אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע 1865/07

החלטה בתיק ע 1865/07

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
ע
בית המשפט המחוזי נצרת
1865-07
17/05/2007
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
חאלד הייב
עו"ד באסל פלאח
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גלעד ארליך
החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' הנשיא תאופיק כתילי), שניתנה במסגרת בב"ש 2437/07 (ת.פ. 1582/07), מיום 29.4.07, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת בקר - עבירה לפי סעיף 393א בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), קשירת קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין. בד בבד  עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

עובדות כתב האישום תוארו בהרחבה בהחלטתו של בית משפט קמא. בקצרה יאמר כי לפי כתב האישום קשר העורר קשר עם נדיב ג'מעת (להלן : "ג'ימי"), ועפיף פחל, (להלן: "עפיף"), לגנוב בקר משטח המרעה באזור הישובים אלמגור וכרכום.  נטען כי העורר יצר קשר עם אסעד שיבלי (להן: "אסעד") והציע לו לקנות את הבקר אותו התעתד לגנוב עם ג'ימי ועפיף. למחרת ביום 24.3.07 סמוך לשעה 04:00, הגיעו ג'ימי ועפיף עם שני סוסים לשטח המרעה וגנבו חמש פרות ושני עגלים ששווים הכספי מגיע לכ- 30,000 ש"ח, והובילו אותם למכלאה בכפר טובא. נטען כי העורר ושותפיו דאגו  לתלוש את מספרי האוזן של הבקר על מנת למנוע את זיהויו.

בו ביום, בשעות הצהרים, הגיע אסעד למכלאה והעורר הציג  בפניו את הבקר והציע לו לקנותו. אסעד הציע לעורר 11,000 ש"ח בעבור הבקר. העורר לאחר התייעצות עם ג'ימי ועפיף והסכמתם לחלוקת הסכום שווה בשווה, הודיע לאסעד כי הוא מקבל את הצעתו. לאחר מכן יצר העורר קשר עם טארק שיבלי (להלן: "טארק"), בעל משאית, הסביר לו כיצד להגיע למכלאה, על מנת להעביר את הבקר לאסעד. באותו יום הגיע טארק למכלאה, וג'ימי ועפיף העמיסו את הבקר על משאיתו. טארק נעצר על ידי המשטרה ביציאה מכפר טובה.

הערר מכוון כנגד קביעתו של בית המשפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר ביחס לעבירות המיוחסות לו, למצער, במידה המספקת לשם מעצרו, ולחילופין, כנגד העובדה שלא שוחרר לחלופת מעצר.

לטענת העורר אין בחומר החקירה כל ראייה הקושרת אותו לגניבה עצמה. העורר  מציין כי בית משפט קמא אף התייחס בהחלטתו לכך שהראיות הקושרות את העורר לשלב תכנון וביצוע הגניבה, הינן ברף נמוך. נטען כי שגה בית משפט קמא  עת קבע מחד כי הראיות הקושרות את העורר לגניבה הינן נמוכות, ומאידך קבע כי יש מקום לעצרו, וכי משקבע בית משפט קמא כי הראיות מצביעות על קיומה של עבירה של קבלת נכס שהושג בפשע ולא על עבירת הגניבה, היה על בית משפט קמא לשחררו לחלופת מעצר.

באשר לחלופת המעצר טוען העורר כי  בניגוד לקביעת בית משפט קמא, אין בחומר החקירה כל ראיה באשר לתכנון מוקדם של גניבת הבקר או חלוקת תפקידים בינו לבין המעורבים האחרים, וכי המאשימה אף לא טענה לעניין זה. לטענת העורר עיקר התיק מבוסס על הודעותיו, ואלו אינן קושרות  בינו לבין תכנון הגניבה, כמו גם  לגניבה עצמה.  העורר טוען כי שגה בית משפט קמא עת הקיש מפסיקת בית משפט עליון לעילת המסוכנות הנשקפת ממנו שכן הפסיקה דנה בנסיבות  שונות מן המקרה דנן, העולות בחומרתן על האישום כאן.

עוד נטען כי בהחלטתו יצר בית משפט קמא אפליה בינו לבין מעורב אחר בפרשה, נדיב ג'מעת ששוחרר לחלופת מעצר על אף קיומן של ראיות לכאורה כי הוא זה שגנב את הבקר יחד עם אחר (עפיף פחל, שטרם אותר). העורר טוען כי שגה בית משפט קמא עת פסל אפשרות של חלופת מעצר מבלי לבחון כל חלופה ספציפית. עוד נטען כי  לפנינו עבירת רכוש שאינה מעידה על מסוכנות מיידית, ועל כן יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

העורר מציין כי על אף עברו הפלילי, הוא  התרחק בשבע השנים האחרונות מדרך הפשע, הקים משפחה ומנהל אורח חיים נורמטיבי. העורר מבקש לאבחן בינו לבין המעורבים האחרים בפרשה, שכן הוא היחיד שהתייצב בתחנת המשטרה ושיתף פעולה באופן מלא עם השוטרים.

ב"כ המשיבה מפנה לגרסאותיו השונות של העורר עד לקבלת גרסתו המלאה, ומבקש ללמוד מהשוני ביניהן על שקרי העורר. נטען כי השוני בגרסאות, בשילוב הקשר הטלפוני האינטנסיבי בינו לבין המעורבים האחרים בפרשה בכל הנוגע להעברת הבקר למכלאה החל  מהשעה ארבע לפנות בוקר, כמו גם יצירת הקשר עם רוכש הבקר ועם הנהג המוביל, מלמדים על מעורבות העורר בכל  שלבי גניבת הבקר ועל היותו מבצע בצוותא. המשיבה מבקשת לטעון כי  בכל מקרה מרגע שחשד העורר כי הבקר גנוב, הרי שעצם את עיניו. 

לגישת המשיבה קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר בכל הנוגע לביצוע הגניבה בצוותא. באשר לקביעת בית משפט קמא, מציינת המשיבה כי עונשו של מי שהואשם בקבלת נכסים שהושגו בפשע, זהה לעונשו של מבצע הפשע וכי נוכח מעורבותו הקרדינאלית של העורר בתהליך גניבת הבקר, הוא מרכיב מהותי בביצוע העבירה. 

במאמר מוסגר נטען, כי בפני בית המשפט קמא לא היה חומר ראיות נוסף, שהוא הודעתו של ג'ימי, הקושרת את העורר לביצוע העבירה.

המשיבה טוענת לקיומה של עילת מעצר, נוכח מסוכנותו של העורר, הנובעת מנפיצותה של העבירה של גניבת בקר והנזק שהיא גורמת למגדלים.

לעניין חלופת המעצר חוזרת המשיבה ומפנה לפסיקה שהוצגה בפני בית משפט קמא ומציינת את המסוכנות הנשקפת מן העורר במיוחד לאור עברו הפלילי,  ומבקשת לאבחן בינו לבין ג'ימי.

קיומן של ראיות לכאורה

כידוע, הראיות הלכאוריות הנדרשות לשם ביסוס הקביעה בדבר קיומן של ראיות לכאורה בשלב זה, הינן ראיות בעלות פוטנציאל סביר להרשעת העורר במיוחס לו.

כנגד העורר קיימות ראיות לכאוריות המבוססות ברובן על ההודעות שנגבו מן המעורבים בפרשה. בית המשפט קמא קבע כי קיימות ראיות טובות לכאורה למעורבותו של העורר בהליך מכירת הבקר הגנוב. באשר לשלב תכנון הגניבה וביצועה, קבע בית המשפט קמא כי הראיות הינן ברף הנמוך, אך עונות על הדרישה האלמנטרית לקיומן של ראיות לכאורה, ולכל הפחות מצביעות  על ביצועה של עבירה אחרת, (בה לא הואשם העורר), של קבלת נכסים שהושגו בפשע, עבירה לפי סעיף 411 לחוק העונשין.

כאמור, על פי הנטען בתשובת המשיבה לערר, בפני בית משפט קמא לא עמד מלא חומר החקירה, ככל שהוא נוגע לג'ימי, אשר הודעותיו נגבו מאוחר יותר, וראיות אלו הועברו לב"כ העורר.

בית המשפט קמא סקר את חומר הראיות והפנה להודעותיו של העורר, אשר עברו תהליך והתפתחות, מגרסה המכחישה כל מעורבות לעבירה עד לגרסה האחרונה, בה הודה כי בשלב מסוים חשד ותחקר את המעורבים האחרים של מי הפרות, ולמרות תשובתם ואף שזיהה בעצמו כח הפרות שייכות לבוכריס, המשיך לסייע להם במכירה.. כן, הפנה בית המשפט קמא להודעות הנהג - טארק, הודעתו של אסעד,  הקונה, ולפלטי התקשורת בין ג'ימי והעורר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ