אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע 1552/08

החלטה בתיק ע 1552/08

תאריך פרסום : 20/08/2009 | גרסת הדפסה
ע
בית המשפט המחוזי נצרת
1552-08
28/10/2008
בפני השופט:
אהרן אמינוף

- נגד -
התובע:
חמיידה יוסף
עו"ד פנץ
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד סימונה בן-חיים-לוי
החלטה

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (להלן - בית משפט קמא), (כב' הנשיא ת' כתילי) מיום 26/8/2008 בתיק מ"ת 08-05-3550, לפיה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית שלו.

2.         בתיק העיקרי הוגש נגד העורר כתב אישום ובו יוחסו לו עבירות של גניבת בקר ומקנה, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, קשירת קשר לביצוע פשע ומעשי פזיזות ורשלנות.

3.         ביום 21/5/2008 שוחרר העורר, בהסכמת ב"כ הצדדים, למעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני ותנאי שחרור נוספים שקבע בית משפט קמא.

4.         ביום 17/8/2008 הוגשה לבית משפט קמא, ע"י העורר, בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית, במסגרתה ביקש העורר לאפשר לו לצאת ממעצר הבית לעבודה מדי יום.

5.         ביום 26/8/2008 דחה בית משפט קמא את בקשת העורר, כאמור לעיל.

מכאן הערר שבפניי.

6.         אלה בתמצית נימוקי הערר:

ב"כ הנוכחי של העורר טען בדיון כי מלכתחילה ב"כ הקודם של העורר לא היה צריך להסכים לשחרורו של העורר למעצר בית מלא, הואיל והעורר איננו מסוכן. טענתו הנוספת הייתה כי מאז שחרורו של העורר למעצר בית מלא עברו כ-5 חודשים וישיבת ההוכחות הראשונה נקבעה ע"י סגן הנשיא, (כב' השופט ג' אזולאי) רק ליום 22/1/2009, וזאת בניגוד לבקשת כב' הנשיא כתילי, כפי שמופיעה בסעיף 6 להחלטתו מיום 26/8/2008 לזרז את שמיעת התיק ולקבוע ישיבת הוכחות בחודש ספטמבר. במצב דברים זה עולה כי מעצר הבית המלא של העורר עלול להימשך תקופה כוללת של כ-8 חודשים עד למועד הראשון שבו יחלו בהבאת הראיות.

לטענת ב"כ העורר, התמשכות ההליכים בתיק, כאמור לעיל, מצדיקה בחינה מחודשת של תנאי השחרור של העורר, זאת במיוחד לאור העובדה כי מדובר באדם חסר עבר פלילי, ששירת בצבא ועובר למעצרו הנוכחי, ניהל אורח חיים נורמטיבי, כאשר הוא המפרנס היחיד של משפחתו. לדברי ב"כ העורר, מעסיקו של העורר מוכן ומעוניין לקבלו בחזרה לעבודה, כאמור באישור שצורף (ראה נספח ג' לערר).

לסיכום, ביקש ב"כ העורר לקבל את הערר ולאפשר לעורר לצאת לעבודה משעה 5:15 עד השעה 17:00 וכן להורות כי מעצר הבית יחול על העורר רק בשעות הלילה.

7.         ב"כ המשיבה התנגדה לערר וביקשה להשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה. לטענתה, בשלב זה, באיזון המתבקש בין האינטרס האישי של העורר שלא לפגוע בפרנסתו לבין המסוכנות שנשקפת ממנו לציבור, גובר האינטרס האחרון. לפיכך, אין כל מקום להקל בתנאי השחרור של העורר ולאפשר את יציאתו לעבודה. 

8.         דיון

א .         ראשית, טענת ב"כ הנוכחי של העורר כי ב"כ הקודם של העורר לא היה צריך להסכים לשחרור העורר למעצר בית מלא, איננה מקובלת עלי. נראה לי כי אין מקומה של טענה מעין זו להישמע במסגרת בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית של העורר. בעניין זה, סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, קובע:

"עצור, משוחרר בערובה, או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור, או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

לאור ההוראות המפורשות של הסעיף הנ"ל, עמדה ביקורתית גרידא של ב"כ הנוכחי של העורר באשר להסכמה כזו, או אחרת שניתנה בעבר ע"י ב"כ הקודם של העורר, איננה בבחינת גילוי עובדות חדשות, או שינוי נסיבות, שיהא בהם די, כדי להיעתר לבקשת העורר ולהקל בתנאי השחרור שלו.

                        לא למותר לציין כי העורר היה מיוצג בבית משפט קמא ע"י שני עורכי דין.

ב .         ברם, נראה לי כי טענתו הנוספת של ב"כ העורר, אכן בדין יסודה. כוונתי היא לטענה בדבר התמשכות ההליכים בתיק. כפי שציינתי לעיל, בהחלטתו המפורשת מיום 26/8/2008 ביקש הנשיא כתילי לקבוע את ישיבת ההוכחות בתיק לחודש ספטמבר, אך בקשתו לא נענתה בחיוב ע"י השופט אזולאי שאליו הופנתה הבקשה, וישיבת ההוכחות הראשונה נקבעה רק ליום 22/1/2009, כאמור לעיל. מעצרו של העורר למשך תקופה כל כך ארוכה מבלי שמשפטו החל, היא בלתי מידתית בעליל.

ככל שמתארך זמן המשפט ותקופת מעצר הבית מתארכת יחד עימו, יש מקום לשקול מחדש את המצב ואת זכותו של הנאשם לצאת לעבודה ולפרנס את בני משפחתו. כמובן שבמסגרת השיקולים יש להביא בחשבון את התנהגות הנאשם בעת מעצר הבית, את עברו הפלילי, את סוג העבירות בהן מואשם ואת המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור.

בנסיבות המקרה שלפנינו, באיזון בין זכותו של העורר להתקיים בכבוד ולפרנס את משפחתו ולמנוע ממנו מעצר מתמשך בלתי סביר לבין החשש לפגיעה בביטחון הציבור ובהתחשב בכך שבמהלך חמשת החודשים בהם שהה במעצר בית מלא עד כה, לא הפר העורר את תנאי השחרור וכן לאור עברו הנקי של העורר וסוג העבירות בהן  מואשם, נראה לי כי יש מקום לאפשר הקלה בתנאי השחרור שהוטלו עליו בזמנו, כך שתינתן לו האפשרות לצאת למקום עבודתו ולפרנס את משפחתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ