אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 59344-01-12

החלטה בתיק פש"ר 59344-01-12

תאריך פרסום : 12/12/2012 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
59344-01-12
20/11/2012
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
1. נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ (בהקפאת הליכים)
2. עוה"ד אמיר בר טוב ויעקב אמסטר

עו"ד אמיר בר טוב
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ריצ'ארד סאלח
החלטה

1.         כנגד "נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ" (להלן: "החברה") ניתן ביום 27.07.08 צו הקפאת הליכים, שהוארך מעת לעת. ביום 18.05.09 הורה בית המשפט על הארכת צו ההקפאה עד למתן החלטה אחרת (להלן: "הצו"). ביום 23.10.12 אישר בית המשפט באופן עקרוני הסדר נושים של החברה עם נושיה הבלתי מובטחים לפיו לאחר תשלום 100% מחובות החברה לנושים מובטחים ולנושים בדין קדימה, יקבלו הנושים הבלתי מובטחים דיבידנד בשיעור של כ-28.91% מחובות החברה כלפיהם. היתרה לאחר ניכוי הוצאות הפירוק - ובכלל זה שכר טרחת ב"כ הנושים הבלתי מובטחים, הנאמנים ואגרת ההשגה של הכנ"ר - תעבור לידיהם של בעלי השליטה בחברה.

2.         לאחר מתן הצו הגישה המשיבה ארבעה כתבי אישום כנגד החברה וכנגד מי בעלי השליטה בה בעבירות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 וחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 בגין עבירות שבוצעו לכאורה בתקופה שקדמה למתן הצו. באחד מכתבי האישום, במסגרת תיק הע"ז 2636/09, שהתייחס למעשים שנעשו בחודשים מאי עד יולי 2004 הרשיע בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב את החברה והושת עליה קנס בשיעור של 500,000 ש"ח בגין האישומים לפי חוק עובדים זרים וקנס נוסף בשיעור 2,000,000 ש"ח בגין האישומים לפי חוק שכר מינימום. החברה (באמצעות הנאמנים) ערערה על גזר הדין לבית הדין הארצי לעבודה (ע"פ 34926-04-12) וביום 27.09.12 ניתן פסק דין בהסכמה לפיו על החברה יושת קנס בסך כולל של 200,000 ש"ח. בקשה זו עניינה במעמדו של חוב זה.

3.         לטענת הנאמנים, קנסות פליליים שהושתו על חברה בשלב בו היא מצויה בהקפאת הליכים בשל עבירות שביצעה עובר למתן הצו להקפאת הליכים הם בגדר "חוב בר-תביעה" ומעמדם זהה לחובות עבר של נושים אחרים של החברה וגבייתו תעשה בהתאם להליך הקולקטיבי של חלוקת הכספים לנושים. בהקשר זה צוין כי חובות מעין אלו אינם מהווים חובות בדין קדימה לפי סעיף 354 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"). הנאמנים ציינו כי מסקנה אחרת לפיה הקנסות הפליליים יהיו במעמד של הוצאות פירוק תעשה עוול עם נושי החברה שהם אשר יישאו למעשה בעונש שהושת על החברה. לטענת הנאמנים הדברים האמורים נכונים ביתר שאת במקרה זה בו מדובר בחברה המצויה בהקפאת הליכים ולא בהליך של פירוק.

4.         מנגד המשיבה טענה כי קנס שהוטל על חברה לאחר שניתן בעניינה צו הקפאת הליכים בשל מעשים שקדמו למתן הצו אינו "חוב בר-תביעה" מפני שהוא לא חל על החברה במועד מתן הצו להקפאת הליכים שהוא המועד הקובע לעניין הגדרת "חוב בר-תביעה" לפי סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") החל בהליכי חדלות פרעון של חברות לפי סעיף 353 לפקודת החברות ותקנה 53 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987. משכך, היא לא יכולה הייתה להגיש בגין חוב זה תביעת חוב. מעמדם של קנסות אלו לשיטתה, הוא כהוצאות פירוק ויש לשלמם עובר לתשלומים לנושים על פי הסדר הנושים.   

5.         באשר לטענת הנאמנים כי קבלת עמדת המשיבה תוביל להענשת הנושים חלף הענשת העבריין עצמו, היא החברה, טענה המשיבה כי לצד תוצאה זו יש ליתן את הדעת על החשיבות שבניהול הליכים פליליים נגד עבריינים ככלל ולחשיבות שבהטלת אחריות פלילית על תאגיד בפרט. לדבריה, בית הדין הארצי לעבודה נתן דעתו במסגרת פסק דינו לעניין זה וערך איזון בין השיקולים השונים, היינו האינטרס הציבורי הכללי שבהעמדה לדין של החברה מחד והאינטרסים של הנושים של החברה מאידך. פסק הדין ניתן בהסכמת הנאמנים, ומשכך, טענה המשיבה, הם מושתקים כיום מלטעון כלפי הפגיעה שתגרם לנושים כתוצאה מתשלום הקנס למשיבה. שני הצדדים מצאו תימוכין לעמדותיהם בפסיקת בתי המשפט השונים.

6.         ואכן, מעיון בפסיקת בתי המשפט השונים ניתן לזהות שתי גישות שונות באשר למעמד קנסות פליליים שהוטלו על חברה בפירוק בשל מעשים שנעשו על ידה עובר למתן צו הפירוק. לפי גישה אחת, מעמדם של חובות אלו הוא כהוצאות פירוק והם אינם בגדר "חוב בר תביעה". כך נקבע בעניין א.א. פלד (המ' 686/94 (מחוזי-ב"ש) א.א. פלד פרוייקטים לבניה בע"מ (בפירוק) נ' הכונס הרשמי, 12.03.95), בהאי לישנא:

"משהוטל קנס על חברה בפירוק, לאחר שניתן צו פירוק, בגין מעשים שבוצעו לפני תחילתם של הליכי הפירוק, האם הקנס יבוא בגדר חוב בר-תביעה? התשובה לשאלה זו היא שלילית... מאחר שהחוב בגין הקנס אינו בר-תביעה בגדר הליכי הפירוק, נראה שקופת הפירוק תהא חייבת בתשלום הסכום, והמשמעות היא, שדין הקנס כדין הוצאה בפירוק, והוא קודם לחובות בני התביעה..."

גישה זו הובאה גם בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין תורג'מן (רע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' א. מ. תורג'מן בע"מ, פ"ד נז(5) 799), שם נאמר:

"...אם מוטל על החברה קנס, הוא עשוי להשתלם מקופת הפירוק על חשבון מסת נכסי הפירוק העומדים לחלוקה בין הנושים. ככלל, קנסות המוטלים על חברה בטרם מתן צו פירוק הם חובות בני-הוכחה בפירוק. אולם אם מועד הטלת הקנס בגזר-דין חל לאחר מתן צו הפירוק, כי אז הקנס אינו בגדר חוב בר-הוכחה בפירוק, אלא הוא עשוי להיכלל בגדר העיסקאות בנות-תוקף המתבצעות לאחר מתן צו הפירוק... משמעות הדבר בנסיבות אלה היא כי חרף הפירוק עשוי סכום הקנס כולו לעמוד לפירעון בלא צורך בהעמדתו בדרגה שוויונית עם שאר החובות העומדים לפירעון יחסי בפירוק..."

7.         מנגד, בעניין חברת ילדותי בע"מ (פר"ק (מחוזי-ת"א) 1997/09 רו"ח יובל קדרון, בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים של חברת ילדותי בע"מ נ' רשות המיסים, 8.02.11), סבר בית המשפט כי:  

"בלא צורך לקבוע, עדיין, מסמרות בעניין זה אעיר, כי כפיפות זו של גביית חוב עבר - אף כזה שמקורו בקנס פלילי - לדיני חדלות פרעון, כולל את כל הדינים החלים על הגשת תביעות חוב (אשר ממילא, חלק מהן מבוססות על פסקי-דין), כולל הדין החד-משמעי לעניין נושה שהגיש תביעתו באיחור. אכן, אין ספק כי נושה שלו תביעה תלויה ועומדת אשר אינה מתאימה להידון במסגרת של הוכחת חוב, רשאי אף רשאי להגיש בקשה מתאימה, ואף לדרוש במקרים מסויימים כי בקופה יושארו כספים עבור התשלום המגיע לו, היה ותתקבל תביעתו. אלא מאי? נושה אשר לא עשה כן, אלא נקט ב"שב ואל תעשה", או גרוע מכך - הגיש תביעת חוב שלא כללה את הכספים נשוא התביעה הנוספת, בלא הבהרה ובלא לכבד את דרישת התקנות בעניין זה, עשוי למצוא את עצמו עומד מול שוקת שבורה. זאת, אף אם עומד לרשותו או יעמוד לרשותו בעתיד פסק דין - ואין נפקא מינא, אם פרי הליך אזרחי או פלילי. זאת, אף נוכח כוחו החד-משמעי של ההפטר מחובות עבר, אשר ניתן עם אישור הסדר הנושים.

לשון אחר; אף אם לא ניתן לעכב הליך פלילי כספי, וזאת נוכח ההלכה הפסוקה דהיום, הרי שהדרך היחידה לגבות את "פירותיו", מקום בו הוא עוסק במעשים וחובות מן העבר, הינו דרך הגשת תביעת חוב, או למצער הגשת בקשה להארכת מועד או החרגה, במועד הקבוע בדין ובוודאי שלא לאחר שאושר הסדר נושים (ההדגשה במקור - ד.מ.). אם וכאשר בוחר נושה לעשות דין לעצמו, הרי שאף אם לא ניתן לעכב את ההליך הפלילי בו נקט, עשוי למצוא את עצמו "מול שוקת שבורה" בעת שיבוא היום לגבות את "פירות" פסק-הדין דנן; ודי לחכימא ברמיזא.

8.         ברם, חרף הגישות השונות, במקרה זה אין צורך להכריע ביניהן, שכן אין מחלוקת כי הליך פלילי אינו מעוכב בשל קיומו של צו הקפאת הליכים כפי שנקבע ברע"פ 9008/01 בעניין תורג'מן. כל שנאמר בפר"ק (מחוזי-ת"א) 1997/09 בעניין חברת ילדותי בע"מ הוא כי המשך ניהול ההליך הפלילי מבלי יידוע בית המשפט של פירוק באפשרות כי ייתכן שבסופו של אותו הליך תחוב החברה שתחת צו ההקפאה, כמו גם בפירוק, עלול להוביל למצב בו בסופו של יום לא תמצא המדינה מהיכן לגבות את חובה, בשל חלוקת כלל כספי החברה בין נושיה בהתאם להסדר. ברם, במקרה זה, לא זו בלבד שבית המשפט עודכן אודות קיומו של ההליך הפלילי עובר לאישור הסדר הנושים, ולא זו בלבד שבית המשפט ציין בהחלטתו מיום 29.03.12 כי הקנס שהוטל בהליך הפלילי (באותה שעה דובר על גזר הדין שניתן בבית הדין האזורי) אינו בבחינת "חוב בר-תביעה", אלא שבניגוד לנסיבות פסק הדין בהמ' 686/94 (מחוזי-ב"ש) בעניין א.א. פלד וברע"פ 9008/01 בעניין תורג'מן שם דובר על פירוק חברה, הרי שבמקרה זה מדובר בהקפאת הליכים, ובהתאם להסדר הנושים, יוותר בידי החברה סכום כסף אשר יהא בו כדי לשלם את הקנס הכספי. בנסיבות אלו, די ברור כי אין לראות בתשלום הקנס כהוצאות פירוק ויש לשלמו ממה שייוותר בקופת החברה לאחר ביצוע ההסדר. בדרך זו לא יפגעו נושי החברה אשר אין הצדקה להענשתם בחטאי החברה, ובד בבד לא יפגע האינטרס הציבורי הכללי בקיומו של הליך פלילי כנגד תאגיד והענשתו של מי שאחראי לביצוע המעשים הפליליים. כל תוצאה אחרת במקרה זה תחטא לאחת מהתכליות האמורות שלא בצדק.

9.         יתר על כן, במקרה של הקפאת הליכים להבדיל מפירוק חברה, החברה ממשיכה להתקיים לאחר סיום הליכי חדלות הפירעון, ובנסיבות אלו דומה מצבה לחייב יחיד בפשיטת רגל אשר לגביו נקבע במפורש בסעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל כי צו הפטר אינו מפטיר את החייב מחוב המגיע למדינה בשל קנס. אכן, מקום בו סיומו של הליך ההקפאה נעשה באמצעות רכישת החברה על ידי צד ג' - שלא כבמקרה זה - ייפול הקנס על הרוכש שאינו אחראי למעשים הפליליים בגינם הוטל הקנס, ואולם אין בכך כדי להצדיק את הטלת הקנס על נושי החברה. על רוכש החברה לדעת כי הוא רוכש את החברה על כל מעלותיה וחסרונותיה ביניהן מצבה הפיננסי הקשה וגם תוצאות אחריותה למעשים שביצעה בעבר. מצב דומה קיים גם בתיק זה בו החברה תועבר בסופו של יום חזרה לבעלי השליטה, שהם בוודאי מודעים להליך הפלילי ולמשמעות תוצאותיו על קופת החברה ואין הם יכולים להישמע כיום בטענה כי הטלת הקנס על קופת החברה תפגע בזכויותיהם. בעניין זה בצדק טענה המשיבה כי בית הדין הארצי לעבודה נתן ביטוי במסגרת גזר דינו לאיזון בין האינטרס שבהענשת החברה על מעשיה הפליליים לבין האינטרס של הנושים שלא יפגעו בכיסם - מעבר לפגיעה שנעשתה בשל מצבה הכלכלי של החברה - בגין מעשים שהם אינם אחראים להם, ועל כן אין מקום לטענת הנאמנים בעניין זה. 

בשולי הדברים יוער, כי הבקשה הועברה גם לכנ"ר לתגובתו, אך הוא לא ראה לנכון להגיב עליה, וחבל.     

התוצאה היא אפוא, כי בקשת הנאמנים נדחית והקנס ישולם במועד שנקבע לביצוע התשלומים בהסדרי הנושים.

הנאמנים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ש"ח.

ניתנה היום,  ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ