אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 211-01

החלטה בתיק פר"ק 211-01

תאריך פרסום : 14/10/2012 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
211-01
26/02/2012
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
1. עוזיאל יוסף
2. עוזיאל לאה

עו"ד יאיר חרובי
הנתבע:
1. עו"ד דורן לנגה כונס נכסים
2. עו"ד זאב וייל כונס נכסים
3. מאיר טנג'י
4. יונה טנג'י

החלטה

הרקע לבקשה

1.         זוהי בקשה לביטול פסיקתא שנחתמה ביום 6.7.11 לפיה הורה בית המשפט על העברת הזכויות במגרש 1820א' בפרויקט עמותת משתכני הר שמואל (להלן: "המגרש" ו"העמותה" בהתאמה) הרשום במנהל האזרחי ביהודה ושומרון, הממונה על הרכוש הממשלתי (להלן: "המנהל") על שם המבקשים לשמם של משיבים 3-4 ולהורות למנהל להעביר את הזכויות במגרש לשמם של משיבים אלו. משיבים 1-2 מונו ככונסי הנכסים של העמותה (להלן: "המשיבים") והם אלו אשר בפועל מנהלים אותה ומקדמים את ביצוע עבודות הפיתוח בפרויקט.

2.         ברקע, בקשתם של המשיבים מיום 19.2.06 לחייב את המבקשים בתשלום מלוא חובותיהם לעמותה בסכום שעמד אז על סך של 754,926 ש"ח ולחילופין, היה והסכום האמור לא ישולם, להורות על העברת זכויות המבקשים במגרש בשל אי תשלום החובות. לטענת המשיבים אז, ביום 20.6.96 חתמו המבקשים על הסכם חברות בעמותה. באותו הסכם קבלו המבקשים על עצמם לשלם דמי פיתוח באופן יחסי לגודל מגרשם בפרויקט כולו. במסגרת ההסכם, הסכימו הצדדים על סנקציות במקרה של אי עמידה בתשלומים במועדים שנקבעו. כן הוסכם כי אי תשלום דמי הפיתוח מהווה הפרה יסודית של ההסכם. המשיבים הצביעו על פניות שונות שנשלחו למבקשים במשך הזמן שלא נענו.  

3.         לאור האמור בבקשה, ביום 26.2.06 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט (כב' השופט י' שפירא), בה נעתר לבקשה, אך נקבע כי אם המבקשים ינמקו את התנגדותם לבקשה בתוך 21 יום, וייקבע מועד לדיון.

4.         ביום 20.3.06 ניתנה תגובתם של המבקשים לבקשה. בתגובה נטען כי בחודש ספטמבר 2003 שכלו המבקשים את בנם ומאז היו נתונים באבלם ולא היה להם הכוח להתמודד ולפעול בעניינים אזרחיים מסוג זה. הם בקשו בתגובתם לקבל נתונים אודות חובם וחיוב הריבית בו חויבו שלדעתם היה שרירותי וחד צדדי באורח המנפח את החוב הנטען כנגדם בלא בסיס. לפיכך הם בקשו ארכה של חודשיים ימים על מנת להבין את דרך חישוב החוב ולגבש את השגותיהם כמו גם ניהול משא ומתן עם המשיבים במטרה להגיע להסדר מוסכם. נוכח הגשת התגובה ובקשת המבקשים להארכת מועד, בית המשפט עיכב את החלטתו מיום 26.2.06 עד ליום 5.5.06. תגובה נוספת לא ניתנה לבית המשפט על ידי המבקשים, ותחת זאת הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן, אשר נשא פרי, ועליו ידובר להלן. הפנייה הבאה שהייתה לבית המשפט הייתה של המשיבים רק ביום 13.9.10 בה ביקשו לאשר את העברת הזכויות במגרש מהמבקשים לידי משיבים 3-4. באותו יום אישר בית המשפט את המבוקש וביום 6.7.11 נחתמה הפסיקתא, כאמור. רק ביום 7.11.11 הוגשה הבקשה הנוכחית לביטול הפסיקתא. 

טענות הצדדים

5.         לטענת המבקשים פניית המשיבים לבית המשפט בבקשה להעביר את זכויותיהם הייתה פנייה בחוסר תום לב ובאורח המתנכר לזכויותיהם. בתצהיר מבקש 1 (להלן: "המבקש") שנסמך לבקשה הוא טען כי הוא הפקיד בידיו של בא-כוחם דאז, עו"ד נפתלי ורצברגר סכום של 575,000 ש"ח לאחר שהגיע להבנות עם המשיבים על "סדרי הגודל הכספיים". בפועל לא היה הסדר פשרה והמגרש נשאר בחזקתו ולא הוצא מידו בכל דרך שהיא. לטענתו עוד, לא ידע "בשום דרך וצורה כי המגרש שלנו נמכר וכי לא קיבלנו כל הודעה בשנים האחרונות על נטילת המגרש מאיתנו ועל הפגיעה בזכויותינו". 

6.         נתבקשה תגובת המשיבים לבקשה ובה הם גוללו את סיפור המעשה מנקודת מבטם. כמפורט בתגובה, המבקש פנה פעם אחר פעם למשרדי עו"ד לנגה (משיב 1) וקיבל הסברים מפורטים אודות שיעור החוב. סוף דבר ביום 28.8.06 פנה עו"ד ורצברגר אל עו"ד לנגה  והודיע לו כי המבקשים הפקידו בידיו סכום של 525,000 ש"ח. סכום זה נאמר, יועבר לידי עו"ד לנגה בתנאי שבכך יסתיים חובם של המבקשים לעמותה. במענה למכתב זה, השיב עו"ד לנגה לעו"ד ורצברגר ביום 4.9.06 כי הסכום שעל המבקשים לשלם עומד על פי הסדר הנחות שהסתיים אך יחול גם על המבקשים, על סך של 573,376 ש"ח ואם הוא ישולם, בכפוף להסכמת הנושה של העמותה שבשל חובו החלו הליכי הכינוס, יהא בכך כדי לפרוע את חוב המבקשים לעמותה. תשובת עו"ד ורצברגר לא אחרה לבוא וביום 10.9.06 חזר על הודעתו כי המבקשים הפקידו את "רובו המכריע של הסך שאינו שנוי במחלוקת" והם מוכנים להשלים את ההפרש תוך 48 שעות מיום מתן האישור על ידי המשיבים. בשולי מכתב זה קיימת תרשומת בכתב ידו של עו"ד לנגה מיום 10.9.06 בה נכתב כי הודע לעו"ד ורצברגר כי עם הפקדת ההפרש כפי שנתבקש, הוא יפנה לקבלת הסכמת הנושה. בחלוף ימים ספורים, ביום 3.10.06 פנה עו"ד ורצברגר במכתב נוסף לעו"ד לנגה והודיע לו כי המבקשים השלימו את ההפרש כך שבידיו מלוא הסכום (573,376 ש"ח) שנתבקש על ידו. על גבי מכתב זה נרשמו שתי תרשומות. האחת מיום 29.10.06 ובה נכתב כי עו"ד לנגה הסביר לעו"ד ורצברגר כי הנושא בטיפול. והשני מיום 22.3.07 ובה נכתב כי עו"ד לנגה הודיע לעו"ד ורצברגר כי קיבל את אישור הנושה ובהתאם לכך על עו"ד ורצברגר להעביר את הכסף שהופקד אצלו. ברם, הכספים לא הועברו, עד שביום 13.5.07 פנה עו"ד לנגה אל עו"ד ורצברגר במכתב (נספח ה' לתגובת המשיבים) ומסר לו כי אינו יכול להמתין עוד. הוא דרש כי המבקשים יעבירו את מלוא הכספים עד ליום 15.5.07 שאם לא כן יבוטל הסיכום והמגרש יועבר לשיווק ולמכירה לאחרים. מכתב זה לא זכה למענה ועו"ד ורצברגר לא העביר את הכספים כפי שסוכם. משכך, ביום 19.6.07 הודיע עו"ד לנגה לעו"ד ורצברגר (נספח ו' לתגובת המשיבים) כי לאחר "אין ספור פניות", אינו יכול להמתין עוד והמגרש יועמד למכירה. העתק המכתב נשלח באופן אישי גם לידי המבקשים עצמם. נוכח האמור, המגרש אכן נמכר למשיבים 3-4, העסקה דווחה לרשויות המס, למועצה המקומית ולמנהל. המשיבים אף טענו כי טענת המבקשים לפיה לא ידעו על מכירת המגרש אינה נכונה, שכן הם עצמם פנו ישירות לרוכשים השונים שהציעו לרכוש את המגרש תוך שהם מאיימים עליהם בביטול העיסקה ובתביעות משפטיות אזרחיות ובדין תורה.    

7.         מאחר ועל פניו, העובדה שהכספים לא הגיעו לידי המשיבים, אלא לכל היותר שולמו על ידי המבקשים אך לידי בא-כוחם עו"ד ורצברגר, לא יכלה להיות שנויה במחלוקת, ניתנה החלטה ביום 29.11.11 ובה נתבקשו המבקשים להבהיר, נוכח אי התשלום ושיגור מספר התראות בנושא, מנין נובעת זכותם לקבלת המגרש, שעה שהוא כבר נמכר למשיבים 3-4 והעסקה עמם כבר יצא אל הפועל על כל המשתמע מכך. בתגובה ניתנה הבהרה אשר נתמכה בתצהיריהם של מבקש 1 ושל עו"ד ורצברגר.      

8.         במסגרת ההבהרה הדגישו המבקשים כי הם בעלי זכות החכירה במגרש ולכן המחלוקת בין הצדדים יכולה להיות אך ורק כספית. כמו כן, על פי החלטת בית המשפט מיום 26.2.06 ניתנה למבקשים זכות טיעון וכי בכל מקרה מכירת המגרש לאחר יכולה הייתה להיעשות רק לאחר שיובטח למבקשים החזר כספם במלוא שווי זכויות החכירה שלהם במגרש, כפי שיוערך כהלכתו בתוספת מה שהם שילמו על החשבון עבור דמי הפיתוח. בתצהירו של המבקש הוא ציין כי זכות החכירה ניתנה לו ולאשתו על פי הסדר עם המדינה לפיו החליפה המדינה קרקע שהייתה רשומה בבעלותם כחלק מחברי "עמותת רבלין", בזכאות לקבלת מגרש בהר שמואל או בהר אדר. במסגרת ההקצאה, המבקשים שילמו למנהל שני תשלומים, כל אחד מהם על סך של 40,900 ש"ח (לתצהיר צורפו קבלות על התשלומים). כן שולם סכום של 85,000 ש"ח על חשבון דמי הפיתוח. הם לא ידעו על המכירה למשיבים 3-4 עד אשר עו"ד ורצברגר סיפר להם על כך בחודש אוקטובר 2011. הם סמכו על עו"ד ורצברגר שהיה חבר קרוב, אם כי מידי פעם לפעם היו מתעניינים בנעשה ומקבלים ממנו תשובה שהעניין בטיפול. עו"ד ורצברגר גם לא סיפר להם כי קיבל בשעתו פנייה מעו"ד לנגה. רק לאחר שביקשו מעו"ד ורצברגר לדעת היכן כספם והסתבר להם כי רק חלקו נמצא ברשותו, "נפל להם האסימון" שיש "בעיית אמינות", אך גם אז לא העלו על דעתם כי עו"ד ורצברגר משקר להם במצח נחושה לגבי ההסדר עם עו"ד לנגה. רק בחודש אוקטובר 2011 עו"ד ורצברגר החזיר להם חלק מכספם. הם הלינו גם על כך שלא קבלו דיווח על מכירת המגרש לידי משיבים 3-4.

הבקשה נקבעה לדיון והמבקש ועו"ד ורצברגר נחקרו על תצהיריהם.

9.         בסיכומיו הסכים ב"כ המבקשים כי באופן עקרוני בעת הפרת הסכם הפיתוח על ידי חבר עמותה, קיימת למשיבים הזכות למכור את המגרש לאחרים. ברם, את זאת, נוכח העובדה שהמבקשים בעלי הזכויות הקנייניות במגרש, ניתן לעשות אך ורק תוך נקיטת זהירות יתרה והקפדה על כללים ברורים, כגון הצטיידות עם הערכת שווי עדכני של המגרש, החזרת מלוא התמורה ששילמו המבקשים הן למנהל והן לעמותה ומתן אפשרות למבקשים להתמודד בקניית המגרש מול כל מציע אחר. ואולם, במקרה זה, המשיבים הפקיעו למעשה את הזכויות הקנייניות של המבקשים מבלי ליידע אותם על הנעשה ומבלי ליתן להם זכות להעלות את מלוא טיעוניהם בעניין. פגיעה זו חמורה שבעתיים נוכח העובדה שהמגרש נמכר למשיבים 3-4 במחיר נמוך יותר מהסכום שנדרש מהם לשלם למשיבים. יתר על כן, בבקשתם המקורית של המשיבים כלפי המבקשים ביום 19.2.06 כמו גם בבקשה מיום 13.9.10 לאשר את העברת הזכויות במגרש לידי משיבים 3-4, לא הזכירו המשיבים כי המבקשים בעלי הזכויות הקנייניות במגרש. בכך הטעו המשיבים את בית המשפט. עובדה זו היא רבת חשיבות, מכיוון שמצבם של המבקשים שונה ממצבם של כל חברי העמותה האחרים שזכויותיהם במגרשים נלקחו מהם מפאת אי תשלום דמי הפיתוח, מכיוון שחברי העמותה האחרים, לא נרשמו כבעלי הזכויות הקנייניות במגרש כמותם. גם עיון בבקשה המקורית שהוגשה על ידי המשיבים לבית המשפט מלמד כי לטענת המשיבים, המבקשים היו חייבים באותה שעה כספים למנהל, מידע שלא היה נכון כלל ועיקר. לטענתם עוד, למרות שאין מחלוקת שהתנהלותו של עו"ד ורצברגר לא הייתה תקינה, אין בין זה לנגיסת זכויותיהם ולא כלום. גם לא ניתן היה להבין מתוך המכתבים ששלח עו"ד לנגה שהנושה הסכים להסכם שנתגבש בין הצדדים. על כל אלו נטען כי דין הפסיקתא להתבטל ולו משום שנפלה טעות במספר תעודת הזהות של המבקש הנקוב בו.

10.       בתשובה לטענות המבקשים טען עו"ד לנגה בסיכומיו כי המחלוקת בשאלה אם הייתה הסכמה בין הצדדים בעניין שיעור חובם של המבקשים ואופן תשלומו כלפי העמותה היא מחלוקת מדומה אך לצרכי הבקשה, שכן בפועל הייתה הסכמה מלאה שהופרה על ידי המבקשים באמצעות בא-כוחם דאז, עו"ד ורצברגר שלא העביר את הסכום המוסכם לידי המשיבים. למעשה מדובר בניסיון המבקשים לחלץ את עצמם מהמצוקה אליה נקלעו בשל מעילתו של בא-כוחם בכספם. מצבם של המבקשים גם איננו ייחודי, וכי יחד עמם היו מספר רב של חברי עמותה שנרשמו כבעלי הזכויות במנהל. חברי עמותה כאלו היוו קבוצה אחת מבין כלל חברי העמותה ועמם היו עוד שתי קבוצות. האחת, כאלו שהיו מחויבים בדמי חכירה, והשנייה, כאלו שהיו פטורים מדמי חכירה. הצד השווה בין כל הקבוצות הוא כי חלה חובה על כל חברי העמותה לשלם את דמי הפיתוח, ואם לאו, הם מאבדים את זכויותיהם במגרשים שיועדו להם בעמותה, כל אחד לפי מצב הזכויות שהחזיקו בהן בעת ההפרה. אדרבה, התנאי לרישום הזכויות הסופי במנהל על שם חברי העמותה היה מתן אישור מאת המשיבים שדמי הפיתוח שולמו. באופן ספציפי ולעניין המבקשים, טען עו"ד לנגה כי גרסתם אינה מחזיקה מים. לא סביר בעליל שבמשך חמש שנים, לא הבינו המבקשים שעו"ד ורצברגר מעל בכספם, וודאי אחר שהם מודים שקבלו, לכל הפחות, את מכתבו שלו מיום 19.6.07 ובמרוצת שנת 2010 פנו אליהם שני רוכשים פוטנציאליים ומסרו להם כי בדעת המשיבים למכור להם את המגרש. גם טענתם כאילו המגרש נמכר למשיבים 3-4 במחיר הנמוך ממה שהוצע להם מופרכת, מכיוון שהוא נמכר למשיבים 3-4 תמורת 871,000 ש"ח במחיר גבוה בהרבה מכל הכספים ששילמו המבקשים בפועל על חשבון דמי הפיתוח והכספים שמסרו לעו"ד ורצברגר ושהיו אמורים להיות משולמים לפי ההסכם. ולבסוף נטען כי מנגנון המכירה ללא מכרז ושמאות אושר על ידי בית המשפט לאחר שהשתכנע שהדרך שנוקטים המשיבים על ידי ניהול משא ומתן פרטני עם רוכשים פוטנציאליים ממקסמת את הסכומים המתקבלים עבור דמי הפיתוח.             

דיון והכרעה

11.       עו"ד ורצברגר והמבקש נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם בבית המשפט. בחקירתו של עו"ד ורצברגר נתברר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הלה נטל את כספם של המבקשים ולא העבירם לידי עו"ד לנגה. אך גם כנשאל ברחל בתך הקטנה אם החזיר את הכסף לידי המבקשים, התפתל בתשובותיו ותחילה השיב בחיוב, אך לאחר שעומת עם גרסת המבקש נאלץ להודות כי למעשה החזיר אך חלק מהכסף וזאת רק בחודש אוקטובר 2011 ואילו לגבי היתרה הגיע עם המבקשים להסדר. גם אין מקום לספק שהמבקשים עצמם לא העבירו את הכספים לידי המשיבים. גם אין מחלוקת כי עו"ד ורצברגר ייצגם באותה שעה והוא זה אשר ניהל את המשא והמתן עם המשיבים. השאלה שיש לדון בה אינה אלא אפוא, אם המבקשים הגיעו באמצעות עו"ד ורצברגר להסכם עם המשיבים ומה היה תוכנו של אותו הסכם.

12.       עו"ד ורצברגר אישר בחקירתו כי במסגרת המשא והמתן שניהל עם עו"ד לנגה הסכים הנושה לבוא לקראת המבקשים וליתן להם הנחה שניתנה בשעתה למשתכנים אחרים. כן אישר כי הגיע לכלל הסכמה עם עו"ד לנגה באשר לסכום שהיה על המבקשים לשלם וכי סכום זה עמד על סך של 573,376 ש"ח. הוא גם אישר בפה מלא כי קיבל את המכתב מיום 13.5.07 (נספח ה' לתגובת המשיבים) בו נכתב כאמור, כי סבלנותו של עו"ד לנגה להמתין עד שהמבקשים ישלמו את הסכום המוסכם פקעה וכי אם הכספים לא ישולמו עד ליום 15.5.07 יבוטל הסיכום והמגרש יועמד לשיווק ולמכירה לאדם אחר (עמוד 6 לפרוטוקול). אכן נכון, עו"ד ורצברגר ביקש להתנער מעדותו זו וביקש להוסיף דברים מיוזמתו לאחר שבקשת ב"כ המבקשים לעמתו - במסגרת החקירה החוזרת - עם גרסתו בתצהירו בו טען אך כי המכתב האמור אינו זכור לו, נפסלה. ברם, יותר מאשר היה "בעדותו הנוספת" שניתנה על ידו מבלי שנתבקש לעשות כן כדי ליישב את גרסותיו, היה בה אך כדי לשכנע כי אין בטענה שלא קיבל ושלא ידע על המכתב ותוכנו, כל אמת.

13.       יתר על כן. בהמשך עדותו הוא נשאל מדוע לא השיב על אותו מכתב "שלא זכר שקיבלו" והתשובה ניתנה לגופו של עניין, ולא נאמר על ידו כי הסיבה לאי מתן מענה על המכתב נבע מכך שלא קבלו. אדרבה, התשובה הייתה שלא השיב על המכתב כי האיום שהיה כלול בו לפיו המגרש יוצא לשיווק, היה איום סרק (עמ' 7 לפרוטוקול). אך גם אם אתעלם מהמכתב, אין מחלוקת שהמכתב הנוסף שנשלח לאחר מכן ביום 19.6.07 (נספח ו' לתגובת המשיבים) הגיע לידי עו"ד ורצברגר, אשר אף אישר שהמבקשים קיבלו עותק ממנו. במכתב זה חזר עו"ד לנגה על הודעתו כי בשל אי התשלום על פי המוסכם המגרש יוצא למכירה.

14.       זאת ועוד, גם המבקש עצמו אישר בעדותו כי ידע על מה מתנהל המשא והמתן בין עו"ד ורצברגר שייצגו ובין עו"ד לנגה. הוא גם אישר כי בהפקדת הסכום של 573,000 ש"ח תסתיימנה תביעותיהם של המשיבים ובכך הפרשה תבוא לידי סיום מבחינת חוב דמי הפיתוח. כך גם אישר כי התשלום לעו"ד ורצברגר אמור היה להיות מועבר לעו"ד לנגה כדי לסיים את העניין (עמ' 11 לפרוטוקול). כן אישר כי קיבל העתק מאותו מכתב (נספח ו') שבו עו"ד לנגה הודיע לעו"ד ורצברגר כי אינו יכול להמתין עוד ובדעתו להעמיד את המגרש למכירה. וכן אישר כי הגיעו אליו במשך התקופה שלוש פניות משלושה רוכשים שונים שעו"ד לנגה הציע להם את המגרש למכירה ובתוכם משיבים 3-4. עדות זו אגב עומדת בסתירה מוחלטת לתצהירו בו טען, כאמור, כי לא ידע בשום צורה במשך השנים הרבות שחלפו שהמגרש נמכר וכי הייתה פגיעה בזכויותיו.    

15.       ולמעלה מכל זה, קיימות אותן תרשומות אוטנטיות שלא נסתרו ושרשמן עו"ד לנגה על גבי המכתבים השונים, מהן נלמד באופן שאינו משתמע לשני פנים שעו"ד ורצברגר עודכן במשך כל תקופת המשא והמתן כיצד העניין מתקדם מול הנושה, עד שלבסוף כל תנאי ההסכם הוסמכו ונתקבלו גם על דעתו של הנושה. בעניין זה כמו גם בעניינים האחרים, לא מצאתי כל פגם בכך שגרסתו של עו"ד לנגה לא אומתה בתצהיר, טענה שנטענה מספר פעמים על ידי ב"כ המבקשים בטיעוניו. ההלכה היא מקדמת דנא, כי בעל תפקיד מטעם בית המשפט פטור מלהעלות את גרסתו בתצהיר, וודאי מקום בו העובדות הנטענות על ידו, כבמקרה זה, אושרו על ידי הצד שכנגד (ע"א 5709/99 לוין נ' שילר, פ"ד נה(4) 925; רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן, בתפקידו כמפרק זמני, פורסם במאגרים [2.9.09]).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ