אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע'מ 2664/12

החלטה בתיק ע'מ 2664/12

תאריך פרסום : 24/01/2013 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
2664-12
28/11/2011
בפני השופט:
סא"ל רונן עצמון

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד קמ"ש ערן לוי
הנתבע:
פ.ט.ח.מ.
עו"ד אייאד מיסק
החלטה

הרקע

כתב האישום מייחס למשיב עבירה של יידוי לפחות 8 אבנים לעבר כוחות הביטחון במהלך הפרת סדר המונית שאירעה ביום 20/11/12, בקרבת מחסום חווארה. המשיב נתפס בידי שוטר מג"ב לאחר מרדף קצר.

בית המשפט הצבאי בשומרון דחה את בקשת התביעה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. אף שמצא כי יש ראיות לכאורה להוכחת האישום, ויש עילת מעצר של מסוכנות, קבע שניתן להסתפק בחלופת מעצר, לאור גילו הצעיר של המשיב ועברו הנקי.

התביעה הגישה ערר על ההחלטה.

טיעוני הצדדים

בדיון בפניי טען התובע כי המשיב אמנם קטין אך מצוי על סף בגירות, הוא נטל חלק בהתפרעות המונית שחייבה את כוחות הביטחון להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, ובכך העיד על עצמו כי הוא מסוכן. חלופת המעצר שקבע בית המשפט קמא עשויה להבטיח התייצבות למשפט, אך אינה מאיינת את הסיכון הנשקף מן המשיב, שכן היא מחזירה אותו לסביבה שבה הפר את  הסדר.

הסנגור ביקש להותיר על כנה את החלטת בית המשפט קמא. הוא ציין, בנוסף כי לסתירות מסוימות בגרסאות של עד התביעה המרכזי (בעיקר בשאלה האם המשיב התנגד למעצר או לא) אין הצדקה למעצר: המשיב קטין, לומד מכונאות רכב בפנימייה ביריחו ושב לביתו בסופי השבוע בלבד. אביו יכול להשגיח עליו ולמנוע חזרתו על המעשים. קיימת פסיקה קודמת שהתירה שחרור של נאשמים בנסיבות דומות.

במהלך הדיון שמעתי גם את דברי אביו של המשיב. לטענתו, הוא וילדיו בעלי עבר נקי, והוא משוכנע שבנו לא עשה את המיוחס לו. בנוסף ציין כי הוא יכול לוודא שבנו לא יעשה מעשים שיפרו את הסדר. המשיב חוזר מן הפנימייה בימי ה' בערב, ושב אליה בימי א'.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר הראיות ולא מצאתי בו פרטים שמעוררים ספק מובנה בנכונות הדברים שמיוחסים למשיב. השוטר שעצר את המשיב מסר גרסאות ברורות בכל הנוגע למעשים שעשה המשיב, לקשר העין שנשמר עמו, לדרך זיהויו, ולמקום שבו נעצר. לכן, למרות הכחשותיו של המשיב ולמרות טיעוני ההגנה, כאילו יש אי-בהירות מסוימת בשאלה אם המשיב התנגד למעצר או נכנע ללא מאבק, איני רואה סיבה לקבוע כי חל כרסום במשקלן של הראיות בתיק.

כיוון שקיימות ראיות המספיקות לכאורה להרשעת המשיב, יש לפנות לשלב הבחינה השני, של עילת המעצר. יידוי אבנים המוני לעבר כוחות הביטחון במחסום הוא מעשה הפוגע בסדר הציבורי, מטריח את כוחות הביטחון ללא צורך, ואף יוצר סיכון לשלומם של החיילים והשוטרים הנמצאים  במקום. ניתן לומר כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות.

עם זאת, ברור שכאשר מדובר בחיילים ובשוטרים המצוידים באמצעים מתאימים להתמודדות עם הפרות סדר, הסיכון שנשקף להם ממעשי המשיב נמוך יחסית, למשל בהשוואה ליידוי אבנים לעבר רכב בכביש מהיר. כאשר קיים סיכון מופחת במעשה העבירה, נכון לבחון אם בנסיבות הכוללות של המקרה ניתן להסתפק בחלופת מעצר. פסיקת בית משפט זה כוללת מספר תקדימים שבהם שוחררו נאשמים בנסיבות דומות, ואף חמורות מאלה של המשיב. (ראה למשל ע"מ 2558/11 אברהים חושיה; ע"מ 1540/11 מאמון בדו)

במקרה זה, העובדה שהמשיב עדיין קטין ועברו נקי, לא ידוע על נזק שנגרם מיידוי האבנים, המשיב נעדר מסביבת ביתו במשך מרבית ימי השבוע ומצוי במסגרת של פנימייה ביריחו, ובצירוף התחייבותו של אביו כי בשאר הימים ישגיח עליו לבל ישתתף בהפרות סדר, בחירתו של בית המשפט קמא להסתפק בחלופת מעצר הייתה סבירה.

לפיכך, אני דוחה את ערר התביעה.

בשולי הדברים ראיתי לנכון להעיר בנוגע לשניים מתנאי השחרור שקבע בית המשפט. כוונתי להוראה כי על המשיב לשהות במעצר בית ולצאת ממנו מדי יום רק ללימודים בבית הספר ביריחו, וכן לחיובו להתייצב במשטרה בכל יום ג'. אני סבור, כי תנאים אלה אינם משרתים נכונה את המטרה שלשמה נקבעו: מניעת המשיב מלחזור על מעשיו, והבטחת התייצבותו לדיונים במשפטו. לדעתי, עדיף היה לקבוע כי המשיב ישהה בפנימייה ביריחו במשך כל השבוע, ולא ייסע הלוך ושוב בכל יום מחדש. כך גם ייחסך מן המשיב זמן הנסיעה הממושכת מביתו בבית פוקא ליריחו ובחזרה, וגם יורחק המשיב מאזור מגוריו במשך מרבית ימי השבוע, ותימנע ממנו האפשרות להצטרף לחבריו בדרכו חזרה מיריחו, בהפרת הסדר בסביבתם. כמו כן, ההתייצבות השבועית בתחנת משטרה נראית בעיניי בלתי מועילה, ומטריחה לחינם הן את המשטרה והן את המשיב. בעבר כבר הצעתי כי במקום תנאים אלה יידרש המשיב למסור מספרי טלפון שבאמצעותם ניתן יהיה ליצור עמו קשר ולזמנו לדיונים במהלך השנה הקרובה (ע"מ 2561/12 מחמד אבו צביח).

כיוון שההגנה לא הגישה ערר על תנאי השחרור ממעצר, ובדיון בפניי צדדים לא טענו לעניין זה, לא ראיתי לנכון להתערב בשיקול דעתו של השופט קמא ולשנות את החלטתו בסוגיות אלה. עניין זה יוכל לשוב ולהידון בערכאה הראשונה אם יראה הסנגור לנכון לבקש עיון חוזר בשאלת תנאי השחרור ממעצר.

ניתנה היום, 28 בנובמבר 2012, י"ד בכסלו התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ