אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ע'מ 2662/12

החלטה בתיק ע'מ 2662/12

תאריך פרסום : 24/01/2013 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
2662-12
29/11/2012
בפני השופט:
סא"ל רונן עצמון

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן גלעד פרץ
הנתבע:
סלאמה סלים סלאמה אזער
עו"ד אחמד ספיה
החלטה

הרקע

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, על כך שבשנת 2011 צא את האזור ונכנס לישראל מספר פעמים, וכן עבירה של ניסיון לגניבת רכב וניסיון תקיפה שאותן עבר המשיב ב-17/8/12. לפי כתב האישום, המשיב הגיע לקרבת היישוב שילה ברכב מסוג אופל, וניסה לפרוץ לרכב שחנה במקום. הוא התקרב לרכב כשהוא אוחז בידו פטיש, אך כשהבחין באחראי הביטחון של הישוב, מר אלירן מושקוביץ, נכנס המשיב לרכב האופל שבו הגיע למקום, וניסה להימלט. מר מושקוביץ החל לרדוף אחריו, והמשיב נהג בפראות ובמהירות רבה בכביש 60 ולבסוף התדרדר עם רכבו לצדי הכביש. המשיב יצא מן הרכב כשבידו מוט ברזל והתקרב למר מושקוביץ. האחרון דרך את הנשק שהיה ברשותו. אז נמלט המשיב מן המקום. בתוך הרכב שננטש נמצאו טביעות אצבעות וכן דם על מושב הנהג ובסביבותיו.

המשיב נעצר כעבור כשלושה חודשים, על סמך טביעות האצבע ושרידי דנ"א שנמצאו ברכב שננטש. בחקירתו הכחיש את המיוחס לו, וטען כי אינו קשור למעשה. הוא הסביר כי הוא בעל מתקן לשטיפת כלי רכב, ויכול להיות שטביעות האצבע שלו נמצאו ברכב לאחר שניקה אותו. כשנשאל כיצד הגיע דמו אל תוך הרכב סיפר כי ב"עיד אל פיטר" שטף כלי רכב, ובשעה שהכניס את ראשו לרכב ששטף וביקש לקבל תשלום, הוא הוכה על ידי נהג הרכב ודמו ניגר בתוך הרכב. ייתכן שזה הרכב שהיה מעורב באירוע.

התביעה הגישה כתב אישום נגד המשיב וביקשה את מעצרו עד תום ההליכים. ביום 22/11/12 דחה כב' השופט כ"ץ את בקשת התביעה, והורה על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים שונים. זאת, לאחר שמצא כי חל כרסום מסוים במשקלן של ראיות התביעה, הנובע מחוסר ודאות בזיהויו של המשיב כמי שביצע את העבירה, ולאחר שקבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר במקרה זה.

טיעוני הצדדים

התביעה הגישה ערר על ההחלטה. בכתב הערר המפורט ובדיון בפניי טען התובע המלומד בעניין התשתית הראייתית שבבסיס כתב האישום ובעניין עילת המעצר. לדבריו, חומר הראיות מלמד כי עד התביעה מושקוביץ זיהה את המשיב ברמת ודאות גבוהה, למרות שבתחילה הביע היסוס מסוים. הזיהוי זכה לחיזוק משמעותי כאשר נמצאו ברכב הנטוש סימני דמו וטביעות אצבעו של המשיב, וכן טביעות אצבע של אחיו. המשיב לא נתן הסברים משכנעים להימצאות טביעות האצבע הללו ברכב. סיפורו על המכה שגרמה לו לדמם בתוך הרכב אינו אמין, והוא נסתר חזיתית בעובדה ש"עיד אל פיטר" חל השנה מ- 19 באוגוסט, ואילו ניסיון הגניבה ונטישת הרכב התרחשו ב- 17/8/12.

אשר לעילת מעצר, הציג התובע תקדימים שבהם נעצרו עד תום ההליכים מי שניסו לתקוף אחראי ביטחון בישוב, ולאחר מכן נמלטו בצורה מסוכנת, ואף גרמו נזק לרכוש. גם בענייננו קמה סכנה לציבור וחשש שהמשיב יימלט מן הדין. העובדה שהמשיב ביצע את המיוחס לו בחודש אוגוסט ונעצר רק בנובמבר אינה שוללת את מסוכנותו ואת ההצדקה למעצרו.

הסנגור המלומד ביקש להותיר את החלטת השחרור ממעצר על כנה. לדבריו, הראיות בתיק לוקות בפגמים ברורים, בעיקר לאור היסוסו של עד התביעה לפני שהחליט כי תמונת המשיב דומה לאיש שאותו ראה ביום האירוע. לכך נוספו מחדלי חקירה, ובהם העובדה שלא נערך עימות בין המשיב לבין העד שזיהה אותו, בעל הרכב הנטוש לא אותר ולא הובא לחקירה, והתקליטורים שבתיק החקירה ואשר לכאורה תיעדו את אירוע ניסיון הפריצה לרכב - פגומים ואינם ניתנים לצפייה. הסנגור ביקש שאתן משקל רב להסברו המפורט של המשיב לסימני הדם ברכב, ולעובדה שאין חיזוק כלשהו להודאת המשיב כי נכנס בעבר לישראל מספר פעמים, ואין הוכחה כי הכניסה הייתה ללא היתר.

הסנגור טען עוד, כי אין סיבה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. אין בעברו הרשעות קודמות בעבירות רכוש או אלימות, הוא לא תקף בפועל את עד התביעה, חלפו חודשים מאז האירוע והוא לא חשוד בביצוע מעשים נוספים בתקופה זו, הוא נעצר מביתו ועל כן ניתן להסתפק בחלופת מעצר. הסנגור הציג תקדימים שונים שבהם, בנסיבות דומות, לא נעצר הנאשם עד תום ההליכים.

דיון והכרעה

לדעתי, התשתית הראייתית מספקת לשלב זה של המשפט. העובדה כי דמו וטביעות אצבעותיו של המשיב נמצאו ברכב הנטוש, שבו נמלט ונפצע מי שביצע את ניסיון הפריצה לרכב, והזיהוי הברור בידי עד הראייה במסגרת מסדר זיהוי תמונות, הם בוודאי ראיות שאם "יבשילו" ויאושרו במשפט יוכלו לבסס הרשעה בפלילים. התהיות שהעלה הסנגור, על מידת הוודאות של הזיהוי, על היעדר עימות וכדומה, בירורן יכול שייעשה בהליך העיקרי, ואין הן מכרסמות או מפחיתות ממשקלן הלכאורי של הראיות במידה שתמנע הסתמכות עליהן בשלב המעצר עד תום ההליכים.

אשר לעילת מעצר: הסנגור המלומד היטיב לעשות כשהציג בפניי תקדימים, בהם גם מקרה שבו שוחרר ממעצר מי שעבר עבירות התפרצות לרכב, ניסיון לגניבת רכב, חבלה במזיד, חצית צומת באור אדום, נהיגה ללא רישיון והפרעה לשוטר תוך נהיגה פרועה, לחובתו היו הרשעות קודמות ועונשי מאסר קודמים (בש"פ 4807/10 מ"י נ' אנוואר ג'בארה, פורסם ב-LAWDATA, 24/6/2010), וכן עניינו של סולטאן אבו זיתן (ע"מ 3504/09) שנדון בבית משפט זה, ולא נעצר עד תום ההליכים למרות שפעל עם מספר אנשים אחרים ו"עקץ" את קורבנו בכך שגנב את רכבו במהלך נסיעת "בדיקה" לקראת רכישת הרכב, כביכול.

מנגד, הציג התובע המלומד את עניינו של צלאח אערג' (ע"מ 2725/11) שנמלט משוטרים בנהיגה פרועה, תוך ניגוח ניידת המשטרה, חל שיהוי של מספר חודשים במעצרו, ולאחר שנעצר תיאם גרסאות עם אביו בתא המעצר. באותו עניין נעצר העורר עד תום ההליכים בעניינו, בעיקר עקב החשש שיימלט מאימת העונש החמור שהיה צפוי לו אם יורשע. בעניינו של מחמד ג'עברי (ע"מ 2520/10) הורה בית משפט זה על מעצרו של העורר, לאחר שמצא כי הימלטותו ממחסום של המשטרה, תוך נהיגה מסוכנת שגרמה לפגיעה ברכב משטרתי מקימה עילת מעצר של מסוכנות ושל חשש להימלטות מן הדין. (וראה גם ע"מ 1005/12 חאלד סמחאן).

במצב דברים שבו יש תקדימים שיאפשרו להצדיק הן שחרור ממעצר והן מעצר עד תום ההליכים, ההכרעה תיעשה לפי מאזן נסיבותיו של המקרה. במקרה זה, העבירה המפורטת ביותר בכתב האישום, וזו שהוקדש לה מרבית זמן הטיעונים הייתה עבירת ניסיון ההתפרצות לרכב. לו בכך היו מסתכמים האישומים, ברור כי הייתה עילה לשחרר את המשיב. אך אין לתת לעבירה זו להטות את תשומת הלב מן המעשים הנוספים שביצע המשיב, שחלקם חמורים למדיי: הוא הודה כי נכנס לישראל מספר פעמים בעבר, ולא הוכח כי היה לו היתר לכניסה כזו (בניגוד לטענת הסנגור, סעיף 208 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] מורה כי מי שטוען שהיה בידו היתר מסוים, עליו הנטל להוכיח זאת); הוא ניסה להימלט, תוך כדי נסיעה פרועה, שהסתיימה בתאונה כשרכבו הדרדר לשולי הכביש; הוא לא הסתפק בהימלטות מן המקום, אלא ניסה לתקוף את עד הראיה באמצעות מוט ברזל. יש לזכור גם כי לחובתו עבר פלילי בעבירה של החזקת אמל"ח.

שקלתי גם את משמעות חלוף 3 חודשים בין האירוע לבין המעצר, שבהם לא נמצא שהמשיב עבר עבירות נוספות.

לאור נסיבות אלה, שמהן עולה כי המשיב אינו מקפיד לציית לחוק, הוא צפוי לעונש משמעותי אם יורשע, ויהיה מוכן לעשות רבות כדי להימנע מלשאת באחריות למעשיו, אני סבור כי המשיב מסוכן ואף עלול להימלט מאימת הדין.

אך בקביעה שקיימת עילת מעצר לא די. שקלתי אם לאור התקדימים שהציג הסנגור נכון יהיה להסתפק בחלופת מעצר. נתתי משקל גם לעובדה שבית המשפט קמא כבר התרשם כי די בחלופת מעצר, וכי החלטתו נתמכת בחלק מן התקדימים שהוצגו בפניי. לבסוף שוכנעתי, כי בנסיבות כאלה הכלל צריך להיות מעצר עד תום ההליכים, וכי המקרים שהציג הסנגור הם בגדר חריגים לכלל זה. לא ראיתי לנכון לקבוע כי עניינו של המשיב הוא חריג מוצדק לקולא, ואני סבור כי אין להסתפק בחלופת מעצר במקרה זה.

לפיכך, אני מקבל את ערר התביעה, ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

ניתנה היום, 29 בנובמבר 2012, ט"ו בכסלו התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ