אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע 5/09

החלטה בתיק ע 5/09

תאריך פרסום : 09/07/2009 | גרסת הדפסה
ע
בית הדין הצבאי לערעורים
5-09
14/01/2009
בפני השופט:
אל"ם דורון פיילס - המשנה לנשיא

- נגד -
התובע:
רב"ט אחמד בסול
עו"ד סגן סבסטיאן אוסובסקי
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סגן גיא קונפורטי
החלטה

1. כתב האישום כנגד המערער מייחס לו עברה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ועברה של שימוש בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינן של העברות הובא בהרחבה בכתב האישום:

"ביום 20/12/08 ... הגיע הנאשם, לבוש בבגדים אזרחיים, בזמן ששהה בחופשת סוף שבוע בביתו בכפר ריינה, לבית ספר המצוי בכפר... כאשר הוא נושא עימו את נשקו האישי, מסוג רוס"ק 'תבור' ... באותה העת הנשק היה טעון במחסנית. לאחר ששהה זמן קצר במקום .... הגיע לבית הספר הקטין ע.ע. (להלן - 'הנפגע'). באותה העת, הנאשם והנפגע צפו במשחק... עם סיום המשחק הציע הנאשם לנפגע לעלות לחצר העליונה של בית הספר... בדרכו למעלה, הנאשם הוציא את המחסנית מהנשק, הראה לנפגע כי היא מלאה בכדורים והחזיר את המחסנית לבית המחסנית בנשק. כשהגיעו הנאשם והנפגע למעלה, הציע הנאשם, שהחזיק את הנשק בידו, לנפגע, שעמד מולו, לדרוך את הנשק והנפגע סירב. הנאשם כיוון את הנשק לכיוון הנפגע, דרך את הנשק, והנפגע אמר לנאשם 'תיזהר, הנשק דרוך' ... והנאשם השיב לו 'אל תפחד' ... הניח ידו בשמורת ההדק, כך שנורתה ירייה מהנשק שפגעה בחזו הימני העליון של הנפגע ויצאה מעצם כתפו הימנית. הנפגע התמוטט, שמע את הנאשם אומר 'איך יריתי בו' ... והבחין כי הנאשם ברח מן המקום. לאחר זמן מה פונה הנפגע לבית החולים... בביה"ח הובהל לחדר ניתוח, משום שסבל מ'חזה אויר' - 'תמט ריאה', שברים בשלוש צלעות וספג פגיעות רסיסים בחזה. כמו כן ספג פגיעות בשתי האונות של הריאה הימנית, לרבות דימום - בעקבות כך נכרתה האונה העליונה של ריאתו באופן מלא ובוצעה כריתה חלקית של האונה התחתונה. כן נכרתו חלקי צלעות מרוסקות והוא נזקק ל-4 מנות דם. הנפגע אושפז בעקבות המקרה לתקופה של 13 ימים, במהלך תקופה זו נזקק הנפגע לסיוע בנשימה והיה מחוסר הכרה למשך כ-8 ימים".

על פי פרט האישום השני, עובר לאירוע זה, בעת שצפה המערער במשחק הכדורגל, כיוון את הנשק לאוויר וסחט את ההדק, כך שנורה כדור אחד.

2. השתלשלות המעצר והחקירה צריכה לערעור זה: המערער נעצר תחילה לחקירה ומעצרו הוארך מעת לעת. לאחר זמן, ומשלא ניתן היה לחקור את המתלונן, בשל מצבו הרפואי, שוחרר המערער למעצר פתוח. לאחר 11 ימים, ומשהוטב למתלונן הוא נחקר ומסר גרסה, אשר כפי שעוד יפורט להלן, מסבכת את המערער. אז התבקש להשיב את המערער למעצר ממשי. סגנית הנשיא הנכבדה קמא הורתה, ביום 12/1/2009 לעשות כן, אולם, לבקשת בא כוחו של המערער, עיכבה את הדבר, כדי שהמערער יוכל להגיש ערעור. הערעור הוגש אתמול בשעות אחר הצהריים ונקבע לדיון לשעות הצהריים היום. בינתיים הוגש כתב האישום, התבקש מעצרו עד תום ההליכים של המערער וסגנית הנשיא הנכבדה הורתה על מעצרו לתקופה קצובה, עד יום 15/2/2009. בא כוחו של המערער הגיש הודעת ערעור מתוקנת שבה מבקש הוא להשיג על החלטה אחרונה זו. בקשר להחלטה זו התנהל הדיון בערעור. יצוין כי ההחלטה האמורה מאמצת בתמצית את ההנמקה הרחבה שבהחלטה שנתנה סגנית הנשיא ביום 12/1/2009, ערב הגשת כתב האישום.

3. בערעור לא חלק בא כוחו של המערער על כך כי יש כאן תשתית ראייתית לביסוס המיוחס למערער בכתב האישום וכי ברגיל קמה עילה למעצרו. הסנגור מיקד את ערעורו בטענה אחת- ככל הנראה כבר ב-26/12/2008 ניתן היה לחקור את המתלונן וללא ספק, כעולה מן המסמכים שבתיק, ניתן היה לעשות כן ב-1/1/2009. למרות זאת נחקר המתלונן רק ב-8/1/2009 ומעצרו התבקש רק ב-12/1/2009. להשקפת הסנגור אין להשיב מאחורי סורג ובריח מי שנעצר ושוחרר, אלא אם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן. נסיבות כאלה אין מצויות כאן, לגישתו, וטעמים שבהגינות מחייבים, על כן, שלא להיעתר לבקשת התביעה. הוסיף הסנגור כי המערער שוחרר בשעתו מן המעצר למעצר פתוח ובתנאים מגבילים ועמד בהם ואף זכה לחופשה והעניין מלמד על כך כי לא נשקפת ממנו מסוכנות ואין גם חשש שינסה להשפיע על עדים. הסנגור הציג חוות דעת ממפקדיו של המערער אשר עומדות על מעלותיו ומדגישות כי חיוני הוא בימי לחימה אלה ליחידתו.

4. התביעה הצבאית ביקשה להדגיש כי המדובר, להשקפתה, באירוע חמור, שאך בנס לא הסתיים במותו של המתלונן. הירי באוויר המיוחס בכתב האישום; עדויות נוספות המלמדות על כי גם טרם האירוע נהג המערער להסתובב בישוב מגוריו עם רובהו ובו מחסנית; בריחתו מזירת האירוע מיד לאחר שהסתבר לו כי המתלונן נפגע; והכחשתו, בגרסאות פתלתלות ומתחלפות, את חלקו האמיתי במעשים- כל אלה, בהצטברם, מלמדים, להשקפת התביעה, על מסוכנותו של המערער. התובע ביקש להסביר את ההשתהות בחקירת המתלונן ואת טעמי התביעה, כשהסכימה בעבר לשחרורו מן המעצר של המערער, לחלופה. לדבריו, בטרם נתן המתלונן את עדותו, הנדבך המרכזי בחומר החקירה היו גרסאותיו של המערער, שדיברו, לכל היותר, ברשלנות חמורה מצדו. התביעה סבורה הייתה בשעתה כי החקירה לא תמוצה עד שלא ייחקר המתלונן ומשנקפו הימים כשהמערער במעצר וחומר חקירה לא הועבר לו, נאותה לשחררו בתנאים. כשהסתבר כי ניתן לחוקרו הגיעו החוקרים לבית החולים ומצאו כי המתלונן מצוי בבדיקות שעשויות להתארך ולא ברור אם נתון הוא תחת השפעת תרופות. על כן לא נחקר באותו היום. אחר כך שוחרר לביתו. מחמת המצב הביטחוני לא ניתן היה לחוקרו בביתו ובשל מצבו הרפואי לא ניתן היה להביאו לתחנת המשטרה, אלא מקץ מספר ימים. אז נחקר ובעקבות כך, ובהזדמנות האפשרית הראשונה, נתבקש מעצרו של המערער.

5. המתלונן בעדותו תיאר את שהתרחש:

"...אחמד בסול אמר לי תדרוך את הנשק ואני עניתי לו אני לא יודע בזה ואני מפחד... אני עמדתי מולו של אחמד בסול כאשר ביקש ממני לדרוך את הנשק - הוא לא נתן לי אותו ביד והנשק נשאר על גופו... והוא דרך את הנשק ואני אמרתי לו תזהר הנשק דרוך והוא אמר לי אל תפחד והניח את ידו על ההדק, ואני נפלתי לרצפה והייתי מתפרפר, אני שמעתי אותו אומר איך יריתי בו ואני ראיתי אותו בורח...".

מן הראיות עולה כי עובר לירייה היה הרובה טעון במחסנית (בניגוד להוראות ושלא לצורך. במחסנית, כך הסתבר, היו כדורים חודרי שריון, שכלל לא היו אמורים להימצא ברשותו של המערער). אין, כאמור, מחלוקת כי זו תשתית הראיות לכאורה והיא מעלה תמונה חמורה מאוד של מעשה שימוש אסור ומסוכן בנשק, שהיו לו תוצאות קשות.

6. מעשי שימוש בלתי חוקי בנשק מקימים חזקת מסוכנות לפי הוראת סעיף 21(א)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 . חזקה זו ניתנת לסתירה ולהשקפת הסנגור העובדה כי המערער שהה תקופה בלתי מבוטלת כשאינו עצור ולא עבר עברות מלמדת כי החזקה נסתרה. מנגד, חומר הראיות מלמד, לכאורה, על דפוס התנהגות אצל המערער של התעלמות מכללי הבטיחות בנשק ושל שימוש בלתי חוקי בו הולך ומסלים, עד כדי התנהגות מסוכנת בעליל, שכאמור, הסתיימה בפציעה קשה. נוהגו של המערער בנשק, העולה לכאורה מן הראיות, מלמד על כך כי אין הוא מהסס ליטול סיכונים, הוא אינו מפעיל שיקול דעת ראוי והוא מתעלם מהוראות הבטיחות. זאת לזכור- המערער הוא לוחם וככזה, מוחזק הוא כמי שיודע טיבו של נשק והסכנות הכרוכות בהפעלתו. באיזון הדברים, קשה לומר כי אין נשקפת ממנו מסוכנות, אם יימצא במקום שבו כלי נשק זמינים, אף אם אין הוא נושאם כל העת, באופן אישי.

7. סיכון ביטחונו של אדם או של הציבור אינו העילה היחידה הצריכה לכאן. הלכה חקוקה בסלע היא כי סיכון מכוון של אחר, אגב שימוש בלתי חוקי בנשק, עשוי להקים עילת מעצר. הדבר תלוי כמובן בנסיבות (ראו לאחרונה סקירת ההלכה בע"מ/83/08 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט כהן (2008)). כאן מדובר בנסיבות המובהקות והחריפות ביותר של השימוש הבלתי חוקי בנשק- נשיאת הנשק כשהוא טעון, בניגוד להוראות, במחסנית; הצעה, לקטין, שאינו בקי ואינו מורשה לעשות שימוש בנשק, "לשחק" בו; כיוונו לעבר אחר דריכתו והפעלתו (ככל הנראה על ידי לחיצה על ההדק, שזו העובדה המסתברת, למרות שאין עליה עדות ישירה); וזאת מבלי לעשות כל צעד כדי לבדוק כי הנשק אינו טעון; העובדה כי נורתה ירייה; תוצאתה הקשה של הירייה; אף בריחתו מן המקום של המערער מבלי שיושיט למתלונן עזרה, מוסיפה נופך של חומרה לדברים. אין ספק, אפוא, כי קמה כאן עילת מעצר במלוא עוצמתה, כזו שברגיל לא יכולה להיענות בחלופה.

8. נשאלת השאלה, האם, כטענת הסנגור, שחרורו של המערער למעצר פתוח למשך 11 ימים צריך להביא לתוצאה כי אין לשוב ולעוצרו, חרף מובהקותה של עילת המעצר.

9. אכן,

"הלכה מושרשת היא, כי לא בנקל יורה בית המשפט להחזיר לבית המעצר את מי שכבר שוחרר ממנו; וכאשר בית המשפט מתבקש להורות על מעצרו מחדש של מי ששוחרר ויצא ממעצרו על-פי החלטה קודמת, עליו לתת משקל רב לעובדה כי המדובר במי שכבר שוחרר ... ככלל, מי ששוחרר ממעצר יוחזר אליו רק אם הפר את תנאי השחרור, או אם נתחדשו נסיבות המחייבות את החזרתו למעצר..." (בש"פ 222/98 מדינת ישראל נ' צוברי (1998), וראו גם בש"פ 8584/00 מדינת ישראל נ' עליה, פ"ד נד(5) 821, 824 (2000); ע"מ/9/06 טור' סולונצקו נ' התובע הצבאי הראשי (2006) ועוד).

10. המוקד בעניינו הוא התחדשות הנסיבות. כששוחרר המערער לא היו ראיות מספקות שהעלו כי המדובר במעשה חמור של פזיזות. לא ניתן היה באותו שלב לגבות את העדות המכריעה בעניין, היא עדותו של המתלונן. לא ניתן היה לעשות כך בשל המצב הרפואי שבו נתון היה המתלונן כתוצאה, לכאורה, ממעשי המערער. עדותו של המתלונן נגבתה, כך הוסבר, בהקדם, כשהתאפשר הדבר, לפי הנסיבות ומצבו הרפואי של המתלונן. משנגבתה עדותו התבררה תמונה ראייתית שונה בתכלית אשר מצדיקה, כאמור, ובאופן מובהק, מעצר. על כן, לעובדה כי המערער היה משוחרר לחלופה (לתקופה קצרה למדי) אין משקל מכריע, וגוברת כאן ההצדקה למעצר הנובעת מנסיבות האירוע ומעילות המעצר הנובעות מהן, כמפורט לעיל.

11. התוצאה שאליה הגיעה סגנית הנשיא קמא- מעצרו של המערער לתקופה קצובה, היא, אפוא, תוצאה נכונה ומידתית.

12. הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום, י"ח בטבת התשס"ט, 14 בינואר 2009, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

______________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ