אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע 107/08

החלטה בתיק ע 107/08

תאריך פרסום : 09/07/2009 | גרסת הדפסה
ע
בית הדין הצבאי לערעורים
107-08
18/12/2008
בפני השופט:
אל"ם דורון פיילס

- נגד -
התובע:
טור' מנחם בקוש
עו"ד אהרון רוזה
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סגן ליאור שטלצר
עו"ד סרן אלון רווה
החלטה

כללי

1. המערער, טור' מנחם בקוש, מואשם בבית הדין הצבאי המחוזי בשלוש עברות: כניסה לשטח מסוגר, בניגוד לתקנות 125 ו-69 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945; תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 274(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; והעלבת עובד הציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין. לפי האמור בכתב האישום, ביום 18 בנובמבר 2008 עשה המערער פעולות התנגדות שונות במהלך פינוי בנייה בלתי חוקית במאחז עדי עד: הוא נכנס למקום הפינוי על אף צו שהוציא מפקד צבאי לסגירת המקום; הוא יידה אבנים לעבר שוטרים מכוחות הפינוי; כינה את השוטרים: "נאצים", וצעק לעברם כי הם "פועלים נגד תורת ישראל", וכי "ה' לא יסלח לכם", ו"לא יהיה לכם חלק בעולם הבא". בעת הגעתו למקום, כך נטען, לבש המערער את מדיו ונשא את נשקו האישי. במהלך האירועים רץ לביתו, אפסן את נשקו, פשט את חולצתו ושב למקום כשהוא לבוש מכנסי צבא וחולצת "טריקו" לבנה. התביעה הצבאית ביקשה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הנשיאה הנכבדה של בית הדין הצבאי המחוזי הורתה לעצור את המערער עד ליום 29 בדצמבר 2008. המערער משיג על החלטה זו.

טענות המערער

2. בפי בא כוחו המלומד של המערער היו טענות שונות. את מוקד כתב האישום ראה גם הסנגור, כפי שעשתה הנשיאה קמא, בטענה כי המערער השליך אבנים על אנשי כוחות הביטחון. הסנגור לא חלק על כך כי יש בחומר הראיות משום ראיות לכאורה בעניין יידוי האבנים (לפי עדות השוטרים ובניגוד לגרסת המערער, שבאמרותיו במצ"ח הכחיש כי יידה אבנים). עם זאת, היו בפי בא כוחו של המערער כמה טיעונים כנגד החלטתו של בית הדין קמא. ראשית, לא ניתן, לטעמו של הסנגור המלומד, לייחס למערער עברת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות: "תקיפה" לענייננו דורשת מגע עם הנתקף, ולא נטען כי האבנים שיידה המשיב פגעו בשוטרים. שנית, לא עולה מחומר הראיות כוונה של המערער לפגוע במי מהשוטרים, והשלכת האבנים (אם התרחשה) לא הייתה אלא "יצירת פרובוקציה". שלישית, בית הדין המחוזי ציין כי המערער חסם את דרכם של הכוחות המפנים על ידי הנחת סלעים עליה, אולם עניין זה לא יוחס לו בכתב האישום ומופרך בהודעתו של אחד השוטרים. רביעית, לא קמה עילת מעצר של מסוכנות מהמערער היות שפעל בסערת רגשות "עזה ונקודתית" למראה הריסת מבנים ביישובו, שאחד מהם שייך לו; מצב נפשי זה לא ישוב עוד, להשקפתו. בחקירתו הביע המערער שאט נפש מזריקת אבנים וטען כי מי שעשה זאת אינו תושב היישוב. המערער אף נשמע במהלך האירועים להוראות מפקד הפלוגה שלו, ומכאן למד הסנגור המלומד כי המערער יציית למפקדיו אם יושם במעצר פתוח. עברו של המערער - עברה אחת שבגינה הוטל עליו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה - איננו משפיע על הערכת מסוכנותו; בתיק מב"ד שפתוח כנגד המערער לא היה מקום להתחשב. חלופת מעצר: הרחקת המערער מאזור יהודה והשומרון או מעצר פתוח, תוכל לספק, להשקפתו של הסנגור, את מטרות המעצר.

טענות התביעה הצבאית

3. לטעמה של התביעה הצבאית, בענייננו קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למערער, בהודעותיהם של עדים שונים שהיו במקום ובראיות אחרות. להשקפת התביעה המעשים המיוחסים למערער, ובעיקר השלכת האבנים, חמורים מאוד כשלעצמם ולאור עברו של המערער. הם מקימים את עילת המעצר של מסוכנות ואת עילת המעצר הצבאית הייחודית, ולא ניתן לענות על עילות אלה בחלופת מעצר. משום כך ביקשה התביעה לדחות את הערעור.

דיון

תקיפה?

4. למערער יוחסה עברה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(2) לחוק העונשין, דהיינו: "התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה... : היה מזויין בכלי יריה, אלה, מקל, אבן או כלי אחר". לפי סעיף 276 לחוק העונשין, ה"תקיפה" היא כהגדרתה בסעיף 378:

378. תקיפה - מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

על פני הדברים, לא מופרכת טענתו של הסנגור כי יידוי אבנים על אחר מרחוק לא ייכנס לגדרי הסעיף כל עוד לא פגעה האבן בנתקף. נדרש " 'גרם מגע' פיזי בגופו של אחר" (יעקב קדמי על הדין בפלילים: חוק העונשין חלק שלישי 1513 (מהדורה מעודכנת 2006) (ההדגשה הוספה)) אף "הפעלת" כל חומר אחר צריכה להיות " 'על גופו' של אדם" (שם, בעמ' 1515). תשובה סדורה מפי התביעה הצבאית לעניין זה לא שמעתי במהלך הדיון בפניי. עם זאת, דינה של שאלה משפטית זו להתברר במשפט עצמו. כמפורט בהמשך הדברים, אין לה השפעה על ההכרעה בערעור המעצר שכן ברור כי מעשיו של המערער עולים לכאורה כדי עברה, וכי את עילות המעצר יש לבחון לפי מהות המעשים, היקפם ונסיבותיהם, ולא לפי קנקנם המשפטי, ודאי כאשר מעשיו של המערער עשויים לעלות כדי עברות אחרות, כמצוין להלן.

האם חסם המערער את ציר התנועה? ומה הייתה כוונתו של המערער במעשיו?

5. יצויין כי הצדדים לא נחלקו בשאלת זיהויו של המערער. מוסכם על הכול כי המערער היה במקום האירוע בזמן הרלוונטי, וכי לא היה שם חייל אחר מלבדו. עדים שונים מציינים במפורש כי זיהו את המערער בוודאות ופירטו מדוע היו בטוחים בזיהוי.

6. מהעדויות השונות שבתיק החקירה עולה לכאורה כי המערער פעל נגד כוחות הביטחון בשני אופנים: תחילה ניסה לחסום את דרכם ואחר כך יידה לעברם אבנים. פקד דני לוי, קצין אבטחה במשטרת בנימין שהשתתף בפינוי, מסר בהודעתו מיום 18 בנובמבר 2008 כי ראה את המערער "משליך סלעים לעבר הציר בניסיון למנוע את יציאת הכוחות" (עמ' 1, ש' 11-10), וכי המערער "עלה על צוק ומשם יידה אבנים לעברינו" (עמ' 1, ש' 11). הוא חידד כי "באופן ודאי הנ"ל זרק וכן ביצע חסימה של הציר בעזרת סלעים" (עמ' 1, ש' 17). על דברים אלה חזר פקד לוי בהודעותיו מיום 25 בנובמבר 2008 ומיום 4 בדצמבר 2008 (עמ' 1, ש' 13-11; עמ' 2, ש' 4-2). את הדברים אישרו סמ"ש אלירן צפירה ממג"ב (הודעה מיום 30 בנובמבר 2008, עמ' 1, ש' 11-עמ' 2, ש' 4), סמ"ר האדי ג'אנם ממג"ב (הודעה מיום 30 בנובמבר 2008, עמ' 1, ש' 25-עמ' 2, ש' 3; עמ' 2, ש' 25-24, עמ' 3, ש' 11-4) ורפ"ק רם קבחו (הודעה מיום 30 בנובמבר 2008, עמ' 2, ש' 9-5), שציין כי:

"ש: ראית את [המערער] חוסם כבישים

ת: כן, עם אבנים, הוא היה לבד

ש: לעבר מי הוא כיוון את האבנים שזרק

ת: לשוטרים שלי

ש: ראית אותו מכוון לעברם

ת: כן

ש: זה היה במצב שהם היו ברכב או מחוצה לו

ת: הם באו לפנות את האבנים ואז כשהם יצאו מהרכב הוא זרק עליהם

ש: כמה אבנים ראית אותו זורק

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ