור, אף אינו משלם תשלומים חודשיים אלא כאשר מוצאות כנגדו פקודות מאסר.

8.         החייב ואשתו טענו כי הסמכות לדון בבקשת הנאמן לפירוק שיתוף נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, לאור הוראת סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995, ולא ניתן לאשר קיצורי דרך, וראוי להורות על העברת הסכסוך לדיון בבית המשפט לענייני משפחה אשר ידון במלוא זכויותיה של אשתו של החייב.

            עוד טענו החייב ואשתו, כי השניים אינם מסכימים למכירת אחת הדירות כשהיא פנויה, לנוכח הוראת לשונו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, שכן המדובר ביחידה אחת המחוברת בפועל מזה שנים רבות, כמפורט בתצהירה של אשתו של החייב, ובנכס יש רק מטבח אחד, מערכת חשמל ומים משותפת, ואשתו של החייב זקוקה לכל החלל בשל מחלת אסטמה ממנה היא סובלת. החייב ואשתו טוענים, אפוא, כי הן מבחינה עקרונית והן מבחינה מעשית, לנוכח העלויות הכרוכות בכך, לא ניתן להורות על פירוק השיתוף, ואין נפקות לרישום של יחידות הדיור במשרד רישום הקרקעות.

            עוד טענו החייב ואשתו, כי לא ניתן ליתן יד להסכמות שהושגו בין מר שכטר והנאמן. לטענתם, ההסכם שבין מר שכטר לבין הנאמן קובע את זכותו של שכטר לרשום בעלות אך לא לתפישת חזקה, ואין בו התניה על סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. על כן טוענים החייב ואשתו, כי אין בהסכם בין מר שכטר לבין הנאמן, כדי להשפיע על ההליכים בתיק זה ו/או לפגוע בזכויות החייב ואשתו.

            החייב הוסיף וטען בבקשות שהוגשו לאחר הדיון בפירוק השיתוף, כי יש למצות את הליכי הגבייה שאמור היה הנאמן לנהל ביחס לצדדים שלישיים החייבים לחייב, ושעה שתיקי ההוצל"פ כולם הועברו לטיפולו של הנאמן ואשר לא פעל לגביית הכספים המגיעים לחייב מצדדים שלישיים, שהיה בהם לפרוע את כל חובותיו של החייב.

9.         בסיכומים שהוגשו על ידי מר שכטר, טוען מר שכטר כי הסמכות לדון בתביעת פירוק השיתוף מסורה לבית המשפט לפשיטת רגל, זאת בהסתמך על הוראות סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל והן מכוח הפסיקה הנזכרת בסיכומיו.

10.        במסגרת התגובה שהוגשה על ידי הנאמן, צוין כי לבית משפט של פשיטת הרגל הסמכות לדון, מכוח מסעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל, בכל שאלה המתעוררת בפניו, לרבות לעניין חלוקת נכסים ופירוק השיתוף, לא כל שכן שעה שהבקשה אינה מורכבת ואינה חורגת מיכולת בירור בהליך של מתן הוראות ובכל מקרה אינה שונה במהותה מבקשה לביטול הענקה.

            עוד ציין הנאמן, כי אין המדובר בסכסוך בין החייב ואשתו ו/או בסכסוך בתוך המשפחה, אלא להיפך. החייב ואשתו משתפים פעולה על מנת למנוע מהנאמן למכור את זכויותיו של החייב בדירה, ודי בכך כדי לקבוע כי בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך או אמור לדון בסכסוך זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ