אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 13613-02-09

החלטה בתיק פר"ק 13613-02-09

תאריך פרסום : 19/05/2013 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
13613-02-09
17/01/2013
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. בנק הפועלים בע"מ

הנתבע:
עמיר קלוג'ני

ביום 26.2.12 נתתי החלטה שבה התקבלה בקשת המבקש 1 (" בנק לאומי") ונקבע שההפטר שניתן למשיב, בגדר הסדר הנושים שאושר בפסק דין מיום  7.3.10 (" הסדר הנושים"), מבוטל. עניינו של הסדר הנושים הוא פשרה המסדירה את פירעון חובותיהן של שלוש מתוך ארבע חברות שהיו בבעלותו ובשליטתו של המשיב, היינו ענבר ק.ע. מסחר במתכות בע"מ, יו.אס.אי שיווק מערכות אריזה [2002] בע"מ ומעיין ניצן בע"מ. לגבי החברה הרביעית בקבוצה, ענבר עיבודי מתכות בע"מ, הושג עוד קודם לכן הסדר נושים נפרד, שקיבל תוקף של החלטה ביום 7.9.09, ומאותה עת התנהלו ההליכים בתיק זה רק בנוגע לשלוש החברות האחרות.

בקשתו של המשיב למתן רשות לערער לבית המשפט העליון התקבלה (רע"א 2473/12), ובהחלטה מיום 12.6.12 הוחזר העניין לבית משפט זה על מנת לקיים דיון מחודש בבקשת בנק לאומי לביטול ההפטר. במצוות החלטתו של בית המשפט העליון הוריתי כי הצדדים רשאים להגיש טיעון משלים, כפי שאכן נעשה, והדיון החוזר בבקשה התקיים ביום 14.1.13.

בגדר הדיון נחקר המשיב על תצהיריו שהוגשו בתמיכה לטיעוניו המשלימים בתשובה לטיעונים המשלימים של בנק לאומי ושל המבקש 2 ( "בנק הפועלים"), ולאחר עיון בראיות ובמסמכים שאליהם הפנו הצדדים, ולאחר שמיעת טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את הבקשה באופן חלקי, היינו שביטולו של הפטר המשיב לא יהיה גורף כפי שמבקשים בנק לאומי ובנק הפועלים, כי אם מוגבל אך ורק להתחייבויותיו של המשיב כלפיהם, הכול כפי שיפורט להלן.

בפתח הדברים אציין כי ככל הנראה, מחמת שלא הקפדתי די הצורך עם בעלי הדין, סטה הדיון הן בשלב הקודם והן בשלב הנוכחי, והוא נסב על עניינים שאינם רלוונטיים לבקשה. הדבר גרם לערפול הנושאים המצריכים דיון, ובסופו של דבר גם הוארך הדיון שלא לצורך. בקשר לכך די אם אפנה להערתו של בית המשפט העליון בסיפא של סעיף 5 להחלטתו, וכפי שאסביר להלן גם בשלב הנוכחי של הדיון סטו כתבי הטענות מן המחלוקת שבבקשה זו, ומשום כך לא אתייחס בהחלטה זו למכלול הנושאים שהעלה המשיב בכתבי טענותיו ולתשובות הנאמן לטענות אלה, ואתמקד רק בבקשתם של בנק לאומי ובנק הפועלים לביטול הפטרו של המשיב בנוגע להתחייבויותיו כלפיהם, ולאלה בלבד.

בקשת בנק לאומי, שאליה הצטרף גם בנק הפועלים, הייתה להורות על ביטול ההפטר המותנה שניתן למשיב מחובות החברות, ובהתאם לכך להתיר לנושים לנקוט נגד המשיב בהליכים משפטיים בגין ערבותו לחובות החברות. הבקשה נומקה בכך שהמשיב התחייב לשלם לבנק לאומי סכום של כ-304,000 ש"ח בחמישים תשלומים חודשיים וכי הוא לא שילם על חשבון התחייבותו כל תשלום שהוא. סמוך לאחר הגשת בקשתו של בנק לאומי הצטרף אליה בנק הפועלים וטען שהמשיב שילם לו רק מקצת מן התשלומים שאותם התחייב לשלם על פי הסדר הנושים.

משהוחזר הדיון על פי החלטת בית המשפט העליון, הגיש בנק לאומי טיעון משלים שבו הוא הפנה להוראת סעיף 31 של הסדר הנושים הקובעת כך: " הנושים המובטחים של חברות ענבר ק.ע. ויו.אס.איי. נתנו הסכמתם להצעות ההסדר כמפורט במכתביהם (המהווים חלק בלתי נפרד מהסכם הנושים וגוברים על כל הוראה אחרת שבהסדר) המצ"ב. בנק דיסקונט נתן הסכמתו לגבי סכומי מועדי התשלום בעל פה. באשר לנושה המובטח בנכס (חברת מעיין ניצן בע"מ) כמפורט לעיל ייפרע מלוא חובו ממכירת הנכס, שתאושר ותוסכם על ידו".

הנושים המובטחים הנזכרים בסעיף 31 הם בנק לאומי ובנק הפועלים, ומכתביהם צורפו כנספחים ז/1 ו-ז/2 להסדר הנושים. נספח ז/2 הוא מכתבו של בא כוח בנק לאומי מיום 13.1.10 לנאמן, שנאמר בו כי בנק לאומי יסכים להסדר הנושים בכפוף להתקיימות כל התנאים המפורטים במכתב ובהם, בין השאר, כי " ישולם לבנק על ידי הערב עמי קלוג'ני (המשיב, א"ק) סכום נוסף של 303,932 ש"ח, וזאת באמצעות חמישים תשלומים שווים ורצופים, החל ממועד אישור הסדר הנושים". נספח ז/1 הוא מכתבו של בא כוח בנק הפועלים מיום 13.1.10 לנאמן שבו נאמר כי בנק הפועלים יסכים להסדר הנושים בכפוף להתקיימות כל התנאים המפורטים במכתב ובהם, בין השאר, תשלום בסך 125,000 ש"ח שישלם המשיב ישירות לבנק הפועלים, בחמישים תשלומים.

לפי סעיף 36 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) תשס"ב-2002 (" התקנות") דינו של הסדר הנושים כדין פסק דין הכולל, מכוח סעיף 31 שלו, הוראה המחייבת את המשיב בתשלומים לבנק לאומי ולבנק הפועלים ואלה טוענים כי המשיב איננו עומד בהתחייבות זו.

המשיב טוען, בנוגע לחיוביו כלפי המבקשים, כי חיובים אלה סוכמו בין הנאמן לבין המבקשים ללא ידיעתו וללא הסכמתו, ולכן אין בהוראת סעיף 31 להסדר הנושים בסיס לקביעת חיובו האישי כלפי המבקשים, וממילא לא ניתן לטעון כלפיו שהוא מפר חיוב כלשהו לפי הסדר הנושים. במאמר מוסגר אעיר, שהמשיב העלה טענות נוספות בנוגע לחיובו האישי על פי הסדר הנושים, ואלה מתייחסות לסעיף 14 של ההסדר. אלא שכפי שהבהרתי לבאי כוח הצדדים בפתח הדיון, וכפי שציינתי לעיל, טענות המשיב המכוונות כלפי חלקים אחרים של הסדר הנושים אינן רלוונטיות לבקשתם של המבקשים, ונראה לי שטענות אלה הן שהביאו לאנדרלמוסיית הטענות בשלב הדיון הקודם, ואין מקום לשוב ולאפשר מצב מעין זה בשלב הנוכחי לאחר שניתנה החלטת בית משפט העליון, ועל אחת כמה וכמה נוכח הדברים שנאמרו בה.

טענת המשיב שהחיוב הקבוע בסעיף 31 להסדר הנושים אינה חלה לגביו משום שהוא לא היה מודע לתוכנה ולמשמעותה, איננה מקובלת עלי ואני דוחה אותה.

בגדר הדיון שהתקיים ביום 14.1.13 נחקר המשיב על התצהירים התומכים בתשובותיו לטיעון המשלים שהגיש כל אחד מן המבקשים, שם הוא טען, בין השאר, באותיות מודגשות כי " כיצד יכולתי לחוב אישית נניח בהתאם לסיכום ספציפי אותו לא ראיתי, לא אישרתי ולא ידעתי עליו? ואשר התנהל בין הנאמן לבנק בלבד" (ההדגשה בקו תחתון הוספה, א"ק).

"סיכום ספציפי" הוא מונח שהמשיב חזר עליו בחלקים נוספים של תצהיריו, אשר עניינם הוא הטענה החוזרת כחוט השני בתצהיריו ובכתבי טענותיו, והיא שהוא לא ידע ולא הסכים לסיכום זה היינו לסיכומים המפורטים במכתבי הבנקים לנאמן (שצורפו כנספחים ז/1 וז/2 להסדר הנושים).

השאלה הראשונה שיש להכריע בה היא אם אכן לא ידע המשיב על מכתבי המבקשים לנאמן (נספחים ז/1 וז/2 של הסדר הנושים) בכלל, ולא ידע שמכתבים אלה כוללים תנאי בדבר חיובו של המשיב לשלם להם סכומים מסוימים כתנאי להסכמתם להסדר הנושים, בפרט.

על אף האופן הנחרץ שבו נטענה הטענה בתצהיריו של המשיב, אני נוטה לחשוב שגרסתו בעניין זה איננה נקייה מספק. המשיב נחקר על תצהיריו, על ידי באי כוחם של בנק לאומי ובנק הפועלים, והאופן שבו הוא השיב לשאלות שנשאל מעוררת את הרושם שהוא הרחיק עצמו מן העובדה שהיא בעלת חשיבות רבה להכרעה בתיק זה, ונמנע מלמסור תשובות מלאות כאשר הדבר לא היה נוח לו. רושם זה מתחזק על רקע העובדה שהדיון בשלב הנוכחי איננו הדיון הראשון, ושאלת קיומם ותוכנם של מכתבי המבקשים לנאמן היא השאלה החשובה בהליך הנוכחי. על רקע זה צפוי היה שהמשיב ימסור גרסה ברורה ביחס לאפשרות שהוא ידע על תוכנם של המכתבים, ולדעתי לא זהו המצב. כך, למשל, כשנשאל על ידי בא כוחו של בנק לאומי " אתה מעולם לא ראית את הנספחים שצורפו להסדר הנושים, הנספח שהוא ההסדר שנעשה בקשר להתחייבות שלך, מעולם לא ראית את זה?" הוא השיב: " לא ראיתי, גם אין לי את זה". וכשנשאל: " אולי ראית ושכחת?"הייתה תשובתו: " תראה לי את זה, אני לא זוכר". ובהמשך: " אז אתה בכלל לא יודע אם המכתב הזה הובא לידיעתך?" והוא השיב: " אני לא זוכר שחתמתי על משהו". כשעומת אם מכתב בנק לאומי מיום 13.1.10 (נספח ז/2 להסדר הנושים), הוא השיב: " אני לא זוכר שראיתי את המכתב הזה". עוד הוא נשאל: " כאשר הלכת לעורכי הדין שלך, לא בדקת איזה הסדר מוצע לך במעמד האישור בבית המשפט? לא הבאת להם את ההסדר?" והוא השיב: " לא ראיתי בהסדר שרשום שאני חייב כסף לבנק לאומי" (עמ' 10, 11 לפרוטוקול הדיון). לדעתי, דבריו אלה של המשיב מעוררים יותר מאשר קושי אחד. על אף ניסיונו של המשיב למעט מחשיבות העניין, נראה כי הוא היה שותף לעיצובו של הסדר הנושים והוא אישר את חתימתו על הצעת נוסח הסדר הנושים שמאוחר יותר הוגש לבית המשפט (מב/1). נוסף לכך, כפי שהסתבר מחקירתו של המשיב על ידי בא כוחו של בנק הפועלים, דבר ההתחייבות לשלם סכום של 125,000 ש"ח כאמור במכתבו של בא כוח בנק הפועלים לנאמן מיום 13.1.10 (נספח ז/1 להסדר הנושים) היה ידוע למשיב, והוא העיד כי "היה סיכום בעל פה עם הנאמן שהוא משלם לכם את הכסף מתוך הכספים של ה-520,000 ש"ח שניתנו לקופת הנאמן" . בהמשך הוא גם אישר שאת המכתב (נספח ז/1 להסדר הנושים) הוא קיבל בדואר (עמ' 12 לפרוטוקול). לכך ניתן להוסיף גם את דבריו של בא כוח הנאמן שטען שכל מסמך הקשור בהסדר הנושים הומצא למשיב וכן, ומעבר לכל זאת, את העובדה שמכתבי המבקשים לנאמן, הנזכרים בסעיף 31 של הסדר הנושים, צורפו כנספחים לבקשה שהוגשה לבית המשפט לאישורו של ההסדר.

קיימות גם סיבות נוספות לספק המתעורר בדבר אמיתות הכחשתו של המשיב שידע על קיומם ותוכנם של מכתבי המבקשים לנאמן. בחודש מאי 2010 חתם המשיב על תצהיר, בתמיכה לבקשתו לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו על ידי צדדים שלישיים, ובגדר התצהיר הוא הסתמך על פסק הדין שניתן חודשיים קודם לכן ונתן תוקף להסדר הנושים. באותה עת היה המשיב מיוצג על ידי עורך דין, כפי שגם עולה ממכתב ששלח אותו עורך דין לחברת מנורה (מב/2), ויש קושי להניח שעורך הדין, שהסתמך על הסדר הנושים, לא נתן דעתו לנאמר בסעיף 31 שלו. ועוד את זאת יש לומר: כפי הנטען על ידי המשיב עצמו, הוא שותף פעיל ומעורב באופן אינטנסיבי בפעולותיו של הנאמן, הן כדי להביא להסדר הנושים והן כדי לממש אותו. ובעניין זה די אם תוזכר טענתו, בתגובה לדו"ח שהגיש הנאמן ביום 5.11.12, עת אמר " הנאמן גיבש הסדר נושים, אשר לא היה מצליח להתגבש ללא המבקש אשר היה זה שרץ כמו מטורף בשטח גרם והביא את כל הרוכשים לכלל החברות ונכסיהן" (ההדגשה במקור, א"ק).

על כל אלה ניתן להוסיף גם את העובדה שבחודש פברואר 2009, עת הוגשה הבקשה לעיכוב הליכים, עמדה מצבת החובות של כל קבוצת החברות שבבעלות המבקש ובשליטתו על סכום של 45,000,000 ש"ח, אשר חלק לא מבוטל ממנו נערב בערבותו האישית של המשיב, והמשיב ידע כבר באותה עת שגיבושו של הסדר נושים יצריך הסכמה של המבקשים (ראו סעיף 3 של תצהירו התומך בבקשה שהוגשה להקפאת הליכים), וכי בגדר הסדר הנושים תידרש גם תרומתו (ראו למשל סעיף 14 למכתב בא כוח בנק הפועלים לנאמן מיום 18.2.09 המפרט את התנאים והסכמת בנק הפועלים לבקשה להקפאת הליכים - מב/3).

לדעתי, משקלן המצטבר של הנסיבות והעדויות שאותן הבאתי לעיל מלמד שיש לכל הפחות קושי לקבל את גרסתו של המשיב שקיומם ותוכנם של מכתבי הבנקים לנאמן, הנזכרים בסעיף 31 שבהסדר הנושים, לא היה ידוע לו בזמן אמת או בכל מועד שקדם לחודש ינואר 2012, עת הוגשה הבקשה לביטול ההפטר שניתן לו על פי הסדר הנושים. המסקנה, על דרך של סיכום ביניים, היא שהסכומים המפורטים במכתבי המבקשים אל הנאמן, כאמור בסעיף 31 של הסדר הנושים, הם אכן חלק מן ההסדר וככאלה מחייבים את המשיב.

אוסיף עוד, שיש לתת את הדעת גם על טענה אחרת שהעלה בנק לאומי, והיא שבנסיבות העניין אין לשמוע מן המשיב טענות הנוגעות לידיעתו את תוכנם של המכתבים הנזכרים בסעיף 31 של הסדר הנושים. טעמו של הדבר הוא שכעולה מהוראת סעיף 31 עצמה, כפי שגם עולה ממכתבי המבקשים לנאמן הנזכרים בה, הסכמתם של המבקשים - שהם הנושים המובטחים ובלעדיהם לא ייכון כל הסדר - ניתנה על יסוד כך שבין השאר ישלם להם המשיב את התשלומים הנזכרים בהם. קבלת טענותיו של המשיב כנגד מכתבים אלה משמיטה את הבסיס להסכמתם של המבקשים להסדר, ולדעתי היא יוצרת מניעות כלפי המשיב לטעון את אשר הוא טוען. 

בצד טענתו של המשיב, שאותה דחיתי, שהסכומים הנזכרים במכתבי המבקשים לא היו ידועים לו והוא לא הסכים להם, הוא העלה טענה נוספת הנוגעת לתרומתו האישית להסדר הנושים. על מנת לעמוד על משמעותה של הטענה יש להביא תחילה את ההוראות הרלוונטיות מתוך הסדר הנושים והן אלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ